יום שלישי, נובמבר 10, 2026

Old Is Gold: הצלילים של גיא סבג ממשיכים לנוע קדימה

שנה לאחר מותו של גיא סבג, מחלוצי הטראנס בישראל, יוצא אלבום מחווה הכולל אחד עשר רמיקסים חדשים ליצירותיו. הפרויקט מחבר בין הסאונד האנלוגי של שנות התשעים לבין דור היוצרים האלקטרוני העכשווי

יש מוזיקה שנשארת קשורה לרגע שבו נולדה. לצדה יש צלילים שמסרבים להישאר בעבר. במקרה של אהרון גיא סבג ז״ל, מדובר ביצירה שהניחה יסודות לסצנה שלמה. שנה לאחר שהלך לעולמו ממחלת הסרטן, מגיע אלבום המחווה OLD IS GOLD – The Future is Change. האלבום מחזיר את יצירותיו אל האולפנים, האוזניות והרחבות. בעיקר, הוא מאפשר להן לפגוש מאזינים שלא נכחו בתחילת הדרך.

זהו אלבום מחווה, אך הוא אינו נעטף באבל כבד. הוא מבקש לעשות בדיוק את מה שמוזיקה אלקטרונית אמורה לעשות: לנוע, להשתנות, להחליף צורה ולחזור אל הקהל מזווית חדשה.

אמנים והרכבים מהדור הוותיק והצעיר קיבלו לידיהם אחת עשרה מיצירותיו של סבג. כל אחד מהם העניק לחומר פרשנות אישית ועכשווית. חלקם צמחו לצד הצלילים המקוריים. אחרים פגשו בהם כפרק מכונן בתולדות הטראנס הישראלי. כך נוצר מפגש בין המכונות האנלוגיות לבין אפשרויות ההפקה של ימינו. המלודיות נשארות מוכרות, אך הקצב פונה אל מקומות חדשים. הלב של היצירה נשמר, אך הגוף שסביבו ממשיך להשתנות.

גיא סבג היה שם לפני כולם

התואר „דמות מכוננת” נשמע לעיתים גדול מדי. במקרה של גיא סבג, הוא מתאר מציאות מוזיקלית ממשית. סבג פעל כאשר הטראנס הישראלי עדיין חיפש שם, קהל וזהות. בסוף שנות השמונים החלה המוזיקה האלקטרונית המקומית לגבש שפה חדשה. סבג נמנה עם הקולות שדחפו אותה קדימה. הוא זיהה את התנועה לפני שהפכה לתעשייה בינלאומית.

עבורו, הטראנס לא הסתכם בקצב מהיר וברצף סינתיסייזרים. הוא ראה בו מרחב למפגש, לחיפוש ולחוויה משותפת. המוזיקה שימשה עבורו שפה המחברת בין אנשים. סבג לא המתין שהעתיד יגיע לישראל. הוא יצא לחפש אותו בעצמו. בתחילת שנות התשעים הביא לכאן קלטות והקלטות נדירות מחו״ל. הצלילים הללו חיברו את הקהל המקומי לסצנת הגואה המתפתחת.

מאחורי המעמד החלוצי עמד יוצר סקרן, עקשן ומדויק. הוא הכיר לעומק את העבודה עם ציוד אנלוגי. הוא ידע לבנות שכבות ולתת למלודיה זמן להתפתח. החיפוש אחר הצליל הבא לא שימש עבורו קישוט. הוא עמד במרכז העשייה כולה. סבג לא רק ניגן מוזיקה חדשה. הוא סייע לעצב את התרבות שנולדה סביבה.

הוא היה ממייסדי ההרכב SFX, שהפך בהמשך ל־Astral Projection. לצדו פעלו אבי ניסים, יניב חביב, הראל פרסקי וליאור פרלמוטר. המפגשים ביניהם הולידו יצירות שהפכו לחלק מתולדות הסצנה. גם השותפות עם גל כרמי תפסה מקום מרכזי בדרכו. השניים היו שותפים ליצירת האלבום Trance In. האלבום הפך לאחת מאבני הדרך של התקופה.

החיבורים האלה מספרים משהו חשוב על גיא סבג. הוא חיפש קול אישי, אך לא פעל בתוך בועה. יצירתו צמחה מתוך שותפות, סקרנות והחלפת רעיונות.

לא להקפיא את הזיכרון

מבחינתי, זו גם נקודת החוזקה של האלבום החדש. הוא אינו מקפיא את סבג בתוך ארכיון מכובד. הוא מחזיר את יצירתו למקום שבו תמיד התקיימה. המקום הזה נמצא בתוך תנועה, שינוי ומפגש בין אנשים. לכן הרמיקסים אינם רק מחווה לעבר. הם משמשים המשך ישיר למסע שהחל לפני יותר משלושה עשורים.

השם OLD IS GOLD – The Future is Change מנסח היטב את הרעיון. העבר מקבל כאן כבוד, אך אינו הופך לחפץ מוגן. היוצרים רשאים לפתוח את החומרים ולבנות אותם מחדש. הפרויקט בחר אחת עשרה יצירות משלושה אלבומים המזוהים עם סבג. האתגר היה לחבר בין שני עולמות טכנולוגיים. במקביל, היה צורך לשמור על האופי המקורי.

זהו ההבדל בין אלבום מחווה לבין אוסף נוסטלגי. אוסף מחזיר אותנו למה שכבר התרחש. מחווה טובה בודקת מה עוד יכול להתרחש.

אחד עשר מפגשים עם היצירה

האלבום נפתח עם Another World ברמיקס של MFG. סבג, אבי ניסים ויניב חביב יצרו יחד את הגרסה המקורית. אחריה מגיע Discourse בגרסת KaNda. Quantum מעניק פרשנות חדשה ליצירה Crystal. Evelyn חוזרת אל The Golden Way, שנוצרה בידי סבג וגל כרמי. קובי לוי וגידי רז מטפלים ב־From the Beginning.

P.Cok ו־Everything Turns חוזרים אל Journey Through Your Mind. רואי סלע מעניק חיים חדשים ל־Voice of Peace. כל גרסה מותחת קו אחר בין המקור להווה. Arara, טל כהן אלורו ומור רומי בונים מחדש את The Reality. Todra, Everything Turns וגל כרמי נפגשים סביב Velvet Button. החיבור לגל כרמי מעניק לרצועה רובד אישי נוסף. לקראת הסיום מגיע Kashmir ברמיקס של Kailum. שלומי אברץ חותם את האלבום עם Running From Reality. היצירה מחזירה לתמונה את אבי ניסים, יניב חביב וליאור פרלמוטר.

רשימת המשתתפים נראית כמפת משפחה של הטראנס המקומי. הוותיקים מביאים עמם זיכרון ישיר מהשנים הראשונות. הצעירים מציעים מבט שנולד בתוך מציאות דיגיטלית. החיבור ביניהם מונע מהאלבום להפוך למוצג מוזיאוני. הוא מעניק ליצירות מרחב חדש להתקיים בתוכו. הזיכרון נשאר נוכח, אך אינו עוצר את התנועה.

הישן הוא הזהב, העתיד הוא השינוי

עבור ותיקי הרחבות, האלבום מחזיר צלילים שעיצבו תקופה. עבור הקהל הצעיר, הוא פותח שער אל שורשי הז’אנר. מתוך השורשים האלה צמחו זרמי הגואה והאסיד טראנס בישראל. גיא סבג אינו זוכה כאן רק לאלבום זיכרון. הוא מקבל המשך מוזיקלי. הרמיקסים מאפשרים ליצירותיו לעבור מאולפן לאולפן ומדור לדור.

זהו הסיפור האמיתי של OLD IS GOLD – The Future is Change. אין כאן ניסיון לשחזר תקופה שכבר חלפה. גם אין התרפקות עיוורת על ימי הבראשית. האלבום לוקח את מה שסבג התחיל ושולח אותו הלאה. הצליל הישן אינו נעלם. הוא מחליף שכבות, משנה צורה וחוזר אל הרחבה. שם, בין הזיכרון לבין הביט הבא, גיא סבג ממשיך להיות נוכח.

על הניהול האמנותי, ההפקה בפועל ועריכת האלבום חתומה דפנה מילר גולשטיין. חן שולמן ליווה את הפרויקט במחקר ובייעוץ אמנותי, ניצן זעירא הפיק ונענע דיסק מפיצה. עמרי כהן עיצב את עטיפת האלבום.

הכי חדשים

אמריקה על קלידי הפסנתר בירושלים

מאולם הקונצרטים ועד למועדוני הג'אז מה משותף ללאונרד ברנשטיין, בוב דילן, ג'ורג' גרשווין, פול סיימון וגדולי מחזות הזמר...

אביגייל רוז נזכרת כמה יופי יש בה

היכרות ישנה, פרק חדש עם אביגייל רוז אני הולך לא מעט שנים אחורה. פגשתי אותה לראשונה בפברואר 2011,...

משינה, הדובים והחשק שלא נגמר

הדובים כבר לא לבד יש להקות שמגיעות לגיל ארבעים ומתחילות בעיקר להתרפק על העבר. ויש את משינה. חמישה...

בריגדת הנייר: המילים שסירבו למות

עולם שלם בשפה אחת נסו לדמיין את רחובות וילנה לפני כמעט מאה שנה. בתי קפה הומים, חנויות ספרים,...

יהלי שניידר והתספורת: דור חדש של גיטרות

מהתיכון אל הבמה, ובדרך אלבום בכורה יש משהו מרענן בהרכב צעיר שבוחר להעמיד את הגיטרות במרכז העניינים. בלי...

רונה קינן: שלושה ימים וחדר, עולם שלם של רגשות

כשהמילים פוגשות את הפצעים יש אלבומים שמבקשים ללוות אותנו בדרך, ויש כאלה שמזמינים אותנו לעצור ולהקשיב. האלבום החדש...

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...

עומר אדם קונה לעצמו מקום בזאפה, והפעם לא על הבמה

יש אמנים שחולמים לכבוש במות, למלא אולמות ולשמוע אלפי אנשים שרים את השירים שלהם. עומר אדם כבר...

מבלוז לבאך: הצלילים חוזרים לנמל יפו

מה מחכה לנו בבית המכולות בנמל יפו? אחרי סדרת ההופעות המתוכננת של "Blues & Booz" שתחל השבוע,...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...