דיווח מהשטחהופעות בינלאומיות

תיירים בעיר הגדולה

דיווח ורשמים מצפייה בשלוש הופעות של אמנים מחו"ל בגני התערוכה, מארק רונסון, אינטרפול וג'יינס אדיקשיין, צפתה, ניסתה לצלם ואף להסריט מעל ראשי הצופים – אדוה אראל. פתיח וחפירות – יובל אראל.

חפירות
טוב, כבר עברו כחודשיים מאז שהתרסקתי בתאונה, הספקתי אפילו להתאושש, לסיים תקופת אשפוז ואף לחזור הביתה ובאופן חלקי לעבודה, אפילו להגיע לכמה הופעות בעיר, למען האמת שלוש הופעות בשבוע אחד, אבל אז הגוף הכריע אותי, משל רוצה לאמר: הי, לאן אתה ממהר, תתאושש קודם, תן לי להתחזק.. אז נאלצתי להישמע לו, ולהרגיע מצב, ולוותר על כמה מהמופעים הטובים והחשובים של אומנים מקומיים ואף אורחים מחו"ל…הבת שלי, לעומת זאת, שיחקה אותה בגדול, זכייה כפולה בכרטיסי הופעות בתוספת רכישת כרטיס למופע נוסף הובילה אותה לצפות בסט מכובד של אורחים בתוך כשבוע, אז רשות התיעוד עוברת לאדוה

הופעות החו"ל שלי לקיץ 2011

פרסומת

מארק רונסון והביזנס

מארק רונסון בגני התערוכה. צילום: אדוה אראל
מארק רונסון בגני התערוכה. צילום: אדוה אראל

כאשר יצאו הפרסומים שהאמן מארק רונסון ולהקת אינטרפול אמורים להגיע להופעות בארץ הגעתי להחלטה שאני הולכת להופעה של אינטרפול ולא מעניין אותי כלום. לא בגלל שמארק לא ממש עניין אותי, אולי בגלל שלא באמת ידעתי מה הוא שווה ומי הוא באמת, אלא בגלל שמופע של להקת אינטרפול זו באמת הופעה ואירוע חד פעמי בארץ…
אולם, לאחר מסע שכנועים מלווה בתחנונים והשמעת שירים מהאלבום החדש של מארק רונסון מצד חברים שלי הסכמתי להגיע גם להופעה של מיסטר רונסון. מה שבאמת שכנע אותי לקנות כרטיס להופעה היה הרכב האמנים אשר הצטרפו אליו להופעה, בוי ג'ורג' המלך! קייל פלקונר, אלכסנדר גרינוולד ועוד. אז נכון, לקח להם נצח לעלות לבמה ולהופיע אבל זה היה שווה את ההמתנה.
מבחינתי השירים והביצועים שעשו את ההופעה היו: בוי ג'ורג' – Somebody to Love Me בהפקתו של מארק וכמובן הלהיט Do you really want to hurt meוכמו כן גרסת מחווה מדהימה של אלכס לשיר Just של להקת רדיוהד, מחווה מהממת לאיימי ויינהואס עם הלהיטים Back To Black , Valerie, ושיר הסיום Bang Bang אשר מרוב התרגשות שהנה הם סיימו את סיבוב ההופעות שלהם גרם להם לשיר את הפזמון שוב ושוב ולהקפיץ את הקהל עד לתקרה!
אז מסתבר שמארק הוא לא רק המפיק האגדי של איימי ויינהואס ז"ל, רובי ויליאמס, לילי אלן ודוראן דוראן שביטלו את ההופעה שלהם בארץ (לאחר שרכשתי כבר כרטיס) הוא גם זמר! וזמר טוב. השיר Record Collectin שהוא ביצע ואגב זהו שם האלבום השלישי והחדש שלו, הוא שיר שכבש אותי וכך הבנתי שמארק רונסון שווה את ה-200 שקל שהשקעתי עליו.

אינטרפול

פרסומת
אינטרפול בגני התערוכה. צילום: אדוה אראל
אינטרפול בגני התערוכה. צילום: אדוה אראל

את להקת אינטרפול הכרתי בעיקר מהקליפ והשירEvil מלפני כמה שנים טובות, ומאז תמיד הייתה בי סוג של אהבה מסוימת למוזיקה שלהם שהיא לא קלה המון ליריקס ומנגינות די קודרות אבל זהו הייחוד שלהם.
לשמחתי! נרשמתי לאחד האתרים שהציעו "כרטיס חינם רק צריך לענות על שאלון" אז עניתי ולאחר כמה ימים גיליתי את זכייתי בכרטיס יחיד להופעה!!! לצערי אף אחד מהחברים שלי לא מכירים או אוהבים אותם… אז אחרי שכנועים לא קלים הצלחתי לגרור את חברתי הטובה נופר בהצעה מפתה של קניית כרטיס ותשלום של חצי חצי.
ההופעה הייתה מדהימה, אומנם פול לא ממש תיקשר עם הקהל חוץ מכמה מילים אחרי כל כמה שירים, אבל גם על זה הייתי מוותרת, רצף השירים שהם ביצעו, הקדרות ואווירת האופל הם שעשו את ההופעה פשוט טובה. כשניגנו את השיר Lights מערכת התאורה עשתה את העבודה והעצימה את השיר לרמות אחרות וכמו כן בשיר Slow Hands החוויה לראות את כל הקהל קופץ ושר את המילים זה עושה את ההופעה למצויינת. לאחר בהייה ממושכת והתפלאות רצינית כשאני לא מאמינה שאני פאקינג עומדת בגני התערוכה וצופה בהופעה של אינטרפול! החלטתי לקחת את המצלמה ולהתחיל לצלם ולהסריט בלי סוף.
אגב, בקשר לעישון בהופעות אני חייבת לציין שההפקה בהופעה הראשונה לא הראתה שום התארגנות נגד אנשים שמעשנים, רק אחרי הופעה של מארק רונסון שאינספור אנשים התלוננו ואף שלחו מכתבי תלונה הבינו שהם צריכים לעשות משהו בנדון, אז את השינוי היה אפשר לראות בהופעה של אינטרפול, על גבי המסכים התלויים באולם הופיעו הודעות שהעישון אסור או משהו כזה, לא שזה שינה למישהו משהו, הקהל פשוט צפצף על ההפקה ועל שאר האנשים שלא מעשנים. אני אישית לא מעשנת וגם לא חברי וכבר שנים שאני הולכת להופעות שבהם אנשים מעשנים, באיזשהו מקום זה סוג של התרגלות לחזור מהופעה/מסיבה/פאב עם ריח חזק של סיגריות שנתפס בשיער, עיניי אדומות וצורבות, אבל הפעם זה היה שילוב מגעיל של סיגריות לא קונבציונאליות…

PiC NIC: Janes Addiction and Blond Redhaed

לארוע הפיק-ניק בהפקתו של שוקי וייס הגעתי לגמרי במקרה, לא חשבתי לעצמי אפילו לרכוש כרטיס, לא הכרתי אף אחת מהלהקות שתוכננו להופיע, אבל לשמחתי! כמה ימים לפני ההופעה קיבלתי בדואר מעטפה עם לוגו של וואלה! ולאחר היסוס קל של פתיחת המעטפה התגלו לעיני זוג כרטיסים להופעה של ג'יינס אדיקשיין! שוק קטן עבר בי ופלאש בק שאכן לפני כמה ימים שוב נרשמתי לוואלה ספיישל עם אפשרות לזכות בכרטיס להופעה והנה זכיתי! שמחה ומאושרת עם הכרטיסים ביד מנסה לחשוב מה לעשות קודם… לרוץ ליוטיוב לחפש את השירים ולשנן עד ליום ההופעה? לשאול את החברים שלי מי ירצה להצטרף? מוכשרת שכמוני עשיתי הכל בו בעת, לאחר בדיקה קצרה בוויקיפדיה וכמה האזנות ביוטיוב ומציאת הקליפ המגניב של ג'ינז לשיר been caught stealing המשכתי וקראתי על בלונד רדהד, השילוב המגניב של יפנית ושני תאומים איטלקיים המנגנים רוק אינדי, ולהקת רוק אלטרנטיבית משנות ה90 שהתפרקה וחזרה עם הגיטריסט האלוהי דייב נבארו אותו הכרתי מלהקת רד הוט צ'ילי פפארס, הבנתי ששיחק לי המזל ובגדול!
לאחר מסע שכנועים קל והחלטות קצרות זמן, חברתי שיר הצטרפה עמי לערב בלתי נשכח!

כך הגעתי לגני התערוכה ביתן 1 בפעם השלישית באותו שבוע, תוך דקות ספורות כבר היה אפשר להבחין בהבדלים בין ההפקות, בעמדת צימוד למכירת אלכוהול עמד סדרן שבדק לי את התעודת זהות מכל כיוון על מנת לוודא שאת גיל 18 עברתי כבר מזמן ולאשר לי ענידת צמיד ליד המהווה אישור לרכישת אלכוהול, ותוך שאנו פוסעות לכיוון הכניסה לאולם ניגשת אלינו בחורה עם כרטיס של "וואלה מיוזיק" ומסבירה לנו שהכרטיס הוא בעל קוד המאפשר להוריד שני שירים/קליפים מהאתר שלהם ללא תשלום, משום מה וואלה החליטו לגבות כסף על השמעת סינגלים וכדומה…
אמרנו תודה רבה ונכנסנו לאולם ישירות לבר, אז כן הבירה עלתה בשקל אחד יותר מההופעות של מארק ואינטרפול אבל המבחר של האלכוהול היה יותר עשיר, השעה הייתה בסביבות 21:00 בערב ועדיין אלישע בנאי ו-40 השודדים ניגנו על הבמה, את אלישע ראיתי בפעם הראשונה בכפר המוזיקה של קוקה קולה איפשהו בקיץ 2004 בהופעה של משינה כאשר יובל בנאי אירח אותו ונתן לו לנגן על גיטרה, כשהוא עלה לבמה ראיתי ילד בגילי, נורמטיבי לחלוטין, לא כל כך האמנתי שהוא גדל להיות זמר בלהקת פאנק, אבל שיהיה, כל עוד הוא מתעסק במוזיקה אז מצבו טוב.
לאחר כמה פסיעות והתבוננות מצד לצד ראיתי שהקהל ברובו הורכב מגברים מכל הגילאים, בני 50+, בני נוער וילדים, זה היה מעניין לראות את האנשים שהגיעו, לאחר סיבוב קצר באולם במטרה למצוא מישהו מוכר הופתעתי לראות "גורילות" משמע סדרנים ענקיים מסתובבים עם פרצופים קשוחים, בודקים צמידים לאנשים עם אלכוהול ביד, מונעים מאנשים לעשן ובעיקר שומרים על הסדר!

אצל שוקי וויס לוקחים אחריות אישית
אצל שוקי וויס לוקחים אחריות אישית

על גבי המסכים התנוססו כתוביות של פרסומות להופעות קרובות, דיסק של רד הוט ב-30 ₪, הוראות לקהל להישמע לסדרנים ולשמור על הסדר, לשתות באופן אחראי ולזכור לשתות מים והכי חשוב תזכורת שהעישון אסור ויש פינות עישון, אי אפשר היה להסביר את שמחתי באותו הרגע! כי על שוקי וייס אפשר לסמוך! וזה לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בהתנהגות כזו אחראית מצד מפיק כה מכובד, זכרתי כי לפני שנה בפארק הירקון בהופעה של לינקין פארק, בעת שאלפי אנשים נדחפים לשורה הראשונה שוקי וייס בכבודו ובעצמו עולה לבמה הענקית ומבקש מכל האנשים הנדחפים והדוחפים, המתעלפים והמזיעים להיזהר, לא לדחוף, לשתות הרבה מים (שהמאבטחים חילקו להם) הוא חזר על עצמו כמה פעמים, אני נדהמתי לשמוע דבר כזה, בשום הופעה שהייתי לא היה ולא נאמר והייתי בהמון! שוקי וייס עשה לי אז את הערב!
בחזרה לפיקניק ועניין העישון, אני יכולה להגיד שההפקה מילאה את חלקה בהתראה והצבה של סדרנים, אבל קהל של כמה אלפים לא ניתן לשליטה גם אם היו מציבים 100 סדרנים, ההצעה היחידה שיש לי היא לשתף פעולה עם העירייה ומשטרת ישראל להציב פקחים ושוטרים שיאכפו את החוק וירשמו דו"חות כלפי אותם מעשנים שבזלזולם ואדישותם פוגעים בבריאותם של אלו שאינם מעשנים, שילמדו בדרך הכואבת יותר – דרך הכסף.
וטוב, בא נעבור להופעה עצמה…

בלונד רדהד

בלונד רד הד בתל אביב. צילום: אדוה אראל
בלונד רד הד בתל אביב. צילום: אדוה אראל

המופע המרכזי נפתח עם בלונד רדהד, הרכב של סולנית יפנית ותאומים איטלקיים המנגנים אינדי רוק, לצערי אני לא הכרתי שום שיר שלהם חוץ מSilently – אבל זה לא מנע ממני להנות מהקול המדהים של הסולנית, הזכירו לי את להקת Air ובמיוחד את השיר Playground Love, השילוב בין הגיטרות והסינתיסייזר, בין הקול של קאזו ולבין אחד מהאחים האיטלקיים שאין לי מושג מה שמו, הוא שילוב מדויק הנותן תחושה והרגשה של ריחוף, אפשר פשוט לעצום את העיניים, להתנועע מצד לצד וליהנות מהמוזיקה המצוינת.

ג'ינז אדיקשן

ג'יינז אדיקשיין בגני התערוכה. צילום: אדוה אראל
ג'יינז אדיקשיין בגני התערוכה. צילום: אדוה אראל

כשברקע מתנגנת מוסיקה של פינק פלויד על ידי תקלוט של קוואמי דה לה פוקס ואלפי אנשים מזמזמים את השיר ומחכים בהתרגשות מול הבמה הגדולה לעליית הלהקה, המתח מצטבר באוויר… מלמעלה בד שחור יורד ומכסה את הבמה, חושך, מכל כיוון נשמעות קריאות וצעקות התרגשות שהנה ועוד כמה שניות ההופעה מתחילה, דחיפות אייפונים ומצלמות באוויר, צעקות וסיגריות דלוקות ואז בום! הבד השחור נופל לרצפה, האורות נדלקים ועל הבמה מופיע דייב נבארו, לגופו ווסט שחור וכובע לראשו, לצידו פרי פארל לבוש בחולצה הדוקה, מכנס שחור ונעליים אדומות שרואים מכל כיוון רוקד ונעמד בפוזות כאילו ורק מחכה שיצלמו אותו, הם פותחים את ההופעה בשיר Whores , באותו הרגע הבנתי שזה היה המעשה הנכון להגיע להופעה הזו, גם אם מכירים רק שני שירים שלהם.
סולואים מטורפים של נבארו, הקפיצות והריקודים של פרי, החשפניות, הרעש האהוב של רוק אמיתי וההתרגשות והשמחה של הקהל מסביבי שידע את כל המילים, נהניתי מכל דקה, אחת הלהקות שיודעות לעשות שואו אמיתי ורוק אמיתי, הדיבורים בין שיר לשיר של פרי נתנו הרגשה של כייף, של יחס, תחושה שהם באמת נתנו מעצמם בהופעה הזו, לאחר פסק זמן קצר במהלכו פרי מספר על כך שהראו לו את העיר ת"א, חנויות ובוטיקים והקלות בה אפשר לגנוב מהם הוביל תוך שניות לשיר been caught stealing, הקהל משתגע וקופץ, אנשים מכל צד קופצים עלי ועל רגלי המסכנות, לאחר כמה שירים שלא הכרתי וניסיונות צילום מבעד לפדחות של גברים גבוהים פרי ודייב החלו לדבר אל הקהל ונבארו דפק סולו מטורף, פרי צועק ובום! ענני קונפטי צבעוני משני צדי הבמה עפים על הקהל שלא מפסיק עם הצעקות, קפיצות פוגו, מצד שמאל שלי בקבוקי מים באוויר, שיגעון מוחלט! ודי מובן שיר אחרון לפני הדרן, טירוף חושים.
הם ירדו מהבמה, נתנו לקהל לפרגן במחיאות כפיים, צעקות ומה שמתלווה לזה, ואז הם עלו שוב, והפעם לשיר סיום שבו נבארו עם גיטרה אקוסטית יושב על כיסא בניחותא והבסיסט כריס מתקדם לעבר הבמה וכמו כן המתופף עם מערכת קטנה של תופים, פרי באמצע עם בקבוק יין כשמידי פעם לוגם ממנו והם מבצעים את jane says שבעצם זה השיר שסוגר את הערב ואת ההופעה המושלמת בביתן 1 גני התערוכה תל אביב.
המדד שלי להופעה הזו היא שלמרות שהכרתי רק שני שירים נהניתי מכל שנייה, השואו והמוזיקה, הגיטרות, התופים, הריקודים והתנועות של פרי, החשפניות שנתנו לגברים משהו ליירר עליהם זה מה שעושה הופעה טובה, להופעה מצויינת.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של מרק רונסון והביזנס
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150293544813518.352687.794128517&type=1

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של אינטרפול
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150298278083518.354115.794128517&type=1

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של בלונד רד הד וג'יינס אדיקשיין
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150299852163518.354558.794128517

לחצו לצפייה בגלריית יוטיוב של אדוה אראל
http://www.youtube.com/user/ereladva#g/u

Mark Ronson & The Business Intl – Lose It – In The End Live In Israel צילום: אדוה אראל

Mark Ronson ft. Alex Grenwald – Just Live In Israel צילום: אדוה אראל

בוי ג'ורג' בגני התערוכה. צילום: אדוה אראל

Mark Ronson & The Business Intl – feat Charlie Waller- Back To Black צילום: אדוה אראל

Mark Ronson & The Business Intl – Valerie-Kyle Falconer- The View צילום: אדוה אראל

Interpol – Slow Hands Live in Israel צילום: אדוה אראל

Interpol – Evil Live In Israel צילום: אדוה אראל

וכמה קליפים שצילמה מי שעמדה כל ההופעה על הגדר מול הבמה – נעמה גולד
ג'יינס אדיקשיין בתל אביב – זונות. צילום: נעמה גולד

ג'יינס אדיקשיין בתל אביב – רק בגלל. צילום: נעמה גולד

פרי פארל מדבר על אלוהים. צילום: נעמה גולד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

4 תגובות

  1. דרך אגב כל בעיית העישון לא הייתה כזו קשה וזה קשור לחברה של שדרן רדיו בשם שלי שהעלתה את הנושא הזה – הערת מנהל הבלוג: תגובה זו הייתה מלאה בהתבטאויות לא נאותות ולכן ערכתי את המלל, אולם הרעיון המרכזי נשמר, צר לי שגולשים לא שומרים על כללי התבטאות נאותים

  2. לעמת זה לא בדיוק נכון הייתה כן בעייה של עישון במקום בכל ההופעות שם. הערת מנהל הבלוג: התגובה עברה עריכה וקוצצה ממנה התבטאות שאיננה רלוונטית.

  3. אכן כן, בעיית העישון במועדוני הופעות סגורים היא די אקוטית, לא מדובר במופעי אצטדיון או פארקונצרט בהם מותר לכאורה לעשן, אלא במקומות שהמחוקק אסר במפורש את העישון, גם בבתי קולנוע ובתיאטראות אסור לעשן אולם שם איש לא מפר את האיסור, אז מה זה אומר? שקהל ההופעות הוא פורע חוק? או סתם זורק זין על הזולת? התשובה היא כן וכן!! אני סבור שאכן מקרה ביתן 1 ראוי לעבור את מבחנו של בית המשפט והתוצאה תהיה לפיד בוער לעיני בעלי מועדוני ההופעות ובמיוחד לקהל, כבר הייתי במקומות (אלו המשוייכים לסצנה המזרחית הכבדה…) שמתנהלים כמו שצריך, וגברתנים מקמטים את הסיגריות הבוערות של החצופים תוך כדי ליוויים באסרטיביות החוצה לקיבינימט…אולי זו באמת התשובה גם לסצנה כאן, חוץ מזה, למגיבים היקרים, תשמרו על שפה הוגנת ולא אאלץ לערוך את תגובותיכם. למי שיש משהו אגרסיבי לאמר על מישהו – שיאזור אומץ ויאמר לו זאת בפנים.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: