מופע השקה לחלקה השלישי של הטרילוגיה "אחד חלקי אחד", אושר, שירים המתבססים על ספריו של ערן בר גיל, תיאטרון תמונע, 26.04.2012, 22:00, היה, שמע, ראה ותיעד – יובל אראל.
חשבתי להמשיל את הטרילוגיה הזו לבניין, ללא לבנים, מלט ובטון, נראה מה יתנוסס בסוף..
המסד
טרילוגיה (מיוונית: טרי – שלוש, לוגוס – חיבור, מאמר) הנה סדרה המורכבת משלוש יצירות אמנותיות (סִפרוּתיות, קולנועיות, מוסיקליות וכד') עצמאיות בעלות קשר הדוּק ביניהן אשר מהוות יחידה רעיונית אחת שלמה. במקור המוּנח טרילוגיה התייחס לקבוצה של שלוש טרגדיות שנכתבו על ידי משורר אחד והוצגו באתונה העתיקה בתחרויות בפסטיבל דרמה שנקרא "דינוסיה הגדולה". בין הטרילוגיות המפורסמות בספרות ניתן למצוא את "טרילוגיית בורן" של רוברט לודלום, הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי, שר הטבעות של ג. ר. ר. טולקין ועוד. גם בקולנוע ניתן למנות כמה וכמה טרילוגיות,
הטרילוגיה עסקינן הנה יצירה מוסיקלית, המבוצעת בידי מספר מוסיקאים שהתקבצו יחדיו, גדי רונן, בועז ריינרשרייבר, שלומי נצור, מור שטגליץ וגיא יונה, אשר לקחו את חומריו הכתובים של ערן בר גיל, סיפורים, שירים, עבדו אותם, התאימו, תמללו והפיקו מהם טרילוגיית אלבומים – אחד חלק אחד, ברזל, אושר.
ערן בר גיל, האיש מאחורי המילים והרעיונות הנו דמות מיוחדת, ערן, בשנות הארבעים לחייו, העביר את ימי צעירותו בשירות צבאי כטייס קרב במלחמה הבלתי פוסקת בלבנון, כשהשתחרר למד פסיכולוגיה וספרות באוניברסיטת בר-אילן. כתב במוספי 'הארץ' ו'שבעה ימים', הספיק להוציא לאור קרוב לעשרה ספרים הכוללים סיפורים ושירים, הערכה ממסדית קיבל בדמות זכייה בפרס אקו"ם על יצירה המוגשת בעילום שם בתחום הסיפורת ובפרס ברנשטיין לספרות.
הקומה הראשונה
בועז ריינרשרייבר וגדי רונן יוצאי להקת דבק, מקימים הרכב מוסיקלי חדש, לוקחים את ספר שיריו של ערן "1:1" ובנפש נכונה, אמיתית, ידעו להוביל את שורות המילים לכדי יצירה מוסיקלית מיוחדת, שירים המעמידים את המאזין בפני הרהורים עמוקים אודות מהות האדם. בדרך מיוחדת, רגישה ומדויקת תוך עיבוד ללחנים אמינים הצליח הצמד, יחד עם המוסיקאים הנוספים, ליצור אלבום שירים ברמה גבוהה.
"יש בן אדם תחת גל המילים הזה | או בתוך ערמת מילים בונה אדם מאורה | או יש בן אדם והוא רע" (ערן בר גיל, לעולם)
הקומה השנייה
חלקה השני של הטרילוגיה ההולכת ונוצרת בידי חבורת המוסיקאים הזו קורמת עוד וצלילים כמעט שלוש שנים לאחר מכן, הפעם הם הולכים על ספר נוסף של ערן בר גיל "ברזל", אותו הם מאמצים כשם האלבום, הפעם מדובר בעיבוד אחר לחלוטין, "ברזל" הנו ספר המכיל סיפורים, מהם בחרו, ערכו ועיבדו לכדי תמלילי שירה, מדובר בסיפורו ההולך ונבנה של נטע, גבר החושף את סיפורו האישי, השירים נשמעים בהרמוניה בתוך המכלול המרתק של הספר והאלבום, אמנם כל אחד מהם עומד בפני עצמו, אך השילוב יוצר עלילה ותובנות מעניינים. ניתן להגדיר את "ברזל" כיצירה עשירה בטקסט וצלילים, בעלת שכבות ועניין ההולך ותופס את חוט המחשבה כל פעם יותר ויותר.
"..חבוי כמו מה שצומח | מעביר את הזמן | כמו אבק אדם | אני חי כמו מה שצומח | מעביר את הזמן | אני אבק אדם | אבק אדם…" (ערן בר גיל, אבק אדם)
על הגג
שוב חולף הזמן, קרוב לארבע שנים, החבורה הזו משיקה אלבום שלישי ומסכם בטרילוגיה, הפעם מנסים, תוהים ויוצרים המוסיקאים, יחד עם ערן בר גיל, לקט תהיות על מהות ה"אושר", זהו דרך אגב שמו של האלבום החדש…האושר בלהקיץ מתרדמת ממושכת ולהנות מהחיים כפשוטם, לתהות, לחוות, לחיות,
"…למצוא אותו מונח סתם כך | קר, כמו משקה במדבר | לשבור את השרב להשיב את הנפש | לרוץ יחף על האדמה הלוהטת….יש אושר כמו שיש מצב צבירה של חומר | יש אושר!…" (ערן בר גיל, יש אושר)
אז כן, בניין בו החלו תהיות, סיפורים ולבסוף מסקנות המוליכות אל האושר, אל מהות החיים, ליהנות, לשמוח ולנצל כל רגע בהם. הבניין הנשלם נוצק אל תוך האלבום האחרון, האלבום הסוגר את המשולש המוסיקלי.
