יום רביעי, אוקטובר 28, 2026

תיאטרון גשר מכריז על עונת 2026

35 שנה אחרי הקמתו, גשר מציג קלאסיקות גדולות, מחזאות מקורית ויצירה ישראלית עכשווית

תיאטרון גשר פתח את חגיגות 35 השנה בטקס טעון ומשמעותי. בכניסה למבנה במתחם נגה ביפו הסירו את הלוט מלוח הזיכרון לזכר מייסד התיאטרון יבגני אריה. ארבע שנים לאחר מותו, שמו של האיש שעיצב את שפתו האמנותית של גשר קיבל מקום קבוע על קירות הבית שהקים.

טקס הסרט הלוט. צילום יובל אראל
טקס הסרט הלוט. צילום יובל אראל

הטקס לא עסק רק בזיכרון. הנהלת התיאטרון סימנה כיוון ברור. מבט אחורה בהכרת תודה, ומבט קדימה לעונה שמבקשת להמשיך את הרוח שאריה הנחיל כאן.

מנכלית התיאטרון לנה קריינדלין הדגישה כי גשר שומר על הבית, אך ממשיך לחפש שפה חדשה. לדבריה, החיים משתנים וגם התיאטרון משתנה, אך הזהות נשארת.

מגמות העונה הקרובה – קלאסיקה חיה ויצירה עכשווית

העונה הקרובה מחברת בין קלאסיקות גדולות למחזה ישראלי חדש. גשר מציב במרכז הבמה עיבודים לדוסטויבסקי, שייקספיר, לורקה, צכוב, גוגול, שילר ודירנמט. לצד אלה עולים מחזות מקוריים שנכתבו במיוחד עבור הלהקה.

לנה קריינדלין ורועי חן בתיאטרון גשר. צילום יובל אראל
לנה קריינדלין ורועי חן בתיאטרון גשר. צילום יובל אראל

הניהול האמנותי בוחר בטקסטים שעוסקים באשמה, מוסר, כוח, זהות ופחד קיומי. חלק מההפקות מגיבות ישירות למציאות הישראלית. אחרות מביטות בה דרך מיתוסים וסיפורים קלאסיים.

גשר ממשיך לטפח דור צעיר של יוצרים ושחקנים. במקביל הוא מרחיב פעילות בינלאומית ומשלב הפקות במסגרת פסטיבל Jaffa Fest.

ההפקות הבולטות של העונה

בית ברנרדה אלבה מאת לורקה, בבימוי עידו קולטון ובכיכובה של אפרת בן צור, מציג דרמה נשית סגורה ורוויית מתח על שליטה, מוסר וחירות.

האחים קרמזוב בעיבוד רועי חן ובבימוי איתי טיראן מביא לבמה גרסה תיאטרונית לרומן של דוסטויבסקי. ההפקה מתמקדת באחריות מוסרית, באמונה ובשאלת האשמה.

אורי יניב, אחרית הימים. צילום יובל אראל
אורי יניב, אחרית הימים. צילום יובל אראל

אחרית הימים, מחזמר מקורי מאת אורי יניב, מיכאל שטרן ונטע וינר, מציג סאטירה מוזיקלית על חרדה גרעינית, משיחיות וזהות ישראלית.

Bloody Mary מאת ובבימוי דמיטרי קרימוב נכתב במיוחד עבור גשר. ההפקה תעלה במסגרת פסטיבל Jaffa Fest ותפגיש בין מציאות לפנטזיה דרך עיבוד חופשי למריה סטיוארט של שילר.

נטע רוט, שידוכין. צילום יובל אראל
נטע רוט, שידוכין. צילום יובל אראל

הנעול, מחזמר דוקומנטרי מאת אריאל ברונז, נשען על תיעוד מחאה אישי והופך אותו ליצירה בימתית ישירה על ביורוקרטיה, זיכרון ואחריות.

חלום ליל קיץ בבימוי נעם פרנק מזמין את הקהל לנוע בין חללי התיאטרון כחלק מהעלילה ולחוות גרסה צעירה ותוססת לשייקספיר.

משתתפות המחזמר אחרית הימים. צילום יובל אראל
משתתפות המחזמר אחרית הימים. צילום יובל אראל

בהמשך העונה יעלו גם פדרה עומדת למשפט בעיבוד ובימוי אבדוטיה סמירנובה, שידוכין בעיבוד עכשווי ליצירת גוגול, ביקור הגברת מאת רועי חן בבימוי ספיר הלר, הדוד וניה בעיבוד ובימוי אלכסנדר מולוצניקוב, וכן נישואי פיגארו בשיתוף התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

קריינדלין וחן עם אפרת בן צור ועידו קולטון בתיאטרון גשר. צילום יובל אראל
קריינדלין וחן עם אפרת בן צור ועידו קולטון בתיאטרון גשר. צילום יובל אראל
קריינדלין וחן עם יבגניה דודינא וסשה דמידוב בתיאטרון גשר. צילום יובל אראל
קריינדלין וחן עם יבגניה דודינא וסשה דמידוב בתיאטרון גשר. צילום יובל אראל
קריינדלין וחן עם נועם פרנק בתיאטרון גשר. צילום יובל אראל
קריינדלין וחן עם נועם פרנק בתיאטרון גשר. צילום יובל אראל

בין יפו לאירופה

גשר ממשיך להופיע בזירה הבינלאומית ויוצא לסיבובי הופעות ופסטיבלים באירופה ובצפון אמריקה. במקביל הנהלת התיאטרון השלימה שיפוץ מקיף של המבנה, שדרגה את מערכות התאורה והשמע ורעננה את חלל הפואייה. תחנת הרכבת הקלה הסמוכה מחזקת את הנגישות ומביאה קהל חדש.

סטודיו גשר ממשיך לפעול כחממה לשחקנים צעירים. בוגרי הסטודיו משתלבים בלהקה הבוגרת ולוקחים חלק ביצירה, בכתיבה ובבימוי.

שלושים וחמש שנים לאחר הקמתו, תיאטרון גשר אינו נח על המורשת. הוא משתמש בה כבסיס לעונה שמבקשת לאתגר, לשאול ולנוע קדימה. מידע על ההצגות הצפויות מועדים וכרטיסים כאן.

והנה כמה רגעים שהוצגו מעל הבימה בתיאטרון הבוקר מתוך הרפרטואר החדש והמתחדש

הכי חדשים

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....