כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

איתי פרל | אלבום חדש | מסע בלוז

מופע השקת אלבום – "מסע בלוז", איתי פרל מארח חברים, אביב בן עזרא, יאיר סלוצקי, עוזי רמירז, תמר אייזנמן ודנה ברגר. מועדון בארבי, 21.03.2012, 22:45. מדווח, מצלם וגם מסריט – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" ו"הבלוג של יובל אראל".


איתי פרל, מסע בלוז, בארבי. צילום: יובל אראל
איתי פרל, מסע בלוז, בארבי. צילום: יובל אראל

שנתיים  אחרי שיצא האלבום המשותף עם דנה ברגר "הנה באתי הביתה" שזכה להצלחה גדולה וביקורת מהללות, משיק איתי פרל אלבום קונספט מרתק  – "מסע בלוז".

בנובמבר השנה יצא איתי פרל למסע הופעות בלתי שגרתי, הוא חרש במשך חודשיים את רחבי הארץ כשהוא חמוש בגיטרה, ומצויד בלקט שירי בלוז חדשים שממתינים לבקוע מהגיטרה ולקבל גוף וצורה במהלך המסע. 30 יישובים בכל הארץ מהדרום שאליו כל כך התחבר ועד הצפון הרחוק בו גדל היוו חודשי ההיריון של האלבום החדש. השירים התעצבו במפגש עם הקהל והובילו לאלבום בלוז עברי מלא ובו חיבור מושלם בין מיתרי גיטרה לטקסטים נוקבים, המציגים זווית חדשה במבט על המציאות הישראלית של ימינו.

זהו אלבום הסולו השלישי של איתי פרל שרכש לעצמו מעמד של אחד היוצרים המוערכים בארץ בשנים האחרונות. במקביל לקריירת הסולו שלו איתי מופיע עם יוני רכטר, ומשתף פעולה עם אמנים רבים ככותב או כמפיק מוזיקלי.

איתי פרל וגיא תובל, בארבי. צילום: יובל אראל
איתי פרל וגיא תובל, בארבי. צילום: יובל אראל

את איתי פגשתי לראשונה בדצמבר האחרון עת התארח במשרדה של מורן פז יח"צ כחלק מ"סופגניות החורף", איתי ניצל את המעמד וניגן כמה קטעי בלוז וסיפר על המסע המתרחש באותה עת ברחבי הארץ. חודש לאחר מכן, לאחר שסיים את המסע, פגשתי את איתי שוב במופע אינטימי בקפה ביאליק במהלכו ארח את אביב בן עזרא ותמר אייזנמן אוחזי הגיטרות.

לאחר המופע נכנס איתי לסשן הקלטות ועיבודים לשלל השירים שניגן במהלך המסע.  הוא שקד על תשעה קטעים יחד עם תשעה נגני גיטרה מוכשרים – תמר אייזנמן, עדי הלל, עוזי רמירז, דויד פרץ, אביב בן עזרא, אדם בן אמיתי, דידה פלד, יניב דדון ואהרוני בנארי, לצידם נטלו חלק בהקלטות מתן אפרת בתופים, גיא תובל בבס, איתמר גרוס בקלידים, והבנות – דנה ברגר, עתליה לביא, ליאור בלאוס, שרון נקר בקולות ושירה.

שני שירים ראשונים אשר שוחררו להאזנה כבר הצביעו על הכיוון המוסיקלי הברור של האלבום – : "לא בידיים שלך" ו"דרומה"  – בלוז ישראלי מקורי.

איתי פרל ויאיר סלוצקי, בארבי. צילום: יובל אראל
איתי פרל ויאיר סלוצקי, בארבי. צילום: יובל אראל

אמש התקיימה הופעה חגיגית לרגל השקת האלבום "מסע בלוז" במועדון בארבי בתל אביב, הפעם, שלא כנהוג במופע השקה, המופע כוון לצפייה בישיבה, כיוון נכון כאשר מדובר במופע בלוז עם שלל גיבורי גיטרה, אפשר להתמקד יותר בקלות בעשייה על הבמה ולא להידחס בין שורות האנשים המתנועעים לפניך ומאחוריך…גם כך האולם היה מלא בפול האוס, חלק גדול מהקהל נאלץ לעמוד במרפסות המקיפות. לחלוטין היה זה מופע מסוג אחר, לא הסצנה המקומית הרגילה, למרות השתתפותם של נגנים המוכרים היטב בסצנה האווירה הייתה שונה, ככל הנראה הייתה זו אווירה של בלוז, בלוז עברי. תזכורת קטנטנה – את הבלוז העברי הוביל למרכז ההוויה המוסיקלית הישראלית דני ליטני, ציף ציף מעל הרציף וכל השאר, לא לשכוח.

המופע נפתח בעלטה על הבמה, אט אט בקעו הצלילים של השיר הראשון – ת'מבין מה אני אומר:

כל התירוצים של השנה האחרונה נאספים אחד אחד | מטואטאים ונשכחים ונטמעים באווירת החג | כדי להרדים אותנו לא צריך הרבה, יש שני סוגים של נחמה | או להחזיר אותך הביתה או לשקוע שוב באיזו מלחמה

איתי פרל ואביב בן עזרא, בארבי. צילום: יובל אראל
איתי פרל ואביב בן עזרא, בארבי. צילום: יובל אראל

כן, איתי פותח את המופע בליבה של הבלוז, שיר מחאה והתרסה, לצידו בגיטרה חשמלית אביב בן עזרא, אחרי כמה שירים, ביניהם שיבוץ מאלבומים קודמים, אביב מתיישב ופורט על הגיטרה המונחת על ברכיו בסלייד, מלווה את איתי בשיר –  דרומה:

תקרא לזה לסגת, תקרא לזה בריחה | רציתי קצת אחרת, תקרא לזה איך שתקרא | אני יורד דרומה אל מרחבי כורכר | אל אחרון גני העדן הפועם בלבבות מדבר

עוד מאפיין בבלוז, הבריחה, הנדודים, איתי הפליא ליצוק את התמונה המקומית אל תוך הסגנון המיוחד הזה, הבינלאומי, נותן למאזין להרהר במילים, להעלות לעצמו מראות ודמיונות מהזיכרון האישי והקולקטיבי שלנו כאן בארץ.

איתי פרל ותמר אייזנמן, בארבי. צילום: יובל אראל
איתי פרל ותמר אייזנמן, בארבי. צילום: יובל אראל

כעת מזמין איתי אורחת מכובדת לבמה, תמר אייזנמן מצטרפת למופע, הם מתחילים בביצוע לשיר נוסף המכיל את כל יסודות הבלוז השורשי הן במנגינה והצלילים והן במסרים, כן, שוב שומעים את המחאה והתוכחה, איתי עושה את הבלוז העברי לשירת מחאה צרובה – לא בידיים שלך:

וזה לא בידיים שלך | מספר לי שוב ושוב את אותה הבדיחה | יותר מידי עתיד, יותר מידי דרמה | יותר מידי לבד, יותר מידי למה | וזה לא בידיים שלך להציל את העולם, תסתכל | מסביבך מכל הסיפורים שמכרו לנו בדרך | רצינו בדיוק, קיבלנו בערך

כן, כאן נוצר דואט גיטרות עם תמר, השיר מסתיים במעין מחול גיטרות צמוד צמוד, שניהם ממש דבוקים האחד לשניה עד סוף הנגינה. בהמשך תמר מנגנת שיר שלה.

עכשיו איתי נותן את הבמה ליאיר סלוצקי (פנקנשטיין, הדג נחש, שווארמה), הוא והטרומבון, נו החצוצרה הארוכה הזו…יאיר משתלב כאן כמו כפפת משי ליד ענוגה, הוא מראה לקהל כי בלוז זה גם בראס סקשיין…אדיר.

איתי פרל ועוזי רמירז, מי מנגן למי? צילום: יובל אראל
איתי פרל ועוזי רמירז, מי מנגן למי? צילום: יובל אראל

כעת איתי מזמין אורח נוסף, הפעם מדבור בגיבור גיטרה רשמי, האיש שנמצא בכל מופע או אירוע מוסיקלי (כמעט…) בסצנה המקומית של תל אביב, כן, מדובר בעוזי "רמירז" פיינרמן, מי שהביא את סגנון האמריקנה לתל אביב הוא המוסיקאי האולטימטיבי להרים את סגנון הבלוז יחד עם איתי כאן ועכשיו, הם מתחילים בקטע הנקרא – אזרח סוג ז':

אני אזרח סוג ז' במדינה בלי חוק | אני אזרח סוג ז' במדינה בלי חוק | המתוקה שלי טיפה מרה  הטיפה המרה עושה מתוק | מאז אתמול בערב הבטחתי לא לשתות | מאז אתמול בערב הבטחתי לא לשתות | אבל השיר הזה מצמיא ושוב עשיתי מעצמי אידיוט | היו לי כוונות טובות והרגלים רעים | ויש לי מזימות קטנות וחלומות גדולים | אבל השד בבקבוק לא מדבר עברית | השד בבקבוק לא מדבר עברית | אוי תעשה טובה חביבי וצא לי, צא לי מהווריד…

הם מתפרעים, השניים, נותנים לגיטרות לייבב, לצרוח, לזעוק, הסיום של השיר הופך לקרב גיטריסטים, עוזי שולח ידו לגיטרה של איתי ולהיפך…אש באוויר.

המופע ממשיך, כבר מתקרב לקיצו, איתי וחברי ההרכב מבצעים כמה קטעי בלוז נוספים, האווירה באולם חמה, הקהל נושם את הבלוז לריאות, באחת הסט מסתיים, הנגנים יורדים לדקות ספורות וחוזרים להדרן, מנהגים יש לשמר…

איתי פרל ודנה ברגר, בארבי. צילום: יובל אראל
איתי פרל ודנה ברגר, בארבי. צילום: יובל אראל

כעת איתי מבצע שיר מאלבומו השני, שיר הנושא "מים מתחת לגשר", זה היה כהכנה לקטע הבא, האורחת הסודית של הערב – דנה ברגר, דנה שהכריזה מול הקהל "ואני כבר עשיתי עם איתי אלבום", מצטרפת אליו לביצוע רותח של השיר "הנה באתי הביתה" אף הוא שיר נושא מאלבומם המשותף, מה צריך יותר מזה?…..וכעת אל אקורד הסיום אליו מצטרפים כעת כל האורחים, הבמה עמוסה בכוכבים אמיתיים של המוסיקה הנכונה איתי מבקש לסיים בנימה אופטימית בניגוד לאווירת הבלוז העצובה מה, הם מבצעים את השיר "אברהם ואיברהים" עם תקווה לחיים יותר טובים פה, במזרח התיכון, כי תאכלעס, אין לנו ארץ אחרת….(קלישאה שלי לסיום).

ובסוף בסוף, מי היה על הבמה הערב? – תמר אייזנמן !!! עוזי רמירז !!!! אביב בן עזרא !!! יאיר סלוצקי!!! דנה ברגר!!! לצידם נגנו מתן אפרת בתוף, גיא תובל בבס, איתמר גרוס בקלידים, שרון נקר וליאור בלאוס המהממות בשירה ובקולות.

סט ליסט:  ת'מבין מה אני אומר, אפילו לא אני, החילוני החרד, דרומה, נמשך אלייך, לא בידיים שלך, 2 steps dance, לולי, זה לא נורא זה רק הסוף, נדבר נדבר, אזרח סוג ז', sundown blues, חוץ מלתפוס אותך, אין לאן ללכת בלוז, מים מתחת לגשר, הנה באתי הביתה,  אברהם ואיברהים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150676262784654.413851.721654653&type=1&l=3d69fc5a0b

קטעי וידיאו נבחרים מהמופע

כמה קטעים ממופע סיום המסע בקפה ביאליק

ותזכורת – מפגש עם איתי פרל במשרדי מורן פז יח"צ

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d