בלוז לאוזןבר

במסגרת חגיגות יום הולדת שבע לאוזןבר, מופע צהריים עם ענקי בלוז מקומיים – רוני פיטרסון, אפריים שמיר ולייזר לויד, שישי, 28.08.2015, נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

איך הזמן רץ, אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שרגלי דרכה באולם הצר והארוך של מועדון אוזןבר, ממש מעל חנות האוזן השלישית, היכן ששכן קולנוע מקסים הבאמת מיתולוגי שבילדותי הספקתי לצפות באולמו בסרטים רבים, אז הנה כבר עברו שבע שנים תמימות מאז, האוזובר שהפך כבר למוסד המארח בשגרה מופעים מקשת רחבה של תחומי וסגנונות מוזיקה, היה אחד המקומות הראשונים בהם נחשפתי לסצנת המוזיקה העצמאית שרבים מאמניה כבר הספיקו לפלס את דרכם להכרה רחבה.

הנה כמה מילים שהקדשתי לפני שנתיים לאוזן…

"כבר כמה שנים טובות שאני מתעד את הסצנה המוזיקלית בתל אביב, סוג של הרגל, תחביב שהחל עוד בשנות השבעים במועדון הרוק הישראלי של בית לסין, חזר שוב כשהמועדון התעורר לחיים לפני כעשר שנים ולקח אותי באחת ההזדמנויות (סוף שנת 2008) אל לב ליבה של הסצנה העצמאית בתל אביב כאשר אחד מאירועי המועדון התקיימו באוזןבר שנפתחה זה עתה מעל האוזן השלישית במשכנה החדש בבית קולנוע מקסים המנוח, במועדון זה נפתחו לי העיניים וכמובן האוזניים אל מול השפע המוזיקלי של יוצרים צעירים שלאו דווקא מתמקדים בגרסאות מחווה לדינוזאורים של שנות השבעים, אלא יוצרים חומרים וז'אנרים חדשים ומאתגרים, הוידיאו הראשון שצילמתי באוזןבר היה במופע\יומולדת\חגיגה למתופף המיתולוגי יוסי בוזין (זבוב, מים חמים, כרומוזום), מאז הספקתי לצלם מעל 7,000 תמונות (כך טוענים במועדון) ועוד עשרות אם לא מאות סרטוני וידיאו מההופעות שם, האמת שהמילה הכי נפוצה בבלוג שלי שקיים בסך הכל שנתיים וחצי+ היא אוזןבר\אוזן שלישית. מחר, יום שישי אוזןבר תחגוג יום הולדת חמש שנים, עשרים שנה יותר צעירה מהאוזן השלישית אבל כבר עם רזומה מכובד של מאות אם לא יותר מוזיקאים שהופיעו שם בשלל אירועים, אינטימיים, המוניים, ערבי נושא, ליינים (במיוחד לכלוך באוזן), מחר אני אהיה שם, מצויד במצלמות, בטח גם כמה כריכים וטרופיות לשהייה ממושכת של משמרת שלמה (8 שעות…) כדי לחגוג יחד עם הלהקות והמוזיקאים הרבים שיגיעו כדי להרים את האוזןבר על כסא חמש פעמים+אחד לשנה הבאה."

אז אמנם בשנים עברו נדחסו החגיגות לציון יום ההולדת של המועדון ליום או יומיים דחוסים במופעים מהבוקר ועד הלילה, השנה החליטו מפעילי המקום להתפרס על פני חודש שלם שכל הופעותיו יעמדו בסימן החגיגה, מכל השפע וההיצע ובהתחשב בשיטוטי הרבים במופעים אחרים, בחרתי להקדיש את זמני בחגיגה הזו עם סצנה מעט שונה למקום, שישי בצהריים עם שלושה ענקי בלוז מקומיים וותיקים.

רוני פיטרסון, המוכר לקהל הרחב כנגן הגיטרה המלווה בהופעותיו של שלום חנוך, הוא למעשה מוזיקאי בלוז וותיק, כבר בגיל צעיר מאוד חבר להרכב בלוז, הספיק להגיש תכנית בלוז ברדיו ואף לייצג את מדינת ישראל בפסטיבל המוזיקה במונטרו, שוויץ, לצד כל אלו הוא הפיק והשיק מספר אלבומים המשלבים מוזיקת רוק ובלוז ומשף פעולה עם אמנים רבים מהארץ והעולם הרחב.

אפרים שמיר, אף הוא מוכר לקהל הרחב כאמן עצמאי וכחבר בלהקה המיתולוגית "כוורת" ואחראי ללא מעט להיטים שם ובכלל, כיום, עם רזומה אדיר, הוא נמנה על שורת המוזיקאים המקומית המשקיעים את כל כולם בסוגת הבלוז העולמית, שמו של אפרים חלף לפני לא פעם בכל מיני מופעים מיוחדים בתחום הבלוז.

את לייזר לויד ראיתי לראשונה במועדון האזור, שבצרוף מקרים אף הוא חגג השבוע ארבע שנים להיווסדו בערב חמישי אפוף ג'אם סשן אחד ארוך ועשיר אל תוך הלילה עד הבוקר, כשהוא מדלג מעל הספות במועדון במהלך מופע שהגיש, לייזר הוא מוסיקאי בעל שם עולמי בתחום הבלוז והרוק, כזמר, כותב שירים וגיטריסט וירטואוז החי בישראל. לייזר, שגדל בארצות הברית בקונטיקט, הספיק להופיע כהרכב מחמם של ענקים דוגמת ג'וני וינטר, פרינס, סנואי ווייט, רנדי ברייקר, לנגן יחד עם מתיסיהו, אהוד בנאי, דני סנדרסון, ארקדי דוכין, ועוד…

אז שלושת הענקים הללו  התכנסו בצוותא, סליחה (!), באוזןבר, בצהרי שישי, כדי לנגן כמה קלאסיקות מעולם הבלוז, רוני פטרסון עם צמד גיטרות פנדר, חשמלית ואקוסטית, אפרים שמיר עם גיטרה חשמלית ולייזר לויד עם גיטרה אקוסטית, הגישו ליין אפ המשלב צלילים, ג'סטות ומילים הלוקחים אותך היישר אל היכל הבלוז השמימי, היכן שגדולי הסצנה יושבים ומנגנים את עצמם עד תחיית המתים, פשוט לשבת, מטר ופחות מהשלושה, לשים לב לשילוב, לשיתוף, לנגינה המשולבת כשל אחד מקבל את הזמן האינטרפטצי שלו בקטעים שהפכו כבר מזמן לנכס צאן ברזל אך כעת הם מקבלים את הטמפו והפרשנות האישית של כל אחד מהשלושה. רוני ולייזר הם גיבורי הבלוז כאן, המורשת שלהם מגיעה יחד עם ערש הולדתם מעבר לים, רוני הוא יותר מחוספס. רוקר שכזה, לייזר הוא יותר אימפרוביזטור, נושם סוג של בלוז יהודי, אפריים הוא הדבק האנושי, מחבר את השניים עמו לכדי טריומויראט אחד מושלם. האמת, שכמה סשנים שכאלו וכל בעיות האנושות עשויות למצא את פתרונן, בירה, צ'ייסר וצלילי גיטרה מנסרת או מייבבת עם קולות שבורים ומעושנים, זו תמצית הבלוז, מהסוג העירוני, בחדר אפלולי, משאיר את הבלי העולם בחוץ.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

אלבומים להאזנה