אלון לא רץ אחרי העדר

מופע לילי עם צלילים חדשים, אלון עדר וחברים, המרתף של אי.פי.ג'י.בי. בשד"ל, הגיע, ירד במדרגות, שמע, ראה וגם צילם – יובל אראל.

אלון עדר שייך לדור יוצרים צעיר אשר גדל והתחנך על ברכי השירה הישראלית וכותבי השירים הענקים : מתי כספי,שלום חנוך,מאיר אריאל,יוני רכטר שלמה גרוניך ,כשמעל כולם מרחפת דמותו המיתולוגית של אריק אינשטיין

אלון עדר שנולד בתל אביב. החל כבר מגיל חד ספרתי  לכתוב ולהלחין שירים על פסנתר קסיו ננסי. אין ספק שהמוסיקה והבמה עבור אלון הם גורל וודאי וברור, את המוסיקה ספג יד ראשונה מרגע בו עמד על דעתו בזכות הוריו  (יהודה עדר ומיקי קם).

ביצירה של אלון ניתן למצוא שילוב מרתק בין הצלילים הישראליים מאוד של ענקי המוסיקה הישראלית לענקי המוסיקה העולמית בשנות ה70 ועד היום. ו: ג'ון לנון,פול סיימון,סטיבי וונדר,רנדי ניומן והביץ'-בויז.

תהליך היצירה של אלבומו הראשון היה ארוך ועמוק. באלבום טקסטים ולחנים של אלון ולצידם טקסטים של אברהם חלפי, יורם קניוק ויונתן גפן ,גם הם הולחנו על ידי אלון .

בין המוסיקאים שנטלו חלק בהקלטות אלבום הבכורה של אלון, אשר הושק בפברואר השנה, ניתן למצוא את עוזי פיינרמן, אודי שמחון, ספי ציזלינג, אבנר קלמר, רן דרום, אלון לוטרינגר ואיתן אפרת.

האזינו לאלבום הבכורה של אלון עדר (ולצידו אלבום נעימות נוסף…)

את אלון פגשתי לראשונה כשהתארח במופע של נעם נבו בלבונטין שבע, מופע טרום טרום בכורה שלה, כאשר היתה בדרך להשקת אלבומה, אז נכחו במופע יוד קוטנר ויוד עדר, סימנתי לעצמי אז בתודעה שככל הנראה מדובר כאן בהבטחות מוסיקליות שסומנו על ידי המבינים…אלון השיק את אלבומו זמן קצר, ממש שבועיים לאחר מכן, בחודש פברואר האחרון, מופע חגיגי במעמד יורם קניוק בתיאטרון תמונע, שאותו לצערי פספסתי. שלושה חודשים לאחר מכן, במאי, פגשתי שוב את אלון כאשר התארח בערב ההשקה החגיגי של נעם באוזן בר וניגן בפסנתר.

בשנתיים האחרונות מקפיד אלון להופיע ללא הפסקה עם החומרים המקוריים, לבד ועם חברים כשהוא מלווה את עצמו בפסנתר וגיטרה לחילופין. בינתיים הספיק גם להשיק אלבום נוסף, הכולל מוסיקה שהכין לסרטים והצגות, ביניהן "אורזי המזוודות" של חנוך לוין בגרסה שהועלתה על ידי תלמידי בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין.

אמש הגעתי למרתף של מועדון רדיו אי.פי.ג'י.בי. בשד"ל בשעות הלילה, אחרי שבבוקר כבר היתה התראה בטלפון שלי מאלון כי הוא עומד להופיע שם עם ההרכב שלו.

כמה מילים על המקום, הספקתי כבר לתפוס בו כמה הופעות, אחרי מסע מדרגות ארוך ושחור, אתה נכנס למקום מאוד סליזי, אפוף עשן ובירה, בימה זערורית וקישוטי קיר המעניקים מעין אווירה הנוטה בין רטרו למאה התשע עשרה…

תאכלס, ערב יום ראשון, אלו שלא צריכים להיות במשרד בשמונה בבוקר כבר ישובים סביב הבר, הגעתי ממש בזמן, אחרי שהזמנתי בירה והתיישבתי, אלון, ספי סיזלינג בחצוצרה, אבנר קלמר בכינור ורן דרום עם הגיטרה החשמלית עזבו את הבירות ואכלסו את הבמה, המופע החל.

אמנם ברשימה שאלון הכין והצמיד לדלפק של התקליטן\ טכנאי הסאונד, היו מעל תריסר שירים רשומים בכתב יד, אולם לדעתי רק חלקם בוצעו במהלך המופע, אלון מעת לעת ציין כי הם מבצעים חומרים חדשים, בדרך לאלבום שני.

סגנון המוסיקה שאלון ביצע כעת היה יותר מלוכלך, בכוונה חיובית כמובן, גוונים של בלוז, גוונים של בלקן, פחות עיבודי אולפן מתקתקים ומסונטזים, השילוב היה מוצלח, בין קולו המחוספס, הצורח לפעמים בהתלהבות של אלון, עם פריטתו על הגיטרה האקוסטית, תוך העפת מפרטים פה ושם, לבין עבודת הגיטרה המעולה של רן ששילב רוקנרול לצד דיסטורשן וקטעי סולו עם שימוש בעבודת ריף מצויינת, על שניהם מכסים מאחור הכינור הבלקני של אבנר והחצוצרה המצוינת של ספי, שדרך אגב רק היום התאושש מהחגיגה של ליל שישי…

לצערי הקהל לא היה כל כך בעניין, למעט שורה של יושבי החזית ואגף אחד שהיו עסוקים בהאזנה, יחד עם שתי בנות שתפסו הזדמנות לרקוד צמוד לבמה, נשמעו די הרבה מלמולים רועמים וקולות צחוק מכמה מושבים מרוחקים שלא ממש היו בענין וחבל.

בסופו של המופע, הספקתי לשוחח עם אלון, כשציינתי את הגוונים החדשים במוסיקה שבוצעה הוא פשוט אמר, זה הכיוון החדש, לכאן הולך האלבום הבא, שכח מהראשון.

אז אפשר לאמר שאלון כבר מזמן לא הבן של, אלון יצא לדרך עצמאית לחלוטין, משליך את חבלי העבר ועוסק עתה במוסיקה צעירה לחלוטין תעקבו אחריו, כדאי.

לצפייה בגלריית תמונות מהמופע באי.פי.ג'י.בי.

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150401587564654.375421.721654653&type=1&l=d5c6b14753