יום רביעי, אוקטובר 28, 2026

ענבל בן דוד – אלף עיניים

אלבום בכורה חדש מציב את ענבל בן דוד כאחת ההבטחות המסקרנות של המוזיקה המקומית.

קול נשי חדש במוזיקה הישראלית מציג אלבום חשוף, בשל ומפתיע

לפעמים באוקינוס השירים והאלבומים שנדחפים אלינו על בסיס יומיומי ללא הפסקה אפשר לפגוש באמן ויצירה משובחים באמת. כך עם אלבום הבכורה החדש אשר הצטרף בימים אלה למפת המוזיקה המקומית.

אלף עיניים, אלבומה הראשון של הזמרת והיוצרת ענבל בן דוד, יצא רשמית ומציג אמירה אישית ברורה, כזו שמגיעה מוכנה, לא מהוססת, ובעיקר לא מתנצלת. זהו אלבום שמבקש הקשבה רציפה. לא עוד רצף סינגלים, אלא יצירה אחת עם התחלה, אמצע וסיום טעון משמעות.

כניסה רכה, יציאה עם לאה גולדברג

אלף עיניים נפתח בקטע אינסטרומנטלי קצר בשם כניסה, פתיח נעים שמכוון את האוזן ואת הרגש. ביצירה שותפים לצידה של בן דוד גם שון לו יון גלעד ואורי גל, והוא משמש שער לעולם המוזיקלי והאישי של האלבום כולו. המסע הזה נחתם בשיר יוצא דופן, המבוסס על מילותיה של המשוררת לאה גולדברג. הבחירה לחתום אלבום בכורה בטקסט קאנוני מעניקה לאלבום שכבת עומק נוספת, וגם תחושת המשכיות תרבותית ולא רק אישית.

מי היא ענבל בן דוד

ענבל בן דוד גדלה בירושלים, בסביבה דתית מסורתית, אך תמיד הרגישה מעט אחרת. צבעונית יותר, נועזת יותר, מורכבת יותר מהמקובל סביבה. התