מופע להקת AVALON החיפאית בתיאטרון תמונע, 05.04.2011, 23:00 הגיע, ראה, שמע, צילם: יובל אראל .
אבלון – על פי המיתולוגיה הבריטית הוא אי מלא ביצות המשמש כבית של הגברת מהאגם, שם נקבר המלך ארתור לאחר שהובא בסירה למקום בידי אחותו למחצה מורגן לה פיי, כיום מזוהה המקום כגבעת גלסטונבורי טור, אך למעשה מדובר באגדה ובמקום שלא מזוהה.
ההילה החשוכה האופפת את השם הזה היוותה את התפאורה למופע בתיאטרון תמונע, המופע נתפתח בנגינת צ'לו נוגה של לירון יריב מלווה בתצוגת וידיאו ארט של עופר אבנון שהתמקדה בעצים וענפיהם בצלליות כהות, לדעתי היה זה מעין רקוויאם לשריפה ביערות הכרמל, לא בטוח שזו הייתה כוונתם…
המופע המשיך כשעלו כל חברי ההרכב – אביב פרי על התופים, מיכאל ידיד בגיטרה חשמלית, שי לבנת בגיטרה חשמלית, נועם טל בגיטרת בס.
המוסיקה, אותה מגדירים חברי הלהקה כניסיונית, עצמאית, פוסט רוק, נשמעת די חשוכה, הצלילים הכבדים, נוגים, עם הרבה אפקטי רעש ודיסטורשיין, מקצבים מונוטוניים הבונים עצמם אט אט, המאזין הסבלני ממתין לקליימקס מוסיקאלי, איזושהי התפרצות ועליית מדרגה אולם כפי שנוצר המתח כך אט אט הוא מתפוגג לו.
הקהל, הלא רב שהגיע למופע וניצב בחצי גורן אל מול רחבת הבמה האזין בסבלנות לקטעי הנגינה הארוכים, נדמה היה כי חברי הלהקה שקועים במעין טראנס בנגינתם. המופע נמשך כשבעים דקות לערך, במהלכו נוגנו קטעים מהאלבום שהושק – mountains into sand, הקטעים די ארוכים, כעשר דקות בממוצע, נגינה נטו ללא שירה. האומנם המוסיקה גרמה להרים להתמוסס לחול?
ניסיתי לעשות השוואה בין להקה זו ללהקות אחרות בהן נתקלתי בשנים האחרונות העוסקות בפסיכדליה מוסיקלית – לבנון, טרי, הן עדיין נוגעות בתחום די בעדינות, אבלון מושכת חזק מאוד אל התחום האפל והקודר, יש להגיע במצב נפשי מכוון ומקוון על מנת ליהנות או להכיל את הצלילים במלואם.
בסיום הערב, ברכב בדרך הביתה רעננתי את ראשי מכובד המשקל בהאזנה למונוטוק, הם נשמעו לי קלילים…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
http://www.facebook.com/album.php?aid=299911&id=721654653&l=ca08b2a020
אבלון, עמוד יוצר במייספייס
http://www.myspace.com/avalonisrael
לעיון בכתבה שלי באתר חדשות המוסיקה
http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=26&artId=1039
להקת אבלון – קטע מההופעה בתיאטרון תמונע
