לא להאמין אבל Balkan beat box כבר קיימים בחיינו יותר מ-16 שנים, ראשית ההרכב בניו יורק כשתמיר מוסקט ואורי קפלן ניגנו בהרכבים שונים אך דומים במהות והחליטו לאחד כוחות לפרויקט מיוחד שיגבש סביבו אמנים אורחים מרחבי העולם ובעיקר מאזורי הים התיכון והבלקן, כך למעשה נולד ההרכב ששנתיים אחר כך ב-2005 יצא גם אלבום הבכורה, בתקופה ההיא תומר יוסף התארח בשיר אחד מהאלבום ואחר כך הפך לחבר השלישי בלהקה המגובשת. מאז יצאו עוד ארבעה אלבומי אולפן ולא מעט להיטים שחצו את ארצנו הקטנטונת והפכו את בלקן ביט בוקס לייצוא התרבותי הכי מצליח שלנו בשנים האחרונות עם סאונד ייחודי שהשפיע על העולם כולו בפסקולים לסרטים, משחקי מחשב וסימפולים (ובל נשכח את הלהיט של ג'ייסון דרולו –Talk dirty שהשתמש בקטע מהשיר Hermetico)
לכבוד פסטיבל הפסנתר אירגנו חברי ה-BBB מופע מיוחד שלוקח בפעם הראשונה את הלהקה לכיוון אקוסטי, רעיון שכבר ראינו מתפתח במספר הופעות בעבר אבל המופע הערב הוא לא רק שניים שלושה שירים שמראש נכתבו בסטייל אקוסטי אלא גם שירים מהרפרטואר האלקטרוני של ההרכב, בקיצור – מופע שלם.
סקרנים? גם אנחנו, מאוד סקרנים, יצא לנו לראות את בלקן לא מעט פעמים בשנים האחרונות אבל אף פעם לא במופע ישיבה (לא רק אנחנו, גם הלהקה) ואם כבר ישיבה, אז בסטייל של מוזיאון עם יין אדום בדוכני הכניסה, סדרניות מוזיאון בתפקיד הסלקטריות, כיסאות מרופדים, מוצ"ש תשע ועשרים, מתחילים.
שיר ראשון להערב – Part of the glory, אחד מהשירים היותר מקפיצים של בלקן בגירסת המקור בזכות ביט מהיר משולב קלידים, תופים ומכונת מיקסים, הפעם את הלופ של הקלידים החליפו שתי גיטרות אקוסטיות וסאונד שנשמע שונה לחלוטין מהמקור, גם המקצב של השיר הואט וכתוצאה קיבלנו שיר בסטייל קאריבי, שונה מהמקור אך איכותי לא פחות.
מופע אקוסטי אין ספק, על הבמה כסאות בשורה ואנחנו עם השלישייה – תמיר מוסקט, תומר יוסף ואורי קפלן וגם עם שלושת חברי ההופעות הקבועים של ההרכב – איתמר ציגלר, רון בונקר ותום דרום, בקו ישר ממשיכים לשיר הבא, "Hard worker" ואחריו "Chin Chin" שעליו הולבש מקצב רומבה, שומרים את האווירה הקאריבית גם בשיר הבא – "Shout it out" שהפך הערב לשיר רגאיי.
אנחנו ממשיכים עם אווירת הישיבה, השירים הבאים בתור כולם בעיבודים מיוחדים, כולם מופשטים מסממנים אלקטרוניים בולטים, חלקם כמו "Dancing with the moon" יותר רגועים ואינטימיים וחלקם כבר מותח את גבולות האקוסטי עד למסיבה של ממש, הברקה של ממש הגיעה מכיוון שיר קצת פחות מוכר – "War again" ששמר על המקצב המהיר והאנרגיה של השיר המקורי עם ביצוע מלהיב שהביא לביטוי את הגדולה של הלהקה והאיכות של כל אחד מנגניה בנפרד.
אין ספק שבכל עיבוד הושקעה מחשבה אבל לדעתנו משהו בכל זאת היה שם חסר, אנחנו רגילים למופע אנרגטי שלא משאיר אף אחד במצב סטטי לא על הבמה ולא בקהל אבל שכולנו ישובים האנרגיה הייתה עצורה ומאופקת עם תחושה של "משהו צריך לקרות", נראה לנו שגם על הבמה הורגשה התחושה הזאת, איתמר ציגלר הספיק לקום מספר פעמים מהכיסא כדי לתת ריקוד קטן עם הגיטרת בס ותומר יוסף מכיוונו ציין שאוטוטו מחליפים צד בתקליט ואז, כן אז כולם מוזמנים לרקוד.
והנה אנחנו עם השיר האחרון לחלק האקוסטי של הערב והנה הבמה מחליפה אווירה, הכיסאות מורדים, הכבלים מתחברים למצב עמידה והלהקה חוזרת לבמה באנרגיה מחודשת, אנחנו מרגישים שזה הרגע לעזוב את הכסאות, מהירי ההחלטה כבר מצאו את עצמם בצמידות לבמה (הרי תומר הבטיח לנו שמותר) ואנחנו עם שיר בהפצצה "I trusted you" ונראה שהלהקה העבירה את המגברים לווליום 11, הקהל רעב ומגיב באקסטזה הלהקה מחזירה לו כגמולו וכולם מרוצים, במיוחד שהשיר הבא זה הלהיט ההיסטרי Hermetico, עוד כמה שירים כאלו והנה כבר תור ההדרנים.
הפעם אנחנו בתכנית לבקשתך, צעקות נשמעות באולם וקול אחד תפס את האוזן של תומר יוסף "My Baby", הקהל מעודד ומאשר, והנה קיבלנו שיר בהפתעה, וכן זה לא היה מתוכנן, עדות לכך בפלייליסט שקיבלתי מראש, אבל שתי שניות אחר כך ואנחנו עם הלחן התימני האהוב וביצוע שלא ניתן להבחין שתוכנן רק לפני דקות, מקצועיות זו לא מילה גסה…
זהו, הגענו לסוף, מסיימים עם הלהיט "Move it" ואנחנו חוזרים למקצב הקאריבי עם נגיעות בלקניות, ריקוד אחרון לפני שמדליקים את האורות ואנחנו מוצאים את כל האנרגיה שנשארה, יוצאים לחללים הלבנים של המוזיאון עם לופ מזומזם " She's my baby, I got how it all should be, I am home now", זה הולך להישאר איתנו כמה ימים זה בטוח.
