כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

לנוע קדימה בצו התנועה…

רשמים, תמונות וצלילים מתוך מופע להקת הקולקטיב|אקולקטיב במועדון בארבי ת"א, 26.01.2012 23:15. היה, צעד, צילם ומדווח – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" ו"הבלוג של יובל אראל".

אקולקטיב, 2012, בארבי. צילום: יובל אראל
אקולקטיב, 2012, בארבי. צילום: יובל אראל

קולקטיב – או בלעז: Acollective – הנה הרכב של שבעה מוזיקאים, חברי ילדות, המובלים ע"י שני סולנים ומוחות – עידן רבינוביץ' ורועי ריק. הקולקטיב מציגים שילוב מסקרן וקשה להגדרה של רוק, בלוז, אלקטרוניקה, ג'אז, ניו-פולק, Fאנק ואמריקנה, המתערבבים לכדי תופעה בלתי נשכחת וייחודית בנוף המקומי והבינלאומי. המגוון המוזיקלי, הגישה החיה ומלאת הנשמה לצד הנגינה המרשימה, קנו לקולקטיב קהל גדול ונאמן. בשנה האחרונה זכתה הלהקה לביקורות חמות ונלהבות מכל עבר, הן בישראל והן במגזיני מוזיקה בינלאומיים.

חברי הקולקטיב הם: עידן רבינוביץ', רועי ריק, דניאל שהם, עמנואל סלונים, יוסי מזרחי, רועי רבינוביץ', נדב לוזיה.

בחודש מרץ האחרון הם השיקו את אלבומם "קדימה –  Onwards" בחגיגה  מוסיקלית במועדון הבארבי, כעת, כמעט שנה לאחר מכן הם חוזרים לזירת הפשע עם כמה שירים חדשים, חגיגה חדשה מלווה בהפתעות, בואו תקראו, תצפו ובמיוחד תאזינו שהרי מילים הן דבר נחמד. אבל מוזיקה היא דבר טוב יותר…

אקולקטיב, רועי, בארבי. צילום: יובל אראל
אקולקטיב, רועי, בארבי. צילום: יובל אראל

לקראת השעה 23:00 אולם הבארבי מתחיל להתמלאות בקהל, האווירה הפעם שונה מהרגיל, אתה קולט זאת לפי הצלילים המושמעים ברקע, הרבה פסנתר, קצת עיבודים של מוסיקה קלאסית, קורטוב תרבותי…כנראה שהפעם זה משהו אחר.

ברשת מתפרסמים נתוני סטטיסטיקה – 268 אנשים הודיעו על בואם למופע, 120 גברים, 144 נשים, 97.01 אחוז מהם רווקים\ות, רובם\ן בגיל 21. הרשת טועה, באולם יש יותר אנשים, גם כמה מבוגרים, גם כמה מאוד צעירים…אח הסטטיסטיקה הזו…בדיוק בשעה  23:15 האורות מוחשכים, הקהל מתחיל לכוונן עצמו לעבר הבמה במחיאות כפיים, אני שומע לפתע קול תופים בוקע מהמסדרון של השירותים, זה המסדרון המגיע לחלק האחורי של חדר האומנים והמשרד, כן, התנועה קדימה יוצאת בשיירה מלווה בתופים גדולים אל תוך האולם, הנגנים מפלסים דרכם בין הקהל לעבר הבמה, הפתעה ראשונה…

אקולקטיב, עידן, בארבי. צילום: יובל אראל
אקולקטיב, עידן, בארבי. צילום: יובל אראל

המופע מתחיל, על הבמה קיימת תנועה ללא הפסקה, הנגנים לא מסוגלים להתמקד בכלי נגינה אחד, הם מחליפים ידיים, כלים, מקומות, ממש כמו המשחק ההוא של הכיסאות המוסיקליים, על אמת, עידן, רועי והחברים מחליפים תפקידים משיר לשיר, הם פותחים את המופע עם ביצוע מצויין לשיר A Better Man, השיר השני מאלבומם  Onwards, שיר שהושק בזמנו כסינגל והפך ללהיט באוזני המעריצים, שיר המהווה צוהר לדרכים המוזיקליות בהן צועדת הלהקה, הוא מציע למאזין להתעורר לבוקר יציב יותר, כאדם טוב יותר, עם קצב מהפנט הגורם לך להרגיש את החלודה בקצות האצבעות…

הם ממשיכים עם שלל שירי האלבום, משלבים ביניהם גם כמה שירים מאלבומיהם של עידן רבינוביץ – Bedroom Folk ורועי ריק  – Never Trust the Holy Gracious Medley Band, רשימה אצרף בסוף, הקהל מכיר את המילים, הוא מצטרף לשירה, שישים דקות של חגיגה תנועתית מלאה.

כעת הם מתבדחים על האקורדיון החדש, שנרכש היכן שהוא בשוק הפשפשים ביפו, הם מבקשים לבצע שיר חדש – Perfectly honest, הקהל שלהם, זו ההפתעה השניה..

אקולקטיב, בארבי, הקהל. צילום: יובל אראל
אקולקטיב, בארבי, הקהל. צילום: יובל אראל

הם ממשיכים הלאה עם אחד הגיגים החזקים שלהם – Simon says, כן זה השיר עם הסיפור ההוא על פקיד ההגירה הבריטי, הם עוברים לשיר Girls. לפי הרשימה בסט ליסט הם אמורים כעת לרדת מהבמה לרגע קצר ולחזור לביצוע ההדרן, אבל התוכנית שונה הפעם, הם מכריזים בקול – "ובכן חברים וחברות יקרים ויקרות, בכל בארבי אנחנו מבטיחים, אורח בכל בארבי אנחנו מבטיחים משהו מבדח, משהו משמח, משהו שאת הלב והנשמה פותח, גבירותיי ורבותי, אנחנו רוצים להזמין את האורח הגדול מכולם, אתם – הקהל, בואו לגן השעשועים הקולקטיבי, תפסו מקל, יש לכם שם חביות, אנשים מסתובבים עם מקלות, יש עוד מקלות, מי לא לקח מקלות? לקחת מקלווווות.."

 כמה מחברי הקולקטיב שועטים לעבר האגף החדש בבארבי, היכן ששכנה הקולטורה לשעבר, הוילון מוסט והקהל שועט אחריהם פנימה למעלה אל תוך גן שעשועים ענקי המורכב מחביות ומשטחי מתכת, מקלות תיפוף לבנים מחולקים לכל דיכפין, הנגנים והקהל פוצחים באורגיית תיפוף מלהיבה ומדליקה, זו ההפתעה השלישית…

מתופפים בגן השעשועים הקולקטיבי. צילום: יובל אראל
מתופפים בגן השעשועים הקולקטיבי. צילום: יובל אראל

טוב, כעת הם באמת יורדים מהבמה, הקהל שואג, אלו שתפסו מקלות עדיין ממשיכים לחבוט בפחים, מחיאות כפיים, דקות ארוכות, ההמולה בשיאה, הם חוזרים לבמה, הם מבקשים לעצור את זרימת האדרנלין באוויר, עוד שיר חדש, ציפיות גבוהות – High hopes, הפעם ברגוע, שיר עדין, מלווה בצלילי היוקולולי החשמלי, יוצק מעין מקצבי רומנטי לאור ירח בשדרה אירופאית רחוקה…טוב נסחפתי. את המנה האחרונה הם יוצקים בכף מלאה של עיניים מוצפות בוויסקי – Wiskey eyes. לילה טוב לכם. הקולקטיב הולך לארוז מזוודות, טסים לאירופה ואמריקה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150547848649654.396743.721654653&type=1&l=577005e722

והנה האלבומים, של אקולקטיב, של רועי ושל עידן, להאזנה ורכישה מקוונת

אקולקטיב – Onwards

עידן רבינוביץ – Bedroom Folk

רועי ריק – Never Trust the Holy Gracious Medley Band

פרויקט ההקלטות העברי

לינקים (קישורים בעברית):

החצי השני של המופע..גן השעשועים והדרן

הילה שמיע צילמה באייפון את גן השעשועים..

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

7 תגובות

  1. כתבה יפה, באמת הייתה הופעה מצויינת D:
    היו לך רק 2 אי-דיוקים…. השיר הראשון בהופעה היה גם שיר חדש בשם anything at all, ובקטע הלפני אחרון (high hopes) הייתה נגינה של מנדולינה, לא יוקלילי

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא