יום שישי, אוקטובר 30, 2026

העצמות היבשות כמעט חיות…

מופע השקת אלבום חדש ללהקת "העצמות היבשות", לבונטין שבע, ת"א. מוצ"ש 09.04.2011 21:00. היה, ראה, שמע, צילם, כתב: יובל אראל עבור "חדשות המוסיקה".
http://www.music-news.co.il

העצמות היבשות חיות בלבונטין
העצמות היבשות חיות בלבונטין

קחו ארבעה מוסיקאים, ממש לא בשר טרי, מקצועיים,מנוסים ומשופשפים, החיים את הסצנה, חן נאור – באסיסטית להקת הבנות "השלוליות" ומנהלת מועדון הסאבליים – בית גידול ללהקות צעירות, משה דוידסון, מוסיקאי וגיטריסט וותיק ומנוסה הפועל כיום יחד עם אריה מוסקונה בלהקת חבל"ז, בעבר עם אפרים שמיר,וגם שלח ידו בבלוז וג'אז עם הסקסופוניסט בני טל, יואב בונזל על התופים – זכור לטוב מהפרויקט של פאפא – Dub On The Moon, ואחרון חביב – אמיר וינצ'י, דור שלישי למוסיקאים, בוגר "איזי והפתולוגים", "הפרחים" של ירמי קפלן, ליווי לאיגי וקסמן ועוד היד נטויה – בגיטרה וסינטסייזר, כל אחד עוסק בתחומו לפרנסתו, אולם בפנים בבטן נאגרים חומרים המבקשים לפרוץ החוצה. הרצון לעשות ולנגן לעצמם, מעצמם בלי להתפשר, הוביל להקמת הלהקה – העצמות היבשות.

הרפרטואר המוצג הן במופע והן באלבום מגוון, חוצה סגנונות ובשל לחלוטין בבגרות מוסיקאלית שלמה. קטעים ושירים באנגלית ובעברית הפורשים מגוון רחב של השפעות, מגרוב אמריקאי שחור, בלוז, דרך צלילי להקות עבריות משנות השבעים והשמונים, קמצוצי "כוורת", "דודה", "גזוז" דרך החיפושיות ועובר למטאליקה בבלדות רוק.

וינצ'י ודוידסון - עצמות יבשות
וינצ'י ודוידסון - עצמות יבשות

הקהל הרב שמילא את המרתף בלבונטין שבע כלל חברים, בני משפחה, ילדים ומעריצים חדשים. המופע והמסע אליו כלל השקעה רבה הן ביצירה, בבדיקת השלמות לקראת בישול הקטעים, כל זה נתן את עצמו במופע שעבר כמעט ללא חריקות המאפיינות מופע השקה, המעבר משיר לשיר מעברית לאנגלית ומסגנון אחד למשנהו החזיק את הקהל, שחלקו כבר הכיר את הרפרטואר, לאורך המופע.

באופן אישי נמשכתי במיוחד לשיר אשר כמעט מסכם ומסיים את האלבום – "when I play" זו בלדת רוק, השיר מעביר למעשה בתמצית את המוטו של נגני ההרכב – לנגן, ללא סיבה מיוחדת, רק עבור ההנאה שבדבר, למען הנשמה, עבור ההרגשה הטובה…

I slowly pick up my guitar | And I play, and I play | No special Reason just for fun | It's the end of the day |
I play my world to sleep | I play my soul to keep | I play… | And every single part of me | feels good | When I play | And all the world around me seems to turn | When I play…. | I slowly pick up my guitar | And I play, and I play | Another season's just begun | Everything is on sale | I play for better days | I play my life away | I play… | And every single part of me feels good | When I play | And all the world around me seems to turn | When I play….

זהו אלבומה השלישי של הלהקה, האלבום הראשון שיצא בשנת 2007 ונקרא "המקורי", כולל אסופת שירים שכתב משה דוידסון ועיבד אמרי וינצ'י, האלבום השני שיצא בשנת 2008 ושמו "התקררות גלובלית" כולל אוסף שירים באנגלית שנכתבו במיוחד עבור המאזינים. עתה, עם צאתו של האלבום השלישי, אפשר לצפות בביטחון רב לאלבום הרביעי שלבטח כבר מתבשל אט אט.

לצפייה בגלריית תמונות מהמופע בפליקר שלי
http://www.flickr.com/photos/tlvcops/sets/72157626466579426/

לצפייה בכתבה שלי באתר חדשות המוסיקה
http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=26&artId=1063

להאזנה לאלבום החדש
http://thedrybones.bandcamp.com/

אתר להקת "העצמות היבשות"
http://www.wix.com/drybonescoil/thedrybones-home

when i play – מתוך מופע ההשקה בלבונטין 7

Peace and love – מתוך מופע ההשקה בלבונטין 7

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...