יום שישי, אוקטובר 30, 2026

אייל אבן צור – פסל

שיר חדש שמביט פנימה באומץ ומזקק תהליך אישי לכדי אמירה מוזיקלית מדויקת

שנתיים אחרי שהוציא EP שזכה לביקורות אוהדות והרחיב את קהל המאזינים בהופעות ברחבי הארץ, אייל אבן צור משחרר שיר חדש בשם פסל. השיר נוצר בניהולו האמנותי של שלומי ברכה וממשיך את הקו האישי והמדויק שאבן צור מטפח בשנים האחרונות.

פסל אינו שיר שמנסה להרעיש. הוא מתקדם באיפוק ומשרטט תחושה מוכרת של מציאות שנראית יציבה, אך בפנים עדיין נעה בחוסר שקט. אבן צור נוגע באזור החמקמק שבו הכל כביכול שב למסלול, אבל הלב מסרב להאמין. הוא כותב בגובה העיניים, בלי מסכות ובלי מחוות דרמטיות.

אבן צור מספר כי דווקא כשהכל כאוטי בחוץ המבט פנימה גרם לו לזוז מבפנים, לשבור את האבן, לשתף ולכתוב על תהליך אינטימי שעבר. במקום להגיב לרעש שמסביב, הוא בוחר לפרק שכבות ולבנות תנועה חדשה מתוך שקט.

רבים מכירים את אבן צור כסולן להקת נעליים המיתולוגית, שהכניסה לרוק הישראלי שירים שהפכו לחלק מפסקול התקופה. לאורך השנים הוא פעל גם מאחורי הקלעים כאיש סאונד וכמפיק מוזיקלי עבור אמנים והרכבים מרכזיים בזירה המקומית. הניסיון הזה מורגש היטב גם כאן. ההפקה מדויקת ומעניקה מקום לנשימה, לטקסט ולמלודיה.

את השיר מלווה קליפ בבימוי ובצילום של מאור כהן שמעמיק את האינטימיות ומחזק את החיבור בין המילים לדימוי. הבחירה הוויזואלית משרתת את השיר ואינה גונבת ממנו את המיקוד.

במקביל להשקת פסל, אבן צור ממשיך להופיע ברחבי הארץ מול קהל נאמן שהולך וגדל. בשלב הזה של הדרך הוא אינו מחפש ריגוש רגעי. הוא מחפש אמת. פסל מציג יוצר שמביט בעצמו באומץ ומסכים להיסדק כדי לאפשר תנועה חדשה.

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...