דיווח מהשטח

טינופת אקלקטית

לכלוך באוזן #23 אוסף אקלקטי, ליל שישי 24.06.2011 23:00 והלאה, אוזן בר, תל אביב, באנו ראינו ניצחנו – יובל אראל.

הסגנון האקלקטי (לקטני) הנו סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 ועיקרו הוא שילוב של אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה – האדריכלות הקלאסית, אדריכלות של המזרח הרחוק, אר-דקו, אר-נובו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי, אדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה ועוד. בתים רבים שנבנו בסגנון הבנייה האקלקטי ניתן לראות באזור אחוזת בית ולב תל אביב.

גם הטינופת שלאון "נפולאון" פלדמן דחף אל תוך אוזנינו אמש היא מעין אקלקטיקה תת תרבותית, סדרת ערבי הנושא "לכלוך באוזן" הגיעה לשיא נוסף כאשר עשרות הצופים \ מאזינים \ מפזזים שהגיעו לאוזן בר זכו להאזין לשלל גוונים, סגנונות, צלילים ומאפיינים שונים במוסיקה העכשווית.

פרסומת

שילוב כה מעניין ודחוס לאורך קרוב לחמש שעות של טעימות מוסיקליות שבדרך כלל אינן נפגשות על במה אחת בעת ובעונה (מה שאמרתי קודם, כי אין להכניס אותה מילה פעמיים למשפט אחד…).

צביקה פורס בערב אקלקטי
צביקה פורס בערב אקלקטי

ערב שמתחיל בפסאודו גלאם רוק אינטליגנטי, המזכיר מה את דויד בואי, הענק האדיב וחבורות הפרוג של קנטרברי משנות השבעים בדמותו של צביקה פורס וחבורת נגניו – דניאל רוט בגיטרה, סתיו בן שחר על התופים, טל קוהן בקונטרבס, הילה שרביט עם הכינור, אלון רם באקורדיון ואודי רז בטרומבון. צביקה, כפי שכבר סיפרתי אודותיו מפליא בשירתו המעודנת, מלנכולית מה אך יחד עם זאת דרמטית, מותחת ומאתגרת, פתח את הערב בחמישה קטעים מתוך אלבום האי.פי שלו, צביקה – זהו זמן לאלבום מלא….

מסובבי הכפתורים בעידן הדיגטאלי
מסובבי הכפתורים בעידן הדיגטאלי

בתפנית חדה של סגנונות מוסיקאלים ובהובלה מקדימה של האיש שהיה אמון בערב על התקליטיה, ארז טן בריק מ"אפרכסת", הגיח צמד "מסובבי הכפתורים…" הממקססים את צליליהם לאבדון הדיגיטלי, שי ליברובסקי, הלא הוא "דיגיטל מי", שגם חגג יומולדת עם זר פרחים על ראשו, ולצידו \ מולו ניצב אסף עדן, הוא הוא "רייסקינדר" (וגם סולנה של אשכרה מתים, הירושלמית הפרועה), השניים הפליאו במקצבים וסימפולי משפטים לכדי יצירת מעטפת מוסיקאלית שונה חדשנית ומעניינת, גם מקפיצה. (ולי רק שאלה – שי: מאיפה השגת חולצה של "של סרף", המותג כבר לא קיים שלושים שנה, או שכן?)

פרסומת
נציגות ההיפ הופ בערב אקלקטי
נציגות ההיפ הופ בערב אקלקטי

תפנית חדה ביותר מעלה לבימת האוזן הרכב היפ הופ המשורה הראשונה "אורטגה" – יהונתן יהודאי, המכונה "אורטגה", נחשב כבר שנים להבטחה הגדולה של ההיפ הופ הישראלי. עם פלו רצחני וטקסטים בועטים הוא מבטיח להישאר נאמן לסצנת האנדרגראונד ממנה צמח. הקהל רוקד, איך אפשר שלא, גם נצפים עושי כבוד לסצנה, אחד מהקצה מגיע, שולח את ידיו קדימה, הלא הוא קוואמי, מרגיש בבית. חשבתי – חבל שלא הצטרף לחגיגה, זה היה כל כך מתבקש.

קראו גם:  הופעות חיות בצפייה ישירה ברשת
על גמד וחמור...
על גמד וחמור...

רק סיימו את החאפלה ומיד נצמד הקהל לפינת הבמה, עת הושל כיסויו של הפסנתר ומי אם לא האחד והיחיד, אבי עדאקי, עולה לבמה ונותן, שניים, רק שניים משיריו, על גמד וחמור…וקולולו…

שדות שיפון לעד
שדות שיפון לעד

הציוד מתחלף על הבמה, עתה עולים חברי להקת בנדיקט, ליר בנדיקט, הם משנים לקהל את הפאזה, מטיסים אותו היישר לשדות התבואה במרכז אמריקה, כן קצת גוונים של פולק אמריקנה, הגיטריסט טוען כמה אלתורים מזרחיים לתוך ריף הגיטרה, מצליחים לנענע כמה ישבני בנות בקרב הקהל.

שווארמה באוזן
שווארמה באוזן

כעת השעה כבר אחת אחר חצות, אנחנו למעשה בתחילת יום שבת, יום המנוחה והבטלה, אבל אין מצב, כעת האולם נעשה ממש, אבל ממש דחוס, כן, אני מפנה מבט אחורה ורואה רק גולגלות עד הכניסה, טוב זה ברור, כעת הבמה מאוכלסת בחבורה, שפרטיה נשמרו בסוד אבל הודלפו בהדרגה במהלך השבוע, שולחן שלם שרק בשבוע שעבר ישב, צחק, שתה וקירקר בפתחו של רדיו תדר עומד כעת על הבמה, מימין: קותימן על האורגן, עוזי פיינרמן עם הגיטרה המשופשפת, מאחוריו שחם אוחנה שומר על קצב עם גיטרת הבס, לפניו ספי סזלינג וחצוצרת הפלא, יאיר סלוצקי בטרומבון, שלומי אלון בסקסופון ומאחוריהם טל תמרי על עמדת התופים.

קראו גם:  הופעות חיות בצפייה ישירה ברשת

לאון קורא אותם "שווארמה", נו טוב, שיהיה, בכלל לא משנה השם, אצל אלו זה הגרוב, כל כך הרבה קנונים על במה אחת, הם נותנים סט של ג'ם ארוך, מנענעים את כל הקהל, חוגגים, ספי מחלק הוראות לחוליית הנשפנים כאילו והיו לפני הסתערות על יעד מבוצר, הוא לוחש להם את האקורד הבא, הם מטריפים את הקהל, בפינה השנייה עוזי וקותי משתעשעים בעצמם, משתוללים, מתפרעים, הם יכולים להפוך את כל העסק למשחקיה אחת גדולה, רואים שהם נהנים, זהו הגרוב. כן, היה זה שיאו של הלילה….

העיקר לשמור על הקרבוראטור...
העיקר לשמור על הקרבוראטור...

הדי החגיגה עדיין מצלצלים באוזניים, אבל התמונה משתנה, כעת רוק בעברית, חברי להקת רדיאטור עולים לבמה, משנים קצת את התפיסה במקום, גם התפוסה משתנה, לא לטובה, חבל, בפעם הבאה יש לשמור את השווארמה כמנה לפני אחרונה….החבר'ה מרדיאטור הם נגנים ומוסיקאים מצויינים, הרוק שלהם הוא עברי, זהו שינוי מהותי בהוויה עד כה.

גראנג' ישראלי
גראנג' ישראלי

עכשיו כבר מאוחר, זה כבר נקרא אשמורת שלישית…אבישי אפרת ולהקתו תופסים את הבמה, עכשיו, בשלוש לפנות בוקר… הטריו המוסיקלי של אבישי מנגן רוק'נרול, קצת גראנג', יש שם מאזין אחד על גיטרת בס ומתופף, הם טובים, כן באמת. אבל לאון ניגש אלי ואומר, תראה, היא תיכף נרדמת, יאללה לכו הביתה, אז הלכנו.

קראו גם:  הופעות חיות בצפייה ישירה ברשת

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהלכלוך האקלקטי
http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150227949469654.335149.721654653&l=9c1e597787

כאן כמה וידיאו קליפים שצולמו במהלך הערב, יהיהו עוד, יתווספו לאט לאט, הכל תלוי בקצב העלאתם  לרשת, אז תחזרו לכאן מעת לעת…

sounds better צביקה פורס, צילום: נעמה גולד

צביקה פורס, צילום: שיר אלוני

צביקה פורס A Strange Triangle , צילום: שיר אלוני

צביקה פורס Above them all , צילום: נעמה גולד

רייסקינדר ודיגיטל מי, צילום: נעמה גולד

רייסקינדר – יש יותר מדרך אחת, צילום: נעמה גולד

רייסקינדר – אתה לא הנכד של אלביס, צילום: נעמה גולד

אורטגה עם די ג'יי פייפ – פשוט מסובך, צילום: נעמה גולד

אבי עדאקי – גנים של גמד, צילום: נעמה גולד

אבי עדאקי – מודע אני, צילום: נעמה גולד

שווארמה – סופר ג'ם, צילום: יובל אראל

לכלוך באוזן 23- שווארמה קטע עם לאון, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- שווארמה 2, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- שווארמה 1, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- לאון מציג: ערק ושווארמה, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- אורטגה 1, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- אורטגה 2, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- אבי עדאקי 1, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- אבי עדאקי 2, צילום: שיר אלוני

טוב, וכאן אפשר לצפות ולהאזין לכל הקליפים ששיר מצלמת עם הטלפון קסטה שלה…

http://www.youtube.com/user/shiralony#g/u

וכאן בכלל אפשר לצפות ולשמוע בכל הקליפים שנעמה גולד מצלמת

http://www.youtube.com/user/cracrack1984#g/u

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

  1. ושוב תודה על הכל יובל חבר יקר, גם משלי זוגתי, גם מהקהל שפיספס והנה אתה מביא פה את רשמייך הנעימים. תודה

  2. אכן, תענוג לקרוא ולהיזכר במה שאדי האלכוהול הצליחו לטשטש… תודה על פועלך המסור.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close