מעבר לכך ישנם דברים ייחודיים, ראשית אי אפשר להתעלם מקולו של בועז, לראשונה כשהאזנתי לשירי האלבומים, לטון, לתמלילים, עלו במחשבתי שלושה, יוסי בבליקי, שלום גד ואביב גדז', כן שלושה טרובדורים העוסקים במילים, משמעויות ויצירות מורכבות, בועז יודע לקחת את היצירה למקום מוצלח, להחזיק את המאזין קשוב ומתעניין.
כך גם גדי רונן, אותו שמעתי לראשונה בפסטיבל המוסיקה של תל אביב, בפרויקט "180 מעלות" כשעלה לבצע את השיר "הרצל בולוורד", גדי מוביל את המאזין למחוזות הנכונים בעולם הדמיון המודרך, להיכנס אל תוך הסיפורים, לאמירות שבשירים.
וכעת נצא לגינה…
אמש, בתיאטרון תמונע התקיימה הופעה חגיגית לרגל השקת האלבום האחרון, המסכם, אושר. הקהל היה רב, חלקו הגדול היווה עדת מעריצים אדוקה, כזו המלווה את הפרויקט למן תחילתו, המופע החל עם השיר השלישי באלבום, שהנו למעשה שיר הנושא – "פתאום אושר" בשירתו של בועז המלווה עצמו בגיטרה אקוסטית ושאר חבר ההרכב מעטרים וקוצבים את מקצבו של השיר, כן, האמירה נאמרה, באופן ברור, הטרילוגיה מסתיימת באושר, קדימה, ממשיכים.
השיר הבא "מתעורר", "מתעורר בחושך שואל איזו שנה, אומרים לי 2010, מסתבר שישנתי שנתיים." הפעם ההובלה עוברת לידיו של גדי, על הפסנתר, מנגן ושר, "אז היכן הייתם בשנתיים האחרונות?.."
וההרכב ממשיך בשירי האלבום החדש – "כשרון", גם כאן גדי ממשיך בהובלת השירה, בועז עובר לגיטרה חשמלית, שיר תוכחה עצמית, מטיף לעצמו, מכה על בזבוז של כשרון וחיים, נוקב, מנקר.
כעת הם הולכים אחורה בזמן, השיר "במהירות" למעשה מספר את סיפורו האישי של ערן בר גיל, על הכתיבה, המחשבה, בועז מבצע את השיר, מישהו אי שם כנראה הדליק סיגריה ומערכת ההתראה החלה לצפצף…קצת מבוכה, אך ממשיכים הלאה.
שיר נוסף מהאלבום החדש, "את אומרת" גדי הפעם על הפסנתר "את אומרת ששיר צריך להיות עצוב, אני כותב לך שיר עצוב, את צוחקת ואומרת שאני כותב מצחיק ששיר צריך להיות עצוב.." הקצב מונוטוני, משאיר מקום למילים, אט אט הגיטרה יוצאת לאלתורים, כולם מצטרפים לפזמון החוזר "עוזב אותך…" הגיטרה לוקחת מכאן וממשיכה עם עזרה של מנצור על הבס, קצת רוקנ'רול…
כעת רמי הוייברגר מצטרף לצוות שעל הבמה, הוא אוחז בפנקס, מתחיל להקריא מתוכו, זהו השיר, מור מטעימה פזמון בשירה "משהו נופל", רמי ממשיך להקריא את התמליל, סיפור על הילד, חוט המחבר את הזוג וחייהם, השיר מהווה למעשה את הליבה של רעיון החיבור בין הכותב למבצעים, לוקחים הפעם את הסיפור כסיפור, מנסים לפשוט ממנו את המסגרות המחייבות של השירה, מקצבים, מנגינות, הן מהוות כיסוי עיטור וליווי בלבד למלל.
הם ממשיכים במפגש הזה, רמי ממשיך להגיש את המלל, "במקום בלי השראה", בית ראשון ויורד מהבמה, מכאן בועז ממשיך בשירה, גדי מצטרף אליו בהמשך, השיר קצבי, מזיז, אך יחד עם זאת בונה את הסיפור. מור מצטרפת לפזמון…רוקנ'רול אמרתי מקודם…
המופע ממשיך, הם משתדלים לשלב גם שירים מהאלבומים הקודמים, "אבק אדם" מברזל, "תתפקס" מהאלבום הראשון, חוזרים לשיר האלבום החדש, הם מתקרבים לסיום חלקו הראשון של המופע, אתנחתא קצרה וכעת מור עולה ומתיישבת ליד הפסנתר, היא מבצעת את השיר "מעיין", המילים של ערן בר גיל, כמו כל השירים, הלחן של מור, ביצוע נטו, נקי, באלבום השיר מעוטר בכלים נוספים.
זה כבר ממש ההדרן כעת, הם ממשיכים עם שירים נוספים מחלקיה הקודמים של הטרילוגיה – "חוש הומור", "משפחה", "פוליטיקה",הם מסיימים עם "שלג" גדי מבטיח שבמופע הבא – 1.06.2012, אותו מקום, אותה שעה, יסיימו עם מלי בן שושן….לילה טוב.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידיאו
מתי ההופעה הבאה למי שפספס?