דיווח מהשטח

התותחים הפציצו בלילה

מופע להקת Cannons בלבונטין7 ת"א, ליל שני 07.11.2011 23:00. היה, שמע וצילם – יובל אראל.

תותחים בלבונטין. צילום: יובל אראל
תותחים בלבונטין. צילום: יובל אראל

אמש נדמה היה לי שחיילי המנדט הבריטי כלל לא עזבו את ארץ ישראל, רק חסרונם של דלפקי עץ המהגוני, כוסות הבירה הענקיות ופשטידות קורניש הבהירו לי שמדובר רק בדמיוני הפרוע, הצלילים שבקעו מכלי הנגינה והשירה של חברי להקת Cannons בשמם הנוכחי (Cannons of Pedro  בהוויה המוקדמת של פעילותם) השרו אווירה כל כך בריטית, כבר היה מי שתיארם כנגני ליברפול הגשומה.

ברגעים שהספקתי לתפוס את חברי ההרכב לשיחה בחדר האומנים דקות ספורות לפני תחילת המופע עלו כמה תובנות –  ראשית, הסיפור של "תותחי סן פדרו" כבר לא רלוונטי, זו טיוטה שהייתה בעבר וממשיכים קדימה, כאשר שאלתי לגבי מקורו ותחומי ההשפעה שהובילו לכתיבת השיר על אליס סיפר שגיא כי הוא כתב את המילים והלחן, השיר הוא הראשון מתוך שורת שירים העוסקים בדמויות נשים –  Heartbroken Song.

פרסומת

ההשפעה המוסיקלית המאצילה על הלהקה וסגנונה המוסיקאלי היא האי הבריטי, עם נגיעות של החיפושיות, הסמיתס, ג'וי דיוויז'ן, סטרוקס, פאולס ועוד. לדברי חברי הלהקה הם לא מנסים להיות כמו אף אחד, ההשפעה המוסיקלית היא כחומר בידי היוצר, ניתן לומר שמדובר בהרכב אינדי עכשווי, הכותב ויוצר בשפה האנגלית כחלק מההוויה התרבותית אותה צורכים חברי ההרכב.

התותחים יורים בלבונטין. צילום: יובל אראל
התותחים יורים בלבונטין. צילום: יובל אראל

המופע החל, מיד עם תחילתו ניתן להבחין כי שגיא, הסולן, הנו בעל נוכחות, קולו נישא למעלה והוא מודע טוב מאוד לדמותו האישית על הבמה. חבריו להרכב יודעים לצעוד בדרך אותה הוא מוביל, מה גם שלכל אחד מהם יש את הרגעים האישיים שלו במהלך הנגינה.

במופע שכלל 12 שירים, שולבו  ארבעת הקטעים המצויים באלבום האי.פי שפשוט נקרא Cannons, כאן ניתן להאזין לו או לרכשו במחיר שתמצאו לנכון לשלם…

פרסומת

השירים נעים בין כמה סגנונות מגוונים, שירי חגיגה, שירי אצטדיונים, בלדות רגועות ורוקנ'רול  יסודי ובסיסי עם נגיעות של צליל עכשווי, כמה מהשירים הזכירו לי ולא במפתיע את ההרכב הירושלמי העושה חייל בתל אביב – אומללה, כן, קו בריטי עכשווי.

הקהל שהגיע החל להתקרב במהלך המופע יותר ויותר לקדמת הבמה, מחזקים את הנגנים ורוקדים את עצמם במרתף החמים של לבונטין 7. כמה ביצועים מרטטי לב ורגליים נשמעו במהלך המופע אולם יותר מכולם המוצלח ביותר היה השיר שתפס את אוזני למן האזנה הראשונה לאלבום האי.פי – Heartbroken Song #1 Alice.

לסיכום אומר, כן, הם צעירים, בועטים, משמחים ומלאי חיות, עתידם עוד לפניהם, חמשו את התותחים, הדרך לפניכם, צאו לכובשה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150378505439654.372193.721654653&type=1&l=216790ff23

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: