רוני ידידיה ממשיך להרחיב את גבולות הפרויקט המוקדש לשירה העברית. אחרי שני חלקים שהתבססו על יצירתו של נתן אלתרמן, מגיע כעת פרק חדש המשלב גם שירים שכתבה בתו, תרצה אתר. את "ערב חצוי", אחד השירים הראשונים מתוך החלק השלישי, מגיש לירון עמרם בביצוע רגיש ומדויק.
זהו צעד טבעי עבור פרויקט שמבקש לא רק לשמר יצירה עברית, אלא גם להאיר אותה מחדש. ידידיה ממשיך להלחין טקסטים שנכתבו לפני עשרות שנים. פעם אחר פעם הוא מגלה עד כמה הם ממשיכים לדבר אל ההווה.
מילים מתוך כאב, מבט אל המציאות
תרצה אתר כתבה את "ערב חצוי" לאחר מות אביה. השיר הופיע בספר "בין סוף ובין סתיו" שראה אור בשנת 1972 והוקדש לזכרו. הקריאה בטקסט כיום מעוררת לא מעט מחשבות. אתר מתארת עולם חסר יציבות. רוחות רפאים מתקרבות. עיר שלמה מתעלפת מרוב הזיות. השקט קיים, אך אינו מרגיע. משהו מאיים מרחף מעל הכול.
למרות השנים שחלפו, קשה שלא למצוא במילים הללו הד רחוק למציאות הישראלית של ימינו. לא משום שהשיר נכתב על התקופה הזאת. משום שהוא מצליח לגעת בתחושות אנושיות עמוקות של אובדן, חרדה וחיפוש אחר אחיזה.
הבחירה בלירון עמרם
לירון עמרם אינו האורח הראשון בפרויקט, אך הוא בהחלט אחד המסקרנים שבהם. החיבור בינו לבין הטקסט של אתר עובד היטב.
כך רוני ידידיה על החיבור עם לירון עמרם – "בעיני לירון עמרם הוא אחד הקולות המרתקים והייחודיים במוזיקה הישראלית העכשווית. הוא מביא צבע חדש לפרויקט. יש בקול שלו רגש והבעה. הוא יודע לתת כבוד למילה הכתובה. ההגשה שלו ברורה מאוד. זה חשוב במיוחד כשעובדים עם טקסטים מורכבים ועשירים בדימויים".
הדברים הללו מקבלים ביטוי מלא בביצוע. עמרם אינו מנסה להשתלט על השיר. הוא נכנס לתוכו. הוא מלווה את המילים ומאפשר להן להוביל את הדרך.
לאסוף את האבנים
אחד הרגעים היפים בטקסט מגיע כאשר אתר מתארת אנשים ההולכים על הירח ואוספים אבנים מימי בראשית אל תוך מריצה. זהו דימוי שנשאר עם המאזין זמן רב לאחר סיום השיר. אפשר לראות בו ניסיון לאסוף שברים. אפשר לראות בו חיפוש אחר נקודת התחלה חדשה. אפשר לראות בו מסע אל המקומות הראשוניים ביותר של הזיכרון והזהות. דווקא בפשטות הזאת טמונה עוצמתה של אתר. היא אינה מטיפה. היא אינה מסבירה. היא מציירת תמונה ומאפשרת לכל אחד למצוא בה את עצמו.
ירח עתיק מעל עיר חסרת מנוחה
לקראת הסיום מופיע אחד הדימויים החזקים בשיר. ירח עתיק ושסוע משקיף על העיר מלמעלה. המבט הזה סוגר מעגל. העיר עדיין אינה שקטה. הפצע עדיין קיים. גם היופי נותר במקומו. כך מתקיים השיר כולו. בין כאב לתקווה. בין געגוע להמשך החיים. ייתכן שזו הסיבה שהטקסט נשמע כה רלוונטי גם היום. הוא אינו עוסק באירוע מסוים. הוא עוסק במצב אנושי.
פרויקט שממשיך לצמוח
שני חלקיו הראשונים של הפרויקט זכו להצלחה מרשימה. הקליפים צברו למעלה משלושים מיליון צפיות בפלטפורמות הדיגיטליות. במקביל נרשמו יותר משניים וחצי מיליון האזנות בספוטיפיי. לאורך הדרך הצטרפו לפרויקט אמנים רבים. ביניהם מיכה שטרית, ארקדי דוכין, יעל לוי, גיא מזיג, שאנן סטריט, ישראל גוריון, דורי בן זאב, שלמה גרוניך, אילי גורליצקי, ששי קשת, משה בקר, ליאור ייני, רמי פורטיס, פיטר רוט, קובי אוז, חמי רודנר, ישראל ברייט, ליאורה יצחק, קובי רכט ואריק סיני.
כולם הגיעו מתוך אהבה לשירים ומתוך אמונה בכוחה של המילה העברית. "ערב חצוי" ממשיך את הקו הזה. הוא מפגיש בין כתיבתה של תרצה אתר, הלחנים של רוני ידידיה והקול של לירון עמרם. שלושה עולמות שונים נפגשים כאן לשיר אחד. לפעמים זה כל מה שצריך.
