יום שלישי, אוקטובר 27, 2026

פיזיותרפיה מוסיקלית

לבטח אתם, הקוראים המבקרים כאן, יודעים שלפני ארבעה שבועות חוויתי תאונת דרכים שריסקה לי כמה עצמות, צלעות, זעזעה את ראשי והשאירה לי כמה צלקות קטנטנות.

כיום, אני מעביר את זמני במחלקת שיקום במתקן רפואי במרכז הארץ, משתדל בין זריקה לבליעת כדורים ואימוני פיזיותרפיה ומתקני כושר לשמור גם על צלילות הדעת, לקרא ספרים, לתרגל שאלונים קוגניטיביים שונים, לצפות בסרטים בטאבלט וכמובן להאזין למוסיקה שצברתי או מהרשת.

לצערי הרב אינני יכול עדיין להיעתר להזמנות של חברים ומוסיקאים להגיע להופעות עד שלא אקבל חותמת מהנוירוכירורג והכירורג כאישור לחזור ולהיטמע בין שורות הצופים, קרוב לבמות, מעל הסולמות ובכלל.

את הפוסט הזה אקדיש אם כך למוסיקה הקיימת ברשת, אלבומים של להקות מעניינות, אותן כבר הספקתי לראות, לצלם ואף להסריט במהלך השנים האחרונות. המוסיקה שלהן במיוחד מלווה אתי כעת.

מונוטוק

קחו למשל את מונוטוק, כן, כבר היו מי שאמרו שהם מעין רדיו הד ישראלי, טענה שנדחתה בחצי גיחוך על ידי חברי הלהקה, מונוטוק מתעסקת במוסיקה אלטרנטיבית לבני 30 פלוס, קצת יותר השקעה אינטלקטואלית, מבנה מוסיקה הנוטה לרוגע יחד עם קורטוב דרמטיות קצבית. את הלהקה ראיתי לראשונה בתיאטרון תמונע, ממש רגעים ספורים לפני סוף שנת 2009, חודשים ספורים לאחר השקת האלבום המצויין שלהם:

המשכתי לעקוב אחריהם והזדמן לי לצפות ולהאזין להם גם באחד מהפסטיבלים שהתקיימו ברוטשילד 12 וגם בהופעת לילה מאוחרת על קנקן בירה וכמה צלחות טאפאס במקום.

הנה לינק לגלריית תמונות שצילמתי ברוטשילד 12

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.471400574653.259141.721654653&l=cb48e63069&type=1

והנה כמה סרטי וידיאו שצילמתי:

בתיאטרון תמונע

ברוטשילד 12

פוטוטקסיס

להקה נוספת שאני מאוד אוהב את סגנונה, אמנם מגיעה מכיוון שונה לחלוטין, האלקטרו סול, כן, מקצבים בעלי טיפות של פאנקי בפא רפויה, זמרת מובילה בעלת כריזמה והופעה סוחפת, אוסף נגנים המשתלבים ביחד לחגיגה מוסיקלית מקפיצה ומתוחכמת – פוטוטקסיס. לשמחתי הספקתי להיות במספר הופעות של הלהקה גם בקונטיינר בנמל יפו, גם באוזן בר וגם בתיאטרון תמונע ואפילו כחלק מפסטיבלי מוסיקה בתל אביב.

הנה לינק לגלריית תמונות שצילמתי באוזן בר

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.497582119653.276685.721654653&l=b6734f719d&type=1

ועוד לינק לצילומי מופע השקת אי פי בתיאטרון תמונע

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150190874634654.324392.721654653&l=0e94a618ac&type=1

והנה כמה סרטי וידיאו שצילמתי:

בתיאטרון תמונע

בקונטיינר, נמל יפו

הפרוייקט הסודי

ששש….פרוייקט סודי, כן, הצמד שכולל את שאול עשת ואונילי ביחד עם שורת נגנים מהשורה הראשונה מכילים את הלהקה המתוקה הזו – הפרוייקט הסודי, לזכות הקונטיינר ייזכר כי המפגש הראשון שלי עם ההרכב המופלא הזה היה באותו קיץ, עת פוטוטקסיס ומלכה באיה התארחו שם. זהו הרכב המייצר מוסיקה טהורה ונעימה, לא צריך לתאר, צריך להאזין.

הנה לינק לגלריית תמונות שצילמתי בקונטיינר

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.420710759653.196299.721654653&l=a28a0392aa&type=1

והנה סרט וידיאו שצילמתי:

תאכלס, יש באמתחתי עוד הרבה הרבה הרכבים מוסיקליים, להקות, ג'אמים, מפגשים חד פעמיים, זמרים, זמרות, נגנים וירטואוזים מה לא, דרך אגב, חלק מההרכבים שחשפתי בפוסט הזה כבר קיבלו ממני חשיפה חלקית או מלאה בבלוג, אולם, בפוסט זה הכל מובא כפיזיותרפיה מוסיקלית. כן, את האימון שאני עושה כעת במחלקת השיקום אני מעטר בהאזנה לצלילי ההרכבים הללו.

הכי חדשים

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

3 הערות

  1. היי יובל ! תרגיש טוב, אתה נכס אמיתי למוזיקה האלטרנטיבית.
    מאחל לך שתבריא לחלוטין ותחזור בכוחות מחודשים לצלם, לתעד ופשוט..להיות !

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא