זוקפים אוזן באפרכסת …

מנסה לסכם ערב בו נחגג יום ההולדת לבלוג "אפרכסת", הלוח שלנו להופעות הקרבות בסצנה, יום רביעי, אוזן בר, 25.01.2012 21:00 עד 01:30 מעבר לחצות. היה, שמע וראה, צילם והסריט, גם מדווח – יובל אראל.

זה היה זמן קצר לאחר כניסתו לקומה של אחד המנהיגים בסצנה, לא לא ההוא עם הכרס והכבשים בחווה, לא, אני מתכוון לבלוג אטמי אוזניים, מיסודו של נדב לזר, הבלוג שדאג לפרסם מידי שבוע את מועדם ומקומם של כל המופעים החשובים והלא חשובים בסצנה העצמאית בתל אביב, בלוג שהפך למוסד. אך מסתבר שהטבע עושה את שלו,

בלוג חדש קם ברשת, "אפרכסת" שמו וכך מגדירים אותו מנהליו –  "אפרכסת" הוא בלוג מוזיקת שוליים ישראלי ותל אביבי, שעוסק בכל חלקי העולם המורכב הזה – להקות, אלבומים, מועדוני הופעות ועוד – הכל דרך פריזמה אחת – הופעות חיות.

בכל שבוע מתפרסמת רשימת ההופעות המומלצות לשבוע הקרוב, ובין לבין ניתן למצוא גם הגרלות כרטיסים, ביקורות ועוד. הבלוג מנוהל ע"י שלושה שותפים – ארז חמוטל ואיל – שחיים, נושמים ואוכלים אינדי ישראלי שלוש פעמים ביום + נשנושים.

במהלך תקופת קיומו הקצרה הפך הבלוג לכלי חשוב בחיבור שבין האמנים לקהל. עם קהל קוראים קבוע הולך וגדל, מאות כניסות ביום, ושיתופי פעולה עם אינספור אמנים, מועדונים, עיתונים ויח"צנים – אפרכסת מהווה היום את לוח ההופעות המקיף והמרכזי של סצינת המוזיקה העצמאית בת"א, ובית וירטואלי לחובבי המוזיקה המקומית.

האמת שהבלוג שלי נולד פחות או יותר באותה עת, ינואר, פברואר, מה זה משנה…אבל לא אכנס לקטנות, אמש חגגנו יומולדת לבלוג השכן (אנחנו מתגוררים על אותו שרת של וורדפרס…) – אפרכסת. האמת שמזה כשלושה חודשים שלא התקיימה חגיגה מסוג זה באוזן בר, שבעה הרכבים מוסיקלים, מהאיכותיים בסצנה האלטרנטיבית עצמאית בתל אביב, כאלו שכבר שמעו וראו אות בפסטיבלים האיזוטריים בדרום ובצפון, התכנסו כדי לתת כבוד ולחגוג יחד עם מנהלי הבלוג הדואג לפמפם מידי שבועות לאן ללכת ומתי, מעת לעת לחלק מתנות ככרטיסי חינם או עותקי אלבומים.

טוב, אז זה הלך בערך כך, כל מי שהגיע אמש לאוזן בר היה צריך לחלוף בדרכו מהקופה על עמדת לפטופ אחת שם אולץ בכח לעשות לייק לבלוג בפייסבוק, לאחר מכן שוחרר לדרכו, כאשר הגיע לחלק העליון יכל לברור בין שתי אופציות – או להשתכר על הבר, או בנוסף, לרכון מעל דוכן המרצ'נדייס שנפתח באולם הארוך, ולרכוש לעצמו אחד מהאלבומים של ההרכבים שעוד מעט יעלו ויופיעו כאן, כשאני אומר לרכוש אני מעלה חיוך, 10 שנקלים לאלבום זה באמת לא כסף…אקדים ואומר כי כל האלבומים נמצאים באוסף שלי, אבל היתה לי הזדמנות מעולה לרכוש אחד נוסף, את האלבום של לירון משולם – פלורה, אז לירון, כשתקראי את הכתבה הזו, שימי לב, יש שם עשרים שקלים שלי, בקופסא. וכן, אני גם חייב להיות בהופעה מלאה שלך…

וכמו שכבר הכריזו מנהלי אפרכסת,  את הערב הנחה האחד והיחיד, נסיך האינדי בכבודו ובעצמו – לאון נפולאון פלדמן, לפני ובין לבין המופעים תיקלט לנו די.ג'יי. דן קרפמן – בסיסט נהדר (דה ווייק אפ סוזיס, דניאלה ספקטור ועוד), בעל בלוג מיקסטייפים ואיש מקסים באופן כללי – כך אמרו האפרכסות..

ומה היו לנו בערב הזה? התחלנו עם פלורה, הלא היא לירון משולם וחבילת החוטים, הקופסיות ומארז המקלדת האלקטרוני שלה, שיצאתי עם האלבום שלה כבר אמרתי, נכון?..

הערב המשיך עם מופע רועש של חברי תעני אסתר, אבישי אפרת וההרכב 1840 (אליהם הצטרף גם ארז טן ברינק, שליש מאפרכסת), נילי פינק, סאן טיילור ולסיום, ככה ממש מוקדם לפנות בוקר, קיבלנו את סוכנות המלאכים, אנג'לסי.

היה מצויין, איכותי, מרתק, מחדש, מומלץ, נעים, אעיז ואומר אפילו שאני ממליץ לחברי הבלוג השכן לערוך מסיבת יום הולדת שכזו כל חודש, תראו, הליין "לכלוך באוזן" סיים את חייו, אבל אמש חשתי כי הוא חוזר לחיים ולא רק בגלל שנפולאון תפס את הפיקוד על הערב, תחשבו על זה…

ומכיוון שאזכרתי את נפולאון, אני גם מעתיק מדביק את נאומו במהלך הערב, הנה המילים, רק העתקנו –

מזל טוב לבלוג שחוגג שנה, הנה כמה דברים שכדאי שתדעו על הגיל הזה

מאפייני התפתחות – גיל שנה עד שנתיים:

 מוטוריקה גסה

מרבית בני השנה כבר עומדים, והמקדימים כבר הולכים ביום הולדתם הראשון. אך הרוב יגיעו לשלב של הליכה עצמאית בגיל 16 – 14 חודשים. בשלב הראשון הילד מרוכז כולו בהליכה להופעות. בהמשך יוכל לגרור מיקרופון או לדחוף מגבר. בנוסף, לומד הפעוט לטפס על מדרגות האוזן בר ולאחר שלמד לשבת באופן יציב בכסא בזאפא הוא נהנה להתנדנד על עמוד הנדנדה בלבונטין7 או להסתובב בכל העיר רכוב על ה"בימבה" שלו (כינוי היפסטרי לטוסטוס)

 מוטוריקה עדינה

התינוק רכש שליטה על הידיים, הנטייה לחקור דרך הפה דועכת ומחליפה אותה החקירה בידיים. שלב זה מתאים בעיקר למקומות בהם העישון אסור, אבל מותר למחא כפייים. לרבים מבני השנה, ישנה אחיזת מצלמה תקינה והם מצליחים להרים ידיים לאוויר. בן השנה מסוגל לעשות פעולות הדורשות סיבוב של פרק כף היד ולתאם בין הידיים (כשיד אחת מחזיקה בירה והשנייה סיגריה). יכולת זו, עם שיפור בתאום בין העין ליד, מאפשרת לו להזיז את מי שמסתיר לו או לבנות מגדל מתחתיות של בירה. במהלך שנה זו הוא מגלה גם את קסם הצבעים, הטושים ושאחטות של חומרים קלים.

 תקשורת ורכישת שפה

במהלך שנה זו גדלה הבנתו של הילד, והוא מסוגל למלא בקשות כמו: תן לי חינם, תביא את האטמים, סלח לי, אתה דורך לי על הרגל

 התפתחות שכלית (קוגניטיבית)

עד גיל שנה וחצי שנתיים מתייחס הילד רק לדברים מוחשיים ולומד רק מתוך התנסות ישירה. לכן כדאי ללכת לכמה שיותר הופעות, של להקות בעברית ובאנגלית, כדי לספוג אוצר מילים גבוה. כמובן שכדאי להימנע משפות נוספות, לכן אסור לראות הופעות של מונטי פיורי, אבי ביטר או להאמין לביקורות באינטרנט של חן לב.

 רכישת מושגים

מגיל שנה מתחיל הפעוט להתייחס לתכונות של חפצים ולשים לב לדמיון ולשוני ביניהם (למשל צבע וצורה). הוא מבדיל בין קיצו, איטליז וקומביין. עם זאת הוא אינו מסוגל להתייחס לשתי תכונות בו זמנית: גם אקוסטי וגם מטאל.

 דימוי הגוף

כדי שהילד יוכל לגבש את זהותו כאדם נפרד, הוא צריך לפתח דימוי גוף ברור, כלומר להכיר את גופו ואת איבריו העיקריים: לכנות אותם בשמם, (אלה כפות הרגליים של יהוא ירון), לזהות את מיקומם (הם נמצאים קילומטר מהראש שלו) ולדעת מה הם יכולותיהם (לפרוט על קונטרבס). בגיל שנה וחצי לערך לומד הילד לזהות את עצמו במראה, והוא מתחיל לצרוך מרצ'נדייז

 משחקי דמיון

לקראת גיל שנתיים, כשהיכולת המופשטת לדמיין מתפתחת – הילד מתחיל ליהנות ממשחקי דמיון ("נדמה לי" שאני אצליח בחול "כאילו" אני בוומבלי , בטח ישמיעו אותי בגלגלץ וכו’). למשחקים אלה תרומה חשובה להתפתחות השכלית והרגשית, באמצעות חיקוי מדויק של סצנות מעולם המבוגרים או המוזיקה הים תיכונית.

אבל לסיים בלי מילה רעה אי אפשר, תראו אני נמצא בהרבה, המון אפילו הופעות בסצנה, מאולמות ענק ועד חדרונים קטנים, אחת התופעות שממש מרגיזה אותי ובטח גם רבים אחרים, ולא, לא אדבר על העישון במקומות הסגורים, שזה כלשעצמו מסריח, ומביא למחלות נוראיות, אני רוצה לדבר על הפרגון, הכבוד, לאמנים המופיעים, לצופים ומאזינים הסמוכים, אני מזמין אתכם לקרא את דבריו של תומר anonyless ותבינו לבד –

חזרתי מערב הופעות מאוד מוזיקלי ומהנה באוזן בר. טוב, כמעט. ATTENTION עצבים TO BE FOLLOWED:

אני לא מבין את האנשים שמגיעים להופעה וקוברים את הראש במסך אינץ וחצי של הסמארטפון. לא מבין, באתם לראות את ההופעה או לשמוע ברקע? יותר חשוב לעדכן סטטוס בפייסבוק שהגעתם. כן, אני מבין. אוקיי. תמשיכו, רק עשו טובה ותעמדו מאחורה. אתם לא מעניינים אף אחד. בעצם, אתם הרבה יותר נחמדים מהפאקינ חולרות שלא מפסיקים לדבר. בין השרים, תוך כדי השירים. שיר שקט יותר או לא, זה לא משנה. הם לא סותמים את הפה. ג'יסוס פאקינ קרייסט, SHUT THE FUCK UP! שומעים אותכם וכל הזמן! ולכל הכוסיות שגילו את הפינה של הבמה, בה יושב רמקול "תמים" שתפקידו לייצר בסים. והרבה. אז הוא הפך להיות המחזיק מעילים של כולם, אבל למה צריך לשבת עליו כל ההופעה? פאק, אם אני עומד (*גם בין ההופעות) על רגל ועוד זוג קביים , גם אתם יכולים. תנסו, זה נקרא הופעה בעמידה. אה ולי מותר לפעמים לשבת שם. מה לעשות. נכה. אסיים במילים יפות של האנג'לסי tired of being tired of. so wish me love my beautiful fucked up family wish me love strangers wish me love

ותודה לאפרכסת שארגנו ערב כל כך מוצלח. וללאון כמובן. ולאוזן בר, גם אם לפעמים הסאונד קקה. theAngelcy שריגשו. מזל טוב, לילה טוב

למי שנהנה, וגם למי שלא, או למי שלא הספיק להגיע, הנה אלבומי ההרכבים שהופיעו, כולם במחנה הלהקות, תוכלו להאזין, ממליץ גם לרכוש, זה פרוטות…

Flora

תעני אסתר

Avishai Efrat & The 1840’S

נילי פינק

The Raw Men Empire

Sun Tailor

theAngelcy

אז לסיכום, ישבתי כל היום וחתכתי עבורכם קטעי וידיאו שתוכלו לחזור ולהיזכר, ומי שלא היה, לראות מה הוא הפסיד. (רק תורידו קצת ווליום, מה לעשות, המסרטה היתה מעל המוניטורים…) ועוד אחת קטנה לדרך, תזכרו טוב טוב, על המופעים שאפרכסת מדווחת, הבלוג של יובל אראל מתעד…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות של כל המוסיקאים שהשתתפו במופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150545325339654.396456.721654653&type=1&l=6363db1a07

פלורה

תעני אסתר

אבישי אפרת ו- 1840

נילי פינק

רומן אמפייר

סאן טיילור