דיווח מהשטח

בבליקי מאגרף את פונץ'

השקת האלבום "האגרוף" של יוסי בבליקי וחגיגה עם להקת פונץ' וחברים, ליל שלישי 14.06.2011, ערב שלם, אוזן בר ת"א. נכח, צילם, התרשם – יובל אראל.

יוסי בבליקי, מופע כפול באוזן בר
יוסי בבליקי, מופע כפול באוזן בר

להקת פונץ' נוסדה בשנת 1986 על ידי יוסי בבליקי עם חבריו אלי שאולי הגיטריסט ושלומי רוזנבלום המתופף, הם צרפו אליהם את שלום גד.

חמש שנים מאוחר יותר, בשנת 1991 הושק אלבומם הראשון "פונץ'", שהופק על ידי רונן בן טל, היה זה מעין אלבום מחאה מצופה במוסיקה נחמדה, זכורים ממנו כמה שירים שהפכו ללהיטים כמו "אני מאוהב בבחורה מבת ים", "נדמה שישוב" ו"שיטוט ברחובות".

פרסומת

שנה קדימה, 1992, והלהקה מוציאה לאור אלבום שני, "הצוללת", האלבום המשיך את אותו קו וסגנון מוסיקלי שהיה. שנה נוספת חולפת והסיפור של פונץ', המקורית, מסתיים למעשה. יוסי בבליקי פנה לעסוק בתחום העיתונות ומאוחר יותר גם החל בכתיבת מוסיקה בהזמנה עבור סרטים וסדרות טלויזיה. שלום גד מקים יחד עם אלי שאולי את להקת היהלומים.

יוסי על הפסנתר, אוזן בר
יוסי על הפסנתר, אוזן בר

"האגרוף" הנו אלבום הסולו השלישי של יוסי בבליקי, זהו אלבום קונספט העוסק לדברי יוסי בבליקי בגורל העם היהודי לדורותיו.

לפני כשנתיים נולדה יוזמה משותפת לצוות האוזן בר וליוסי בבליקי, הוא אמור היה לערוך הופעה חודשית לאורך חצי שנה ובכל הופעה לחשוף שיר מהאלבום שבדרך, העניינים התגלגלו קצת אחרת ורק לאחרונה הושלמה הפקתו של האלבום.

פרסומת

האלבום, לטעמי, הנו אגרוף וסנוקרת, שני חלקים לו, הראשון עוסק בהגדרתו בשירי אהבה וזכרונות מלחמה, הוא סובב סביב סיפור אותו חוזר ומזכיר יוסי בבליקי השכם והערב, אודות קצין צעיר המשתחרר בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ומחפש את הנקודה הכי רחוקה על הגלובוס, הנקודה הכי מנוגדת לאווירת המלחמה הבלתי נגמרת, הוא מגיע לאי פוקלנד, אי שם בדרום האוקינוס האטלנטי, אי ירוק ומאוכלס ברועי צאן שלווים, איתרע מזלו ועם הגעתו פורצת מלחמה בין בריטניה לארגנטינה, מלחמת שליטה על האי השלוו. הוא אורז את עצמו וחוזר לתל אביב, מתמסר ללימודי תורת לחימה עתיקה.

הסיפור הזה לבדו מהווה בסיס לחלק מהשירים באלבום, יוסי בבליקי מספר ושר בגוון חשוף ונקי למדי, המוסיקה המלווה את השירה המלנכולית מה איננה מתפרצת מעבר למילים, היא עוטפת אותם ממרחק, נותנת למסר לעבור חלק וישיר.

היא שאלה איפה היית? אני חיפשתי אותך במסעדה

אמרתי לה שבאו אנשים אחרים

ועכשיו המסעדה סגורה

היא שאלה איפה היית? אני מחפשת אותך כבר שנה

אמרתי לה שבאו זמנים אחרים

ואיבדתי את האדמה…

את חלקו השני של האלבום מקדיש יוסי בבליקי לתל אביב הכבושה, כאשר נשאל למה כוונתו במושג זה הוא משיב כי העיר תמיד הייתה נתונה להשפעות של אחרים, מאיר דיזנגוף מהאבות המייסדים, דני דותן ןקבוצת העין השלישית, הסצנה של המועדונים דוגמת הפינגווין המיתולוגי, ועד רון חולדאי, ראש העיר העכשווי.

לדבריו כולם הטביעו את חותמם על העיר, שספגה וספגה, יוסי בבליקי הוא לא חוטב עצים, הוא יודע לקחת את מילותיו, סיפוריו, שיריו, לנסחם בזהירות, בבהירות, בעומק ובדקויות, להעביר למאזין את המסר שחופן בשיריו, האלבום הפעם נוגע ביחסים בין גבר לאישה, שאלות ותמיהות העולות בחיי היום יום, הוא מנסה לרמוז פה ושם על קווים ונקודות בהיסטוריה המקומית, מאורעות מעצבים.

יוסי, שיודע לשחק עם המילים, להרכיבן ולשלבן, נוטל על עצמו בחלק זה של האלבום אתגר לא פשוט באחד השירים היפים, שיר שכתב המשורר פנחס שדה "גשם על דרך יפו תל אביב", אני אישית ביקשתי להאזין לשיר זה במקום עליו הוא מדבר, נסעתי בשעת בוקר מוקדמת כשהאוויר עוד קריר בטרם הספיקה השמש לחמם את היום, הכביש עדיין ריק משאון המכוניות, רק שורות הבתים היפואים הגבוהים הישנים הניצבים משני צידי הרחוב בואכה יפו, אתה נוסע ויוסי בבליקי יודע לקחת את השיר הזה למקום הנכון –

בחלון, מעבר לרחוב, קומה שניה מעל הגנלטריה

שחורת שיער לבנת פנים\ לא נעה, לא דבר אומרת

גשם ירד אז כמו עכשיו \ על דרך יפו תל אביב

גשם דק ואפרורי\ טיפות קטנות של מלנכוליה

והנה הפרידו הרחוב הגשם השקט

דמדומי אחר הצהריים

ואהבתי וכל חיי העתידים

כך יום יום אחר הצהריים מאחורי וילון תחרה לבן

שחורת שיער לבנת פנים\ לא נעה לא אדבר אומרת

מה היה שמה איני יודע \ ויקי גרציה אולי פורטונה

או תרזה היה שמה, כמו סנטה תרזה

זה היה לפני ארבעים שנה

בן שבע עשרה הייתי אז

גשם דק ואפרורי ירד על דרך יפו תל אביב

גשם דק כמו עכשיו

שני חלקי האלבום מציבים את יוסי בבליקי במקום בו יושבים משוררים, הוא, האלבום, לוקח אותך אל תוככי נשמתו ומחשבותיו של בבליקי, האזנה לאלבום איננה תוך כדי, איננה כבדרך אגב, על מנת להכיל את התכנים והמסרים, צריך לפנות קצת למעלה משעה, להניח את התקליטורים בנגן ופשוט לשבת ולהאזין, בשקט, להבין. אפשר וגם רצוי לעלעל בעלונים המצורפים לשני חלקי האלבום, קצת מהתובנות של יוסי בבליקי, סיפורים מרמזים, נותנים פירור מהתובנות של המשורר, הזמר.

להקת פונץ' וחברים
להקת פונץ' וחברים

ביום שלישי האחרון הקדישו אנשי האוזן את הערב כולו לטובת יוסי בבליקי, במופע הראשון, מופע ישיבה, בו נכחו קרוב למאה איש, רובם ישובים בשורות הכסאות מול הבמה, הציג יוסי בבליקי את הקטעים הנבחרים מאלבומו הכפול – האגרוף. עימו על הבמה אלי שאולי בגיטרה חשמלית, בועז כהן על הקלידים, דנה בקר בשירה, איתי מאור על הבס ושמעון בן-לולו בתופים.

יוסי פותח את המופע בישיבה מול הפסנתר בשולי הבימה, הוא מנגן ושר את האגרוף,נעימת הנוסע – מוטיב שחוזר ונשנה בשני חלקי האלבום. הוא עובר לקדמת הבמה ולביצוע של השיר "היא שאלה", אני מסמן לעצמי את השיר כקטע המוצא חן בעיני מהאלבום, אחריו "אסא בא אל ראש העיר", כך הוא יוסי, קופץ מאלבום לאלבום, מהחלק הראשון לחלק השני, הוא עוצר לעתים, מחייך אל הקהל, משחיל סיפור, כן, הוא מבטיח, את הסיפור על איי פוקלנד אספר פעם אחרונה ודי. יוסי לא נח לרגע, בחלק המשירים הוא נוטש את הגיטרה, מתרכז בשירה נטו, הוא מתרגש, הוא כל כולו בשירה, בסיפורים מאחורי המילים, מוציא הכל מבפנים, אל הקהל, מנסה לגעת בגובה עיניים. ההרכב מבצע כמעט 14 קטעים, כל שירי האלבום הכפול. יוסי נרגע, הוא פונה אל הקהל- "אנחנו יוצאים להפסקה קצרה, הכסאות יפונו ואתם תחזרו לשמוח איתנו ועם האורחים שלנו".

דויד פרץ - סוויטת יום העצמאות
דויד פרץ - סוויטת יום העצמאות

החלק השני של המופע משיל מעליו את צלילי האלבום האישי, כעת, מדובר במופע של להקת פונץ', בהרכבה הנוכחי. הרכב הקהל משתנה מעט, יותר צעירים. הם מכירים את כל השירים, חלקם היו זאטוטים כשהשירים הללו היו להיטים.

יוסי בבליקי מארח חברים, לא לפני שפונץ' מבצעת את אחד הקטעים היותר מוכרים "נדמה שישוב". סוחף את הקהל.

ונדמה שישוב

הילדים עוד מחזיקים בכוח

ונדמה שמתקדמים לאט

כבר שבועיים מסתובב גבוה

ייקח אותה ויברח

ונדמה שישוב

באה שעה שהתכוון לפגוע

להפוך קוסם של לילה אחד

כבר שבועיים מסתובב בלי כוח

ייקח אותה ויברח

ונדמה שישוב

בין לבין העיר סגורה עכשיו

תלמידים שלו יושבים בה

הוא יזכה בה במילה אחת

מזמן כבר מילים לא נגעו בה

הילדים עוד מחזיקים בכוח

ונראה שהתעייפו מזמן

כבר שבועיים מסתובב גבוה

ייקח אותה ויברח

ונדמה שישוב

האורח הראשון רם אוריון מתחיל בחפירת דיסטורשיין מול אלי שאולי, הם מתחלקים במעמסה החשמלית, הבמה מתחילה להיות תזזיתית, יש חגיגה באוויר.

האורח הבא, לא פחות מאשר אביב גדג', בגיטרה אקוסטית, הם מתחלקים לצוותים, יוסי ודנה מול מיקרופון אחד, רם ואביב מול המיקרופון השני, ארבעה גיטרות בחזית הבמה. החגיגה עולה שלב, לידי בקהל זאטוטות מתלהבות.

שיר רודף שיר והנה מגיח האורח השלישי, דויד פרץ, האיש והאגדה, כעת ההוא מושך את תשומת הלב, רם ואביב יורדים. יוסי ודויד מבצעים את סוויטת יום העצמאות, זו חגיגה לגיטרות, דויד כול כולו בתוך הנגינה, לצלילים הכי גבוהים שניתן להפיק מהריף החשמלי, לדידי, זהו שיאו של החלק השני הערב.

סוויטת יום העצמאות

היי בחור, בוא תתקרב רגע

מה אתה מחזיק ביד ?

אני לא רואה עכשיו

צל שחור על זוג עיניים עצומות

ואבק של ערב יום העצמאות נופל כמו שושנים מגן עדן

מגן עדן…

היי בחור, לפני שעה עוד הסתובבת

עם ביפר ואקדח, בדיחה גסה עם הנהג

וכל הזמן על מלחמה שמגרדת לך ביד

הייתי בא להילחם איתך אבל לא יודע בשביל איזה צד

היי בחור, בוא הנה בחור

נשבר לך הלב ביום העצמאות

אתה לא הגעת לדבר סתם

ביום העצמאות העצוב ביותר בעולם.

היי בחור, בוא הנה בחור…

כשהזיקוקים נופלים על עיניים רטובות

אתה מכ שותה אותם כמו גשם

וכשהדמעות מפריעות לך לראות

אתה מרחיק אותן בכוח ונדחף לתוך האור.

הווו, שתפילות בלי דרך זורם כמו נהר

תפילות בלי דרך זורם כמו נהר

היי בחור, בוא הנה בחור

נשבר לך הלב ביום העצמאות

אתה לא הגעת לדבר סתם

ביום העצמאות העצוב ביותר בעולם.

היי בחור, בוא הנה בחור…

הווו, שתפילות בלי דרך זורם כמו נהר

תפילות בלי דרך זורם כמו נהר …

זורם כמו נהר …

ומסתכלים עלינו חלונות הראווה

ואנשים שמחים עכשיו

אנשים שמחים עכשיו

לבסוף אחרי 150 דקות של מוסיקה, הלהקה מקנחת בשיר אחרון, כן, על הבחורה ההיא מבת ים….

את הדרך הביתה עשיתי לצלילי האגרוף, ברמזור, נעמד לידי רכב, הנהג, חיימון אלגרנטי, סולנה של להקת האריות המיתולוגית. אני מחייך ושר אליו "Weel of love show me the way…", כן זהו ערב של מעגלים נסגרים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מההופעה

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150214912334654.331913.721654653&l=3df4e0f4b5

כתבה שלי באתר "חדשות המוסיקה" כולל התמונות והוידיאו:

http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=26&artId=1336

יוסי בבליקי בבאנדקמפ:

http://yosibabliki.bandcamp.com/

אלבום כפול מופע חי להקת פונץ' להאזנה ורכישה

יוסי בבליקי "האגרוף, שירי אהבה" – מופע השקה באוזן בר

יוסי בבליקי – פונץ' וחברים – מופע השקה באוזן בר

יוסי בבליקי, להקת פונץ' עם דויד פרץ – סוויטת יום העצמאות – מופע השקה באוזן בר

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

  1. הייתי בהופעה, שהיתה מפעימה וסוחפת.
    נדמה לי שעמדת לידי בעת הופעת העמידה, הייתי ה"זאטוט" שצילמת לצידו.
    תודה על המילים והוידאו!

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: