יום חמישי, ספטמבר 3, 2026

גרג דולי והפאות מאפגניסטן The Afghan Whigs

רשמים ותמונות ממופע שני של גרג דולי והאפגן וויגס – The  Afghan Whigs, מוצ"ש, בארבי, 26.06.2012, 22:30, חימום – מרסדס בנד. היה, שמע, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם באתרים "חדשות המוסיקה" ו"בילויים".

גרג דולי, בארבי ת"א. צילום: יובל אראל
גרג דולי, בארבי ת"א. צילום: יובל אראל

 "תודה למרסדס בנד שפתחו את הערב", במילים אלו מפי גרג דולי הסתיים הערב השני בסט הכפול שהנחיתו גרג דולי וחברי האפגן וויגס על חובבי המוסיקה בתל אביב בסוף השבוע האחרון.

כאשר עמדה בפני הברירה והבחירה לאלו מההופעות להגיע, שישי או שבת, בחרתי בשבת, את שישי עשיתי בתיאטרון הקאמרי במחזה החדש של ענת גוב אך זה סיפור בפני עצמו. הדיווחים שהחלו להגיע בשעות הקטנות של הלילה העלו סימני שאלה, חלק דיווחו על מופע רועש בצורה איומה, חלק סיפרו על מופע מדהים, אסור להפסיד, זמן קצר לפני שיצאתי למועדון בארבי קיבלתי הודעה כי יש בעיה עם צילומים, לא מתאפשר לצלם וידיאו וגם הגבלות חמורות על צילום סטילס, כאשר הגעתי התברר שבליל שישי צבא הצלמים פשוט שטף את המופע במטח של מבזקים, לא לעניין…

אפגן וויגס, בארבי ת"א. צילום: יובל אראל
אפגן וויגס, בארבי ת"א. צילום: יובל אראל

The  Afghan Whigs היא להקת פוסט-גראנג' ואלטרנטיב אמריקאית אשר זכתה להכרה רבה במהלך שנות התשעים, ולפני 11 שנים התפרקה, לפני שנה הוכרז על איחוד מחדש וההרכב יצא בסדרת הופעות ברחבי היקום.

ההרכב נחת בישראל לסוף השבוע לשתי הופעות במועדון בארבי בתל אביב.  הקהל הישראלי שקיבל את גרג דולי באהבה גדולה בביקוריו האחרונים בישראל עם הרכביו  המאוחרים ה Twilight Singers וה The Gutter Twins , ורק חלם לראותו על הבמה עם להקתו המיתולוגית – האפגן וויגס – זכה להזדמנות כפולה.  רק לפני ימים ספורים הופיעו חברי ההרכב באחד הפסטיבלים החשובים באירופה – פסטיבל פרימוורה בברצלונה, הספיקו לתת קפיצה לאמסטרדם ועתה הם כאן.

אל גרג דולי, הבסיסט ג'ון קרלי והגיטריסט ג'ן מק'קולם הצטרפו הפעם חברים נוספים של דולי מהרכביו המאוחרים – המתופף קאלי סימינגטון ואשף הכלים ריק נלסון בקלידים וויולה.

גרג דולי, אפגן וויגס, בארבי. צילום: יובל אראל
גרג דולי, אפגן וויגס, בארבי. צילום: יובל אראל

הקהל הרב שהגיע במוצ"ש למועדון בארבי בת"א קיבל את חברי מרסדס בנד, ההרכב שנבחר לפתוח את המופע ביומו השני בחום רב, אין ספק כי מרסדס בנד הנה אחת הלהקות החשובות והמובילות בסצנה האלטרנטיבית ובכלל בארץ, בשלב זה אני נועץ את אטמי האוזניים עמוק עמוק באפרכסת, הוזהרתי מראש, המופע יהיה רועש ביותר. האורחים מחו"ל עולים לבמה, המופע מתחיל, הקהל מסביבי מורכב בעיקרו בבני שלושים פלוס, יש כאן איזו שהיא חווית אולד סקול, גרג דולי והפאות האפגניות עשו את הקטע שלהם בשנות התשעים של המאה שעברה, בעשר ויותר השנים שחלפו מאז הפסיקו את פעילותם ולמעט הקפיצות שגרג דולי עצמו עשה לארץ עם הרכבים נוספים שהקים הם כבר לא פעלו, בארץ, גם בחו"ל קמו דורות חדשים, התפתחו סגנונות חדשים, מתוחכמים יותר, מתבססים על סגנונות העבר ומפתחים אותם, אם בפרוגרסיב, אם באלקטרוניקה ואפילו ברוק'נרול בסיסי, המופע המתרחש כאן כעת הוא מעיין רקוויאם למוסיקה שהייתה, יש כאן מעבר לצלילים המוכרים לצופים כצלילי נעוריהם מעין חוט שזור של תופעה שאמנים שעברו את שיאם המקצועי, תקשורתי, מגיעים לארץ, ולא אין לי טענות להפקה, שוקי וויס עושה מאמצים כבירים עם אומני חו"ל להביאם לארץ וכל מאמץ שכזה הוא מבורך, עדיין יותר זול להיות במופע אורח בארץ מאשר להרים עצמך לטיסה+מלון+כרטיס כניסה  למופע בחו"ל.

אהבה ללא גבולות. צילום: יובל אראל
אהבה ללא גבולות. צילום: יובל אראל

ונחזור בחזרה למופע, גרג דולי הוא מוסיקאי מצוין, הוא שולט באופן יוצא מהכלל בשירים הרבים, מעל עשרים בסך הכל, שירים מששת אלבומיה של הלהקה, ביניהם, זו הרשימה – Blame etc., Uptown again, Turn on the water/can't find ,  Going to town , Something hot , We two parted/dead body , Gentleman , 66 , My enemy ,  See and don't see , Love crimes , Fountain and Fairfax , Bulletproof , Summer's kiss ,Faded, המספר החזק של הערב מתרחש כאשר גרג דולי, במחווה רומנטית, רוכן מהבמה לעבר הקהל, יותר נכון הבנות, טוב הן כבר לא בנות, הנשים, שתפסו את השורה הראשונה, כעת הוא מעין בריאן פרי שכזה, אבל הנה הוא מקפץ, יורד אל הרחבה הראשונה, כבל המיקרופון משתרך אחריו (לא יכלו לדאוג מראש למיקרופון אלחוטי?..) הוא פוסע בתוך הקהל המקיפו בידיים פשוטות אל על, אוחזות בסמאטרפונים מתעדות את הרגע, המבזקים של הדור 3.5 עובדים בלי הפוגה, בתוך האור הלבן הזה רואים את גרג דולי מפלרטט עם הנשים בתוך הקהל, הן מתמוגגות, רואים את זה מרחוק, הוא עשה את שלו, העביר לקהל הישראלי את אהבתו ללא פשרות, מחסומים וסייגים, כעת הוא חוזר לבמה, עוד מעט הם ירדו ממנה  ויחזרו להדרן ארוך, את סיום המופע חגגו האפגנים  בסט של חמישה שירים – If I were going , Debonair , Come see about me , Omerta , Vampire.

גרג דולי, מעבר להיותו מוסיקאי ואמן בקנה מידה בינלאומי, הוא שגריר של רצון טוב לישראל, במיוחד למדינת תל אביב, ושגרירים שכאלו אנו צריכים מאוד.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150956066314654.439511.721654653&type=1&l=0e2c962a09

וידיאו, אני לא צילמתי ע"פ הנחיות ההפקה, אבל יום לפני היו כמה שצילמו וטרחו להעלות

הכי חדשים

כשה"גג" מגיע להיכל: ג'ירפות חוגגים 20 שנה לאלבום המכונן

יש אלבומים שמתעדים תקופה, ויש אלבומים שמשנים את מסלולה של להקה. "גג", אלבומם השני של ג'ירפות, שייך...

ברי סחרוף מטפס ב"סולם האהבה"

אמש הופיע ברי סחרוף במתחם קו רקיע. במהלך הערב הוא שמר הפתעה קטנה לקהל. סחרוף הכריז כי...

טליה דנציג חזרה הביתה עם אלבום בכורה

ישנם אלבומים שנולדים באולפן ומסתיימים באוזניות. אחרים דורשים במה, קהל ולהקה שמכירה כל נשימה. "תחזרי הביתה", אלבום...

העיניים שרו, הלב נשם: יהודה פוליקר חזר אל אלבום המופת

הערב עלה יהודה פוליקר על בימת היכל התרבות בתל אביב. הפעם הוא הגיע עם המופע "עיניים שלי – 40 שנה". הקהל שמילא את האולם קיבל מסע מוזיקלי שנמשך כשעתיים. המסע נע בין יוון, הרוק הישראלי והסיפור האישי של פוליקר. לצדו התייצב הרכב מורחב בן 11 נגנים. יחד הם העניקו לשירים הוותיקים צליל עשיר, חגיגי ומלא […]

כאן פותח עונה: השירים, הקולות והרגעים הגדולים חוזרים למסך ולרדיו

תאגיד השידור הישראלי חשף אמש את התכנים שיעלו במהלך השנה הקרובה. האירוע נערך במרכז השידורים של כאן...

החיים עצמם: קוקו מאילת ומשפחתו נכנסים לריאליטי

קוקו מאילת מוכר היטב לאוהבי החפלות והמוזיקה הים־תיכונית. אחרים מכירים דווקא את החיקוי שיצר אסי כהן ב"שידורי...

2 הערות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא