שבת, ספטמבר 12, 2026

חולות הזהב של ישי לוי

מופע השקה לאלבום "עכשיו הוא חול" של ישי לוי, שלישי, 29.03.2016, מועדון גריי ביהוד, אורחים – יוני יעיש וארקדי דוכין. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

ישי לוי, חוגג השקת אלבום. צילום: יובל אראל
ישי לוי, חוגג השקת אלבום. צילום: יובל אראל

שלושה עשורים עברו על ישי לוי, אחד מהקולות הטובים והחשובים בשדות הזמר הימתיכוני שראש העין העניקה לעולם, קריירה ארוכה ומפותלת, עליות ומורדות, פרשיות אישיות וטרגדיות שנחלץ מהן, עד שהתיישב במשבצת הכי ישראלית – מיינסטרימית. ישי לוי, הנחשב לאחד מדור הנפילים של הזמר הימתיכוני, מגיע לפני ארבע שנים לאירוע הכי מיינסטרימי של תל אביב, פסטיבל הפסנתר במרכז סוזן דלל, ומגיש מופע המהול בפסנתר, כלי נשיפה וקולו המצוין, מביא גישה אחרת לשילוב בין המיינסטרים למוסיקה המזרחית הפופולארית, כי אכן, לישי לוי יש את אחד הכלים המצוינים – המנעד הקולי, ישי יכול לשיר בשקט, כמעט בלחש ובאחת לפתוח מבערים ולהתרומם ממהירות אפס למאה בזכות עוצמת הטנור שבגרונו, כך הוא שובה את הלבבות כזמר מבצע את חומריהם של הכותבים הרבים הסובבים אותו.

ישי לוי ויוני יעיש. צילום: שילי אראל
ישי לוי ויוני יעיש. צילום: שילי אראל

אלבומיו האחרונים של ישי לוי, החל מתחילת העשור השני של המאה העשרים ואחת, עם "האחת שלי", "את", "עוד היום" וכמובן האלבום החדש "עכשיו הוא חול", מהווים תעודות הצטיינות לווקליסט שידע לעשות את הצעד הנכון משירי החפלה לעבר בלדות רומנטיות מדממות לבבות ולהיקלט בכל שכבות צבעי וגווני האוכלוסייה ולהפוך לכוכב מיינסטרים של כולם.

ישי לוי וארקדי דוכין. צילום: שילי אראל
ישי לוי וארקדי דוכין. צילום: שילי אראל

אמש חגג ישי לוי את השקתו של האלבום האחרון הכולל עשרה שירים שנכתבו עבורו בידי שורה מכובדת של כותבים יוצרים, החל ממאיר גולדברג ושמוליק ורועי נויפלד, עובר ללירון בן שמעון ושי רותם, דרך אבי אוחיון ואסף צרויה ועד דודו טסה וגלעד כהנא ואחרים, אלבום מגוון המצליח להתחבר אל האוזן של המאזין בנעימות החל מהצליל הראשון, מרים גבות כשאתה מזהה קול נוסף בשירה המתגלה כקולו של יוני יעיש בשיר "אושר" אותו הגיש לישי לוי במילים, לחן וביצוע משותף וכלה בשירה חפלאית עולצת בדמות המנון חתונות חדש וחייכני היודע לזפזפ בין מבנים, אקורדים ושמאלץ ימתיכוני המחזיק טקסט הומוריסטי.

ישי לוי, שירו איתי. צילום: שילי אראל
ישי לוי, שירו איתי. צילום: שילי אראל

המופע נערך במועדון גריי באזור התעשיה ביהוד בין חברות הייטק למוסכי מכוניות ומפעלי תעשיות עלומות, גריי שבין שעריו נוהרים תושבי בקעת אונו על שלל ישוביה, אנשי פתח תקווה בואכה ראש העין ואפילו מהכרך הגדול ממערב, מהווה אלטרנטיבה ראויה למועדוני ההופעות של תל אביב ולו בשל המגוון העשיר של אמנים והרכבים המבקשים לצרפו לרשימות סבבי המופעים שלהם, עשר דקות מתל אביב, המקום החצי פריפריאלי מהווה נקודה חשובה על מפת מוקדי ההופעות בארץ.

ישי לוי, מגיש להיטים. צילום: יובל אראל
ישי לוי, מגיש להיטים. צילום: יובל אראל

ולעניינינו, אל מול אולם עמוס בקהל, הכרזת הסולד אאוט הגיעה ימים רבים קודם לכן, מלווה בהרכב נגנים הכולל את המנהל המוזיקלי נדב ביטון בקלידים מצד אחד של הבמה ואת נתי כהן, אף הוא בקלידים מצדה השני, את גיא דגן בסקסופון וקלרינט אשר לא רק התגלה כנגן מוביל ומלא כריזמ אלא אף נתן בכפיים והיווה מעין MC של הערב שדאג לתת לקהל את הקצב להתנועע, את מקס מרדכי קובה בגיטרה חשמלית, רן קאופמן בגיטרת בס וגולן קולש על התופים, הגיש ישי לוי שורת שירים שכללה מבחר משירי האלבום החדש, אירוח מעניין ומוצלח של יוני יעיש ושל ארקדי דוכין, שני דמויות חשובות שהשפיעו באופן ישיר על החומרים שישי מבצע. ישי לא שוכח היכן צמח המוניטין שלו ולקראת חלקו השני של המופע משתחרר לחלוטין יחד עם הקהל בשורת מחרוזות משובצות בלהיטים שמוכרים היטב ברחבות הריקודים של מועדוני הלילה הימתיכוניים, את סופו של הערב מקנח ישי במספר מלהיטיו הגדולים כרעיה, עננים והאחת שלי, מותיר את הקהל שהספיק לשתות, לאכול, לשיר ואף לרקוד עם חיוך מלא על פניו.

ישי לוי, חורך את האולם. צילום: יובל אראל
ישי לוי, חורך את האולם. צילום: יובל אראל

ואני, אני רוצה עוד מופעים שכאלו בהאנגר של מועדון גריי, יש כאן עוד זמרים ימתיכוניים שמחפשים בוקינג טוב?

ליין אפ: עוד היום, עלם חמודות, מבטך, לא סימפטי, אישה נאמנה, אבדן התמימות (עם יוני יעיש), אושר (עם יוני יעיש), את, מלנכולי (עם ארקדי דוכין), תמיד תישארי (עם ארקדי דוכין), עכשיו הוא חול, מדורה בחולות, ריגושים ואשליות, מחרוזת – תלתלים + ריקדי, מחרוזת – אחת ויחידה +ברכאת +קול קורא + כמו שיכור + זה לא חלום,תשובי חזרה, רעיה. הדרן: עננים, האחת שלי.

לחצו לעיון בגלריית תמונות מהמופע, צילום: יובל אראל

לחצו לעיון בגלריית תמונות מהמופע, צילום: שילי אראל

וידאו פייסבוק

 

וידאו יוטיוב

 

 

מאמר קודם
מאמר הבא

הכי חדשים

נינט טייב השיקה את ״אני נינה״

הזמרת והיוצרת נינט טייב השיקה אמש, את אלבומה החדש ״אני נינה״. מופע הלהקה התקיים באמפי תל אביב,...

בירה, נשירה ובית אחד ביפו

איך חותמים שנה עברית? מתחילים מול הים, ממשיכים עם מוזיקה ומסיימים בקפיצה המונית. תחילה מגיעים לנמל יפו...

Jaffa Fest חוזר, והפעם הוא נשאר לאורך השנה

ג׳אפה פסט - Jaffa Fest, פסטיבל התיאטרון הבינלאומי של תיאטרון גשר, חוזר אל הבמות ביפו. הפעם הוא...

השם כבר עזר: אודיה מסמנת את הנשיות והאמוניות הישראלית החדשה

ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז שהזמרת אודיה הוציאה את האלבום המלא ״השם יעזור״. כעת היא חוזרת עם...

אחרית הימים כבר הגיעה, והיא הצחיקה עד כאב

העולם עמד להיגמר, ומדינת ישראל חיפשה פתרון מהיר. לא מקלטים, לא הסכמים ולא תוכנית מדינית. הממשלה קראה...

שלושה ימים, שלושה מחזות זמר

חופשת סוכות הקרובה תקבל בהיכל התרבות תל אביב צליל תיאטרלי במיוחד. התיאטרון העברי ירכז שלוש הפקות מוזיקליות...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא