עולם התרבות הישראלי מתייצב לקראת מערכת הבחירות הקרובה ומבקש לשנות את סדר העדיפויות הלאומי. ארגוני אמנים, איגודי יוצרים, מוסדות תרבות וגופים מקצועיים הכריזו על הקמת קואליציית התרבות והיצירה. הגוף החדש מאגד יותר מעשרת אלפים יוצרות, יוצרים, ארגונים ומוסדות. הם מגיעים מתחומי התיאטרון, הקולנוע, הטלוויזיה, הספרות, המחול, המוזיקה, האמנות והמוזיאונים.
חברי הקואליציה מבקשים להפסיק להתייחס לתרבות כאל תחום שולי. מבחינתם, התרבות אינה קישוט שמוסיפים לאחר פתרון הבעיות האחרות. היא תשתית לאומית שמעצבת זהות, שייכות, חינוך, יצירתיות וחוסן חברתי. הדרישה המרכזית שלהם ברורה, הגדלה הדרגתית של תקציב התרבות לאחוז מתקציב המדינה.
לטענת הארגונים, תקציב התרבות עומד כיום על כ 0.15 אחוז בלבד. המספר הזה ממחיש את מקומה הנמוך של התרבות בסדר העדיפויות הממשלתי. הקואליציה מבקשת לקבוע יעד ארוך טווח ולבנות מתווה צמיחה מסודר. כך יוכלו מוסדות ויוצרים לתכנן פעילות ולא להתקיים מחודש לחודש.
עכשיו הזמן להכות בברזל
מבחינתי, זו ההזדמנות להכות בברזל בעודו חם. מערכת הבחירות מעניקה לעולם התרבות חלון הזדמנויות נדיר. זה הזמן לדרוש את מה שמגיע לאמנות ולתרבות בישראל. לא עוד פירורים תקציביים, מחמאות חגיגיות והבטחות שמתפוגגות לאחר פתיחת הקלפיות.
התרבות הישראלית זקוקה להשקעה יציבה, מכבדת וארוכת טווח. היא נמצאת בלב החיים כאן ומלווה אותנו בשמחה ובאבל. היוצרים מעניקים לחברה קול, זיכרון, ביקורת, נחמה ותקווה. כעת הם מבקשים מהמדינה להעניק להם בסיס אמיתי לקיום.
הקמת הקואליציה מאפשרת ליוצרים להגיע למפלגות ככוח משותף. במקום מאבקים נפרדים, ניצבת כעת חזית רחבה ומאורגנת. היא תדרוש מהמועמדים תשובות ברורות והתחייבויות מעשיות. הבחירות הקרובות צריכות לעסוק גם בדמותה התרבותית של ישראל.
התרבות מגינה על החברה שבתוך הגבולות
המסר שמציגה הקואליציה נשען על טענה פשוטה ומשמעותית. מדינה משקיעה בביטחון כדי להגן על גבולותיה. עליה להשקיע בתרבות כדי לחזק את החברה שבתוכם. בלי יצירה, זהות ושפה משותפת, גם הביטחון מאבד חלק מתכליתו.
ישראל עברה בשנים האחרונות קורונה, מלחמה וטראומה לאומית ממושכת. עולם התרבות ספג בכל תקופה פגיעה קשה ועמוקה. אולמות נסגרו, הפקות נעצרו ומקורות פרנסה נעלמו. למרות זאת, היוצרים המשיכו להעניק לציבור מרחב של נשימה ומשמעות.
דווקא ברגעים הקשים, הישראלים חוזרים אל הספרים, השירים והסרטים. הם מגיעים לתיאטרון, למחול, למוזיאונים ולהופעות. היצירה מאפשרת להם לעבד כאב ולמצוא מילים למציאות. היא מעניקה כוח, נחמה ותחושת שייכות בתקופות מטלטלות.
מכאן מגיעה דרישת הקואליציה להכיר בתרבות כתשתית חיונית. מבחינת חבריה, התרבות תורמת לבריאות הנפש ולחוסן הקהילתי. היא מחברת בין קבוצות ומעודדת סקרנות, ביקורת ושיח. השקעה בה מחזקת חברה פתוחה, יצירתית ומעורבת יותר.
המפלגות יקבלו נייר מדיניות
הקואליציה מתכוונת לפנות אל ראשי המפלגות המתמודדות בבחירות. נציגיה יבקשו לקיים מפגשים ולהציג את דרישות עולם התרבות. במקביל, הם הכינו נייר מדיניות שיועבר לכל הרשימות. לאחר מכן תבחן הקואליציה את עמדתן ואת התחייבויותיהן.
נייר המדיניות אינו עוסק רק בגובה התקציב. הוא מבקש להגדיר את התרבות כזכות אזרחית וחברתית. התוכנית דורשת לחזק מוסדות תרבות ולשפר את מעמד היוצרים. היא קוראת גם לעגן בחוק את מעמד האמן בישראל.
הקואליציה דורשת לשמור על חופש הביטוי וחופש היצירה. לדבריה, מערך התמיכות צריך לפעול באופן מקצועי ועצמאי. החלטות אמנותיות צריכות להישאר בידי אנשי המקצוע. הפוליטיקאים רשאים לקבוע מדיניות, אך לא להכתיב תוכן יצירתי.
התוכנית מבקשת להגדיל את ההשקעה ביצירה ישראלית מקורית. היא קוראת להבטיח לכל ילדה וילד גישה לתרבות. מקום המגורים אינו צריך לקבוע את היקף החשיפה לאמנות. לכן מבקשת הקואליציה לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה.
המסמך עוסק גם בנוכחות התרבות הישראלית בעולם. חברי הקואליציה מבקשים להרחיב שיתופי פעולה בינלאומיים. הם מציעים לעודד יצוא של יצירה ישראלית לחו״ל. במקביל, הם רוצים להחזיר הפקות בינלאומיות לישראל.
תרבות היא גם מנוע כלכלי
הארגונים מבקשים להרחיב את השיח מעבר לתמיכה ביוצרים. לדבריהם, התרבות יוצרת תעסוקה ומניעה פעילות כלכלית רחבה. כל הפקה מעסיקה אמנים, טכנאים, מפיקים, מנהלים וספקים. היא תומכת גם במסעדות, מלונות, תחבורה ועסקים מקומיים.
פסטיבל מוצלח אינו מסתיים על הבמה או ברחבת המוזיאון. הוא מזרים קהל וכסף אל העיר שמארחת אותו. כך פועלים גם תיאטראות, הופעות, הפקות קולנוע ותערוכות. השקעה בתרבות עשויה להחזיר למשק הרבה מעבר לסכום הראשוני.
חברי הקואליציה מצביעים על מודלים שפעלו מסיאול ועד לונדון. ממשלות שם זיהו את התרבות כנכס כלכלי ואסטרטגי. ההשקעה יצרה תעסוקה, תיירות והשפעה בינלאומית. ישראל יכולה להפוך את שיקום התרבות למנוע צמיחה דומה.
היצירה הישראלית כבר הוכיחה את עצמה בשווקים הבינלאומיים. סרטים, סדרות, מחול, ספרות ומוזיקה זכו להכרה רחבה. מדיניות עקבית תוכל להרחיב את ההצלחה הזאת. היא גם תחזק את מעמדה הבינלאומי של ישראל.
חזית רחבה של איגודים ומוסדות
בקואליציה חברים גופים שפעלו במשך שנים במסלולים מקבילים. כעת הם מבקשים לדבר בקול אחד מול הכנסת והממשלה. בין השותפים נמצאים א.מ.י, שח״ם, את״י, אקט וצלילים. לצדם פועלים איגודי הבמאים, התסריטאים, העורכים והאנימציה.
אל המהלך הצטרפו גם איגוד המוזיאונים ואיקו״ם ישראל. הפורום הדוקומנטרי ועמותת הכוריאוגרפים שותפים אף הם. בקואליציה נמצאים פורום מוסדות תרבות ואמנות ופורום עמותות תרבות ערביות. גם אגודת הסופרות והסופרים העבריים לוקחת חלק במהלך.
איגודי האוצרים, האמנים הפלסטיים והארכיונאים הצטרפו לקואליציה. נציגויות הסטודנטים בבצלאל ובשנקר משתתפות גם הן. הרשימה הרחבה ממחישה את עומק המשבר המשותף. היא גם מעניקה לקואליציה משקל ציבורי משמעותי.
אנחנו נמצאים קרוב לקו האדום
אלון ספן, מנכ״ל מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, בירך על המהלך. ספן עומד גם בראש פורום מוסדות תרבות ואמנות. לדבריו, הקואליציה נולדה כדי ליצור קול משותף ומשפיע. היא תפעל לחיזוק חופש היצירה ומעמד האמן בישראל.
אורי יניב, יו״ר שח״ם, מגדיר את המצב כמצב חירום. לדבריו, השחיקה המתמשכת קירבה מקצועות רבים לקו אדום. תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה בעברית זקוקים לתמיכה ציבורית. בלעדיה, תחומים שלמים עלולים להצטמצם ולהיעלם.
רוני אבולעפיה, יו״ר הפורום הדוקומנטרי, מדגישה שני עקרונות מרכזיים. חברה חפצת חיים זקוקה לתמיכה ציבורית איתנה. לצד התמיכה, היא חייבת להגן על חופש היצירה. הקואליציה קמה לדבריה כדי להבטיח את שני היסודות.
אלירן אליה, יו״ר איגוד הבמאיות והבמאים, מגדיר את המהלך כלאומי. לדבריו, תרבות חזקה דורשת שיתוף פעולה עם מוסדות המדינה. היא זקוקה גם למדיניות ארוכת טווח ולהשקעה ראויה. חופש היצירה יאפשר לה לשרת את כל גווני החברה.
רעות פרסטר, יו״ר איגוד המוזיאונים ואיקו״ם ישראל, הצביעה על החריגות הישראלית. לדבריה, שיעור התמיכה בתרבות נמוך מאוד לעומת מדינות אחרות. ההשקעה במוזיאונים מגיעה לבסוף אל הציבור הרחב. היא מעודדת סקרנות, פתיחות ומפגש עם עולמות חדשים.
ארנון נאור, מנכ״ל צלילים, מגדיר את התרבות כנכס אסטרטגי. מדינה חזקה צריכה להשקיע באמנים וביוצרים שלה. עליה להבטיח תנאי עבודה הוגנים ותקציב ראוי. בלי תשתית כלכלית, גם הכישרון הגדול מתקשה לשרוד.
ניצן נוימן, מנכ״לית את״י, מזהירה מפני הפקרת עולם התרבות. לדבריה, הפגיעה ביוצרים פוגעת בחברה הישראלית כולה. תרבות מעודדת סובלנות, חשיבה ביקורתית ושיח בין אנשים. היא מעניקה תקווה גם בתקופות החשוכות ביותר.
עירית פרנק, יו״ר א.מ.י, מדגישה את המשמעות הערכית של הדרישה. לדבריה, התקציב משקף את הערך שמעניקה המדינה לרוח. התרבות נושאת את הזיכרון וההיסטוריה המשותפת שלנו. המדינה צריכה לאפשר ליוצרים להתפרנס בכבוד.
המבחן עובר אל הקלפי
הקמת הקואליציה מסמנת שלב חדש במאבק על התרבות הישראלית. במקום מאבקים נפרדים נוצרה חזית רחבה ומאורגנת. מוזיקאים, שחקנים, סופרים, במאים ומוסדות מציגים כעת דרישה משותפת. הם רוצים תקציב יציב, חופש יצירה ומעמד מקצועי ראוי.
בחודשים הקרובים יעבור הכדור אל המפלגות והמועמדים. הם יצטרכו להסביר איזה מקום תקבל התרבות בתוכניותיהם. הקואליציה אינה מבקשת רק תמונות עם אמנים באירועי בחירות. היא דורשת לוחות זמנים, תקציבים, חקיקה והתחייבויות ברורות.
גם הציבור יצטרך לבחון את התשובות שיקבל. התמיכה בתרבות משקפת את דמות המדינה שנרצה לבנות. חברה אינה נמדדת רק בגבולות שעליהם היא מגינה. היא נמדדת גם בסיפורים, בשירים וביצירות שהיא משאירה אחריה.

