יום שישי, אוקטובר 30, 2026

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

בלט ירושלים מציג בבכורה עולמית את "נוסטרדמוס", יצירת מחול חדשה מאת נדיה טימופייבה, המחברת בין נבואות, מדע, מיתוסים יהודיים ובינה מלאכותית. הבכורה תתקיים ב־5 בנובמבר בתיאטרון גבעתיים.

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה החליטה להפגיש ביניהם על במה אחת. כך נולדה "נוסטרדמוס", יצירת המחול החדשה של בלט ירושלים, שתעלה בבכורה עולמית בחודש נובמבר.

טימופייבה, המנהלת האמנותית של הלהקה, יוצאת למסע בין תקופות, דמויות ואגדות. באמצעות שפת המחול היא מבקשת לבחון את הסקרנות האנושית ואת הרצון לגלות את הנסתר. לצד אלה היא מציבה שאלה עכשווית במיוחד: האם האדם מסוגל לשלוט בכל מה שהוא יוצר?

מנוסטרדמוס ועד הבינה המלאכותית

במרכז היצירה ניצב נוסטרדמוס, האסטרולוג והרופא הצרפתי בן המאה ה־16, שהתפרסם בזכות נבואותיו. אלא שטימופייבה אינה מבקשת לפענח את העתיד. היא מתעניינת דווקא באדם שמאחורי הנבואות ובפער שבין הידיעה לבין היכולת לשנות את המציאות.

לצדו מופיעים איינשטיין, בצלאל המקראי, שהוביל את מלאכת המשכן, והמהר"ל מפראג, המזוהה עם אגדת הגולם. כאן מגיע גם אחד הרעיונות המסקרנים ביצירה. את דמות הגולם מגלמת רקדנית, המעניקה גוף אנושי ליצור שנברא כדי לשרת את האדם. אלא שהיצור מתחיל לפתח רצון עצמאי, ומערכת היחסים בינו לבין בוראו מסתבכת.

האגדה היהודית העתיקה מקבלת כך משמעות עכשווית. בעידן שבו הבינה המלאכותית משתלבת כמעט בכל תחום בחיינו, השאלה מי שולט במי כבר אינה שייכת לספרות המדע הבדיוני בלבד.

כשהמחול פוגש את הלא נודע

טימופייבה משלבת ביצירה דמויות היסטוריות, מסורות עתיקות ורעיונות פילוסופיים. באמצעות הרקדנים היא מבקשת לעסוק בגבולות הידע, בכוחו של הדמיון ובאחריותו של האדם כלפי יצירותיו. במקום להציע תשובות חד־משמעיות, "נוסטרדמוס" מזמינה את הקהל להתמודד עם השאלות. האם כל גילוי הוא בהכרח התקדמות? והאם אנחנו באמת מבינים את ההשלכות של הכוחות שאנחנו משחררים לעולם?

את התשובות, אם בכלל קיימות כאלה, מבקשת טימופייבה לחפש באמצעות התנועה.

מתי והיכן?

"נוסטרדמוס" – בכורה עולמית | להקה: בלט ירושלים | יצירה וכוריאוגרפיה: נדיה טימופייבה

מועד: יום חמישי, 5 בנובמבר 2026, בשעה 20:00 | מיקום: תיאטרון גבעתיים

לרכישת כרטיסים

 

הכי חדשים

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...