יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

מופע הפרידה של הקולקטיב מהאלבום Onwards

חברי הקולקטיב יופיעו בפעם האחרונה עם שירי האלבום Onwards במופע חגיגי עם אורחים מעניינים, כל הפרטים, וכרטיסים.

הקולקטיב בעבודה. צילום: יובל אראל
הקולקטיב בעבודה. צילום: יובל אראל

אלבומם של חברי הקולקטיב Onwards הושק בחודש מרץ 2011, במופע חגיגי שהתקיים במועדון בארבי בתל אביב.

 איך?

האלבום הופק בידי המפיק האמריקאי כריס שואו ( מי שעבד עם בוב דילן, ג'ף באקלי, שריל קרואו, וויזר, ווילקו ורבים אחרים). לטובת ההקלטות שהה שואו בארץ חודש ימים, במהלכם הפכו הקולקטיב יחד איתו את בניין אולפני פלוטו בדרום תל אביב למבצר נגינתי חמוש בעשרות כלי נגינה, במטרה להקליט את כל האלבום בצורה "חיה" כך שכל שבעת חברי הלהקה מנגנים באותה העת, מהמרתף ועד הגג.

האלבום מתהדר בסגנון מוזיקלי ייחודי, שמקורו בשלל ההשפעות המוזיקליות השונות אותן הביאו כל חברי הקולקטיב לתוך היצירה. הסאונד האקלקטי עוצב תוך שימוש נרחב בעשרות כלי נגינה, צעצועים אנלוגיים ורעשנים דיגטלים ,וכן באמצעות שלל שיטות הקלטה כגון נגינה מתוך (ובתוך) פסנתר כנף, שימוש בו-זמנית בכמה מערכות תופים שנבנו מפסולת מתכתית, סימפולים של מתגי מזגן ושואבי אבק, וכן שימוש בכל חלל מהדהד באזור, מחדרי מדרגות נטושים ועד כנסיות מאולתרות של עובדים זרים.

מאז שיצא, הספיק האלבום להכות גלים ולהפוך לאבן דרך מוזיקלית בזמן אמת, עם ביקורות משבחות בכלי התקשורת המובילים בארץ ובעולם וחיבוק ציבורי רחב.

מה?

חברי הקולקטיב הופיעו עם חומרי האלבום אין ספור פעמים ברחבי הגלובוס, שיכללו, פיתחו והפכו את שירי האלבום, תוך שהם זורעים בכל מקום אליו הגיעו אנדרלמוסיה מרקידה, שובת לבבות ומזיזת אגנים שהפכה לאחד המופעים החיים הכובשים והמדוברים ביותר. בהופעות, שהיו רובן ככולן מלאות עד אפס מקום בקהל אוהד, שיתפו הקולקטיב פעולה עם אמנים רבים ומגוונים, בהם רונה קינן, מרינה מקסימיליאן בלומין, הלהקות קולולוש ורמזיילך, עוזי פיינרמן ועוד.

את ההכרה של הזרם המרכזי בתרבות המקומית קיבלו חברי הקולקטיב בסוף השבוע האחרון עת הופיעו עם גרסאות שירי האלבום ועוד במסגרת פסטיבל הפסנתר המעונב של העיר תל אביב.

כעת מפנה האלבום מקום לדרך הלאה בחגיגה מפוארת, עם גרסאות מיוחדות וביצועים מרגשים, יחד ועם אורחים וחברים יקרים – שלומי שבן, נינט טייב, מרינה מקסימיליאן בלומין ורד אורבך (רד בנד).

מי?

בתוך כך נודע כי חברי הקולקטיב – עידן רבינוביץ', רועי ריק, דניאל שהם, עמנואל סלונים,  יוסי מזרחי, רועי רבינוביץ' ונדב לוזיה, ישתתפו  בקיץ הקרוב בפסטיבל גלסטנברי הידוע  והנחשב שבאנגליה. הנסיעה לפסטיבל תשולב בטור קיצי בפסטיבלים נוספים באירופה שיאושרו בקרוב.

מתי?

מניסיון העבר- רצוי לרכוש כרטיסים מראש. המופע הוא חד פעמי והמקומות מוגבלים. לרכישת כרטיסים: http://tixwise.co.il/joinacollective  (70 ₪ מראש/ 80 ₪ בקופות) – מוצ"ש, 22.12.12, דלתות ב- 21:30, בארבי ת"א.

תזכורת – פלייליסט של יובל אראל – הקולקטיב

מאמר קודם
מאמר הבא

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...