"משפחתנו הרוסה ממותו הפתאומי של הבעל, אבינו וסבנו האהוב, ניל סדקה. אגדת רוקנרול אמיתית, השראה למיליונים, אבל הכי חשוב, לפחות לאלה מאיתנו שהתמזל מזלם להכיר אותו, בן אדם מדהים שיחסר לנו מאוד."
במילים הללו נפרדה משפחתו של ניל סדקה מהאיש שעיצב את מנגינות הפופ של סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים והפך אותן לפסקול חייהם של דורות. ניל סדקה מת בגיל 86 לאחר הידרדרות במצבו הרפואי והותיר אחריו מורשת מוזיקלית עשירה, חיה ונוכחת.
מברוקלין לפסגת הפופ העולמי
ניסים צדקה, הילד היהודי מברוקלין, התחיל את דרכו בפסנתר קלאסי והתקבל כבר בגיל צעיר ללימודים בג’וליארד. משם הוא צעד ישירות אל לב תעשיית השירים של ניו יורק. הוא לא חיכה להזדמנויות – הוא יצר אותן. בתוך זמן קצר כתב וביצע שירים שחצו יבשות והפכו ללהיטים בינלאומיים. הוא שלט באמנות המלודיה הקליטה, אבל ידע גם להטעין אותה ברגש ישיר ופשוט שנגע בקהל.
הלהיטים שהפכו לפסקול של דור
השירים של ניל סדקה לא הסתפקו בהצלחה רגעית. Oh Carol, Calendar Girl, Happy Birthday Sweet Sixteen וכמובן Breaking Up Is Hard to Do עיצבו רגעים של נעורים אמריקאים והפכו לנכסי צאן ברזל של הפופ העולמי. בשנות השבעים הוא חזר לקדמת הבמה עם Laughter in the Rain ו Bad Blood והוכיח שהיצירתיות, האנרגיה והקסם שלו ממשיכים לפעול גם עשור אחרי עשור.
אבל מאחורי הבמה והאורות עמד גם הסיפור היהודי. סדקה מעולם לא הסתיר את שורשיו, ואף הקליט בעברית והביע חיבה לישראל, גם אם לא קיים כאן מסע הופעות משמעותי. המנגינה שלו חצתה גבולות, אבל הזהות נשארה חלק בלתי נפרד ממנו.
כך או אחרת, המנגינות שלו לא נשארו רק על גלי האתר או על גבי תקליטים – הן הגיעו גם לכאן, לבמה בתל אביב, לערב אחד שבו הנוסטלגיה קיבלה גוף, קול ופסנתר.
באוקטובר 2010 עלה ניל סדקה לבמת היכל נוקיה בתל אביב למופע חגיגי שבו ביצע את להיטיו הגדולים, בהם Oh Carol ו Breaking Up Is Hard to Do, שיתף סיפורים קצרים מאחורי השירים ושילב מחוות בעברית וביידיש, בערב נוסטלגי סוחף שבו הקהל הצטרף אליו בשירה והפך את האולם למקהלה אחת גדולה.
כעת, כשהבשורה על לכתו מהדהדת ברחבי העולם, נשארים השירים. והם, כדרכם של שירים טובים באמת, ימשיכו להתנגן גם הרבה אחרי שהפסנתר דומם.
