שבת, נובמבר 21, 2026

רועי דהן – מופע השקה

רועי דהן, מופע השקה, אלבום בכורה "Some of This Life", ליל רביעי, 08.06.2011 23:00 תיאטרון תמונע, שמע, ראה, צילם ומצרף כמה מילים – יובל אראל.

רועי דהן בתמונע. צילום: יובל אראל
רועי דהן בתמונע. צילום: יובל אראל

רועי דהן, מוסיקאי, כותב, מלחין ויוצר רגיש ומיוחד, רועי דהן הוא טרובדור ישראלי. נוגה, רך , נעים, בשירים שלו מזהים השפעות של ליאונרד כהן, ניק דרייק, בק, ונינה סימון. הפעם אני אמעיט בכתיבה ואביא בפניכם מדבריהם של טובים ממני…

כך תאר אותו לאון "נפולאון" פלדמן (שדרן בקולה קמפוס, לכלוך באוזן ומה לא…) בנרג':

תכירו עוד סינגר-סונגרייטר מקורי וחדש, רועי דהן, שכותב ושר באנגלית חפה ממבטא, ובכלל נשמע מאוד לא מקומי בגישה ובעיבוד. משהו שמזכיר בתחושה את הדרך של גבע אלון הנהדר. כמו אצל אלון, גם פה אנו מקבלים אותנטיות אמריקאית של מרחבים אינסופיים, הרים ועמקים, נוף פראי וריח של אדמה.

כמובן שלצורך הוויכוח, זאת יכולה להיות גם אדמת הקודש, אבל אני חושב שדהן התכוון לערבות המערב התיכון ולא לאלה של הנגב. גם ההשפעות המוזיקליות שנושבות משאר החומרים באלבום הבכורה, נשענות לאו דווקא על יוצרים מקומיים ומזכירות לי את לאונרד כהן, קאט סטיבנס ואפילו במידה מסוימת את ג'ון קייל.

וכך מתארת את רועי הגברת העומדת מאחורי הבלוג "ממתק הבוקר"

יש לו מנעד סגנוני מעניין שנע בין גבע אלון לעמית ארז, (כנראה שככה זה כשאתה מעיד על עצמך שאתה מושפע מניק דרייק) ,והוא עובר מגיטרה לפסנתר בקלות מעוררת קנאה. הקול שלו עמוק, והוא נשמע לגמרי חו"ל.

גם "פילו" ממיוזיק ספוט מחווה דעתו על רועי:

דהן חף ממניירות. לא כאלו שלפעמים רואים אצל אמנים המנסים בכח להיות כמו ה"הם שם באמריקה" ולא כאלו של סטאר. הוא שר ללא כל זכר למבטא ישראלי, נראה די מבוייש בקטעים שלא שר או מנגן. בקול נעים ומחוספס בדיוק במידה הנכונה, ההופעה של דהן וההרכב שלו רצופה רגעים קטנים וקסומים. הוא עולה לנגן לבדו עם גיטרה אקוסטית בתחילת המופע וכאילו מכריח את המקום להיות בשקט ולהרגיש את השיר. ב "falling like a stone" כשכל ההרכב עולה לנגן איתו, דהן מלטף בקולו ולאט לאט כל החברים מצטרפים כשמעל הכל הצ'לו של נעה רבן מעניק חום ועומק לשיר היפייפה הזה.

רועי על הפסנתר. צילום: יובל אראל
רועי על הפסנתר. צילום: יובל אראל

אז אחרי התיאורים המפרגנים הללו, אני יכול רק להוסיף קמצוץ – כן, אותו ערב בתאטרון תמונע, שהיה מלא מפה לפה, נתן רועי דהן מופע איכותי לקהל, רועי שקט וצנוע עד שמגיע הרגע בו הוא מתחיל לשיר, בין אם בליווי הגיטרה האקוסטית ובין בישיבה אל מול הפסנתר, כנף.. השירה שלו תופסת אותך ושולחת אותך ממש כדבריו של לאון, אל המרחבים, למרומים, אל האופק הרחב, עם קורטוב של אווירה רגועה, ללא מתח באוויר, אתה מרגיש שגם שירים המנסים להביע סערת רגשות "Falling like a stone", או "Stay where you are" עדיין שומרים את המאזין בגוון רגוע, מנסים לתת תחושה של להבה כחולה, אש יוקדת אך אינה מאכלת….

ההרכב שעימו – אלה דורון בשירה, שי ברששת בגיטרה בס, ענת רבן על הצ'לו, עמית המאיר ואמיר לביא בגיטרות, מאחור אילן טננבאום על התופים ואורח מיוחד- איל יהב שהטיב לנגן גם בצ'לו וגם בגיטרה. היטיבו להשתלב במוסיקה הערוכה, מעובדת ומולחנת בחוכמה רבה, בעדינות ובדיוק.

אכן היה זה מופע נדיר עם יוצר אדיר.

האלבום "Some of This Life", שהאזנתי לו לאחר ההופעה לא פעם אחת ולא פעמיים, ממשיך ומעביר את התחושות מהבמה אל הרמקולים במערכת, שלווה, אווירה קסומה, מרחבים ומישורים ללא סוף.

Fallin Like A Stone

Say no more to me

Don’t wake me from my sleep

Before ill meet the storm

Before ill find the way back home

And i need truth

I need to be amused

In every way im falling like a stone

Then i start to think of all the things

I owe you my love

You keep on shine through me

You keep it long

Little bet longer then you need

Don’t do me wrong

I try to fit my self

To get along

But im falling like a stone

And my foot prints are

Fading slow

But Im all right now

I can see the world

No more demons beside me

But im all right now

When it comes to the end

There's more then one way out of this

But there's no way to know

How to conceal your deepest hunger of all

You fool around

When you pretend to be

The happy one

But your falling like a stone

And your footprints are fading slow

But…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150210068714654.330163.721654653&l=793c8bda0f

רועי דהן – מופע השקה בתאטרון תמונע – שלושת השירים הראשונים

הכי חדשים

דצמבר בתנועה: חמישה מופעים, חמישה עולמות

יש משהו מרתק בעולם המחול. בניגוד לתיאטרון, שבו המילים מובילות את העלילה, כאן הגוף נדרש לעשות את...

המחזה מסיבת אירוסין – התאהבתי, ואני לא מתנצל

יש הצגות טובות, ויש כאלה שמזכירות לי למה אני אוהב תיאטרון אני אומר זאת כבר בהתחלה, בלי משחקי...

אתם זוכרים את השירים? חנן יובל בן 80, וכולם באו לשיר לו בחזרה

ערב של פעם בשמונים שנה כמה שירים יכולים להיכנס לחייו של אדם אחד? אצל חנן יובל, התשובה כמעט...

פרידה מקובי רכט – האיש שהביא את הרוקנ'רול ונשאר קצת מחוץ לאור הזרקורים

יש מוזיקאים שהציבור זוכר בזכות להיט אחד. אחרים בזכות אלבום שהפך לקלאסיקה. קובי רכט השתייך לסוג אחר...

נטע ברזילי חוזרת לקלאסיקות הישראליות ומפרקת להן את הצורה

יש משהו מסקרן במפגש שבין נטע ברזילי לבין הזמר העברי הישן. מצד אחד ניצבת מי שהפכה את...

איזבלה – כשהבוסתן הספרדי הופך לדרמה משפחתית

מבוסתן ספרדי אל ירושלים של שנות החמישים כבר במבט הראשון על הבמה התעורר בי זיכרון תיאטרוני ישן. התפאורה...

4 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...