משכן האופרה בתל אביב התמלא אמש באנרגיה יוצאת דופן. הקהל שהגיע לפרמיירה הישראלית של "BOLERO X" הבין מהר מאוד שלא מדובר בעוד ערב מחול שגרתי. שחר בנימיני העלה לבמה יצירה רחבת היקף שחיברה בין תזמורת חיה, חמישים רקדני הבית למחול ושלוש יצירות מופת ששינו את פני התרבות במאה העשרים.
בנימיני, שפועל בשנים האחרונות על במות מרכזיות באירופה, קנדה ואסיה, בנה ערב שנע בין גוף, צליל וטקס. יחד עם תזמורת המהפכה בניצוחו של רועי אופנהיים, הוא פירק יצירות מוכרות והרכיב מהן שפה חדשה, פיזית ואינטנסיבית.
פולחן מודרני נולד מחדש
החלק הראשון, APRIL, פותח את הערב באנרגיה גופנית מרוכזת וטקסית. בנימיני אינו נשען כאן על יצירה קלאסית אחת אלא בונה מרחב תנועתי שמתכתב עם רגעים מכוננים בתולדות המחול המודרני של ראשית המאה העשרים. כבר מהרגע הראשון הבמה מרגישה כמו זירה חיה ונושמת. הרקדנים נעים בגלים של כוח ואנרגיה, בעוד הגוף הקבוצתי פועל כאורגניזם אחד. היחיד מנסה שוב ושוב להישאר מובחן בתוך התנועה ההמונית.
כאן גם בלטה עבודתו של המלחין אריאל בלומנטל. המוזיקה שיצר עבור היצירה הייתה מרשימה במיוחד. בלומנטל לא הסתפק בעיבוד תזמורתי רגיל. הוא בנה שכבה מוזיקלית חדשה שנשמעה כאילו נולדה מתוך התנועה עצמה. השילוב בין תזמור קלאסי, אלקטרוניקה, גיטרות, כלי הקשה וסינתיסייזרים יצר עולם צלילי עשיר ומתוח. . זיהיתי בתוך המלודיות והאפקטים לא מעט מהשפעות שגדלתי עליהן החל מפינק פלויד בראשית דרכה עו מימי סיד בארט ועד רגעים של אסיד ג'אז עכשווי.
המקטעים החדשים שנוגנו במהלך היצירה היטיבו לתאר את המתח שעל הבמה. המוזיקה דחפה את הרקדנים קדימה ולעיתים נדמה היה שהיא מפעילה אותם ממש. כל התפרצות גופנית קיבלה הד מוזיקלי מדויק, והחיבור בין הצליל לתנועה הפך את החלק הראשון לאחד הרגעים החזקים בערב. הייתה תחושה כללית של אנרגיה אדירה.

בין חלום לתשוקה
החלק השני, ARISE, שינה לחלוטין את האווירה באולם. אם APRIL פעל מתוך דחף פראי, כאן בנימיני עבר לעולם אינטימי, חושני ומרחף יותר. היצירה מתכתבת עם "אחר הצהריים של פאון" של קלוד דביסי, אחת היצירות החשובות בתולדות המוזיקה המודרנית.
דביסי הלחין את היצירה בשנת 1894 בהשראת הפואמה של סטפן מלארמה. הצלילים שיצר נעו בין חלום, זיכרון ותשוקה. רבים רואים ביצירה הזאת את הרגע שבו המוזיקה נכנסה באמת אל המאה העשרים. גם בעולם המחול הפכה היצירה לנקודת מפנה, כאשר ואצלב ניז'ינסקי יצר עבורה כוריאוגרפיה מהפכנית בשנת 1912.
בנימיני שואב מתוך העולם הזה תחושה של כמיהה מתמשכת. התנועה ב-ARISE נעה בין קרבה לריחוק. הגוף מופיע כזיכרון חולף. הרקדנים כמעט מרחפים על הבמה, אך המתח הפנימי נשמר כל הזמן. גם כאן עבודת הסאונד של בלומנטל ותזמורת המהפכה העניקה ליצירה עומק רגשי וחלל מוזיקלי עשיר. השימוש ביריעת הבד האדומה שאט אט התפרשה על פני הבמה ממנה צמחו האובייקטים שהפכו בהמשך לרקדנים הזכירה לי את רעיון הנביטה והצמיחה על הקרקע או אפילו באדנית במרפסת.

חזרתיות שהופכת לאקסטזה
ואז הגיע "BOLERO X".
המקצב המוכר של מוריס ראוול החל לפעום מתוך התזמורת באיטיות מדויקת. עוד תנועה נוספה לבמה. ועוד רקדן הצטרף. לאט לאט החלל כולו הפך למכונה אנושית שפועלת בקצב אחד.
ראוול הלחין את "בולרו" בשנת 1928. היצירה נבנתה כמעט כולה על חזרתיות והצטברות הדרגתית של מתח. אותה מלודיה חוזרת שוב ושוב, אך התזמור משתנה ומתעצם עד לסיום. בנימיני מתרגם את המבנה הזה לשפה גופנית. כל מחזור תנועתי מוסיף עוד שכבה של אנרגיה ומקרב את הבמה לשיא הבא.
העבודה עם חמישים רקדנים מייצרת מראה מרשים במיוחד. השורות נבנות ומתפרקות ללא הפסקה. היחיד נאבק להישאר מובחן בתוך הגוף הקבוצתי. המתח בין שליטה להתמסרות הופך למרכז היצירה. תחושת המארש האנרגטי ריחפה מעל הבמה ללא הפוגה.

תזמורת המהפכה בלב ההתרחשות
תזמורת המהפכה ממשיכה להוכיח גם כאן מדוע הפכה לאחד הגופים המעניינים במוזיקה הישראלית. תחת ההובלה האמנותית של רועי אופנהיים וזוהר שרון, התזמורת אינה מסתפקת בביצוע רפרטואר קלאסי. היא מחפשת שוב ושוב דרכים לחבר בין מוזיקה, תנועה ותיאטרון.
ב"BOLERO X" החיבור הזה מקבל מקום מרכזי במיוחד. המוזיקה אינה נשארת מאחור אלא פועלת מתוך לב ההתרחשות. נגני התזמורת והרקדנים חולקים את אותו דופק ואת אותה אנרגיה בימתית. רועי אופנהיים מוביל את המוזיקאים בדיוק ובתנופה מרשימה, בעוד זוהר שרון ממשיך לבסס יחד איתו את תזמורת המהפכה ככוח יצירתי משמעותי בתרבות המקומית.
גם חמישים הרקדנים של להקת הבית למחול ראויים לכל שבח. בנימיני בנה עבורם שפה תנועתית מורכבת ותובענית, והם ביצעו אותה בדיוק, באנרגיה ובמחויבות מלאה. לאורך כל הערב הורגשה על הבמה עבודת אנסמבל חזקה ומגובשת.
לקראת הסיום הצטברות האנרגיה הגיעה לשיאה. תנועה, אור, כלי נשיפה וקצב בלתי פוסק התחברו לרגע מרוכז ומדויק. מחיאות הכפיים הארוכות בסיום העידו עד כמה הקהל נשאב אל תוך המהלך שבנימיני בנה לאורך הערב.
שחר בנימיני הוכיח אמש מדוע הוא נחשב לאחד הקולות הבולטים במחול העכשווי הישראלי. "BOLERO X" אינה רק יצירת מחול מרשימה. זו חוויית במה שנשארת בגוף גם אחרי הצליל האחרון.
המופעים הקרובים
הפקת "BOLERO X" תמשיך לעלות השבוע בבית האופרה – משכן אמנויות הבמה בתל אביב:
- 26.5.26 – יום שלישי – 20:00
- 27.5.26 – יום רביעי – 17:00 ו-20:00
- 28.5.26 – יום חמישי – 18:00
- 29.5.26 – יום שישי – 11:00
משך המופע כשעה ורבע.
מחירי הכרטיסים נעים בין 149 ל-359 שקלים. הכרטיסים כאן.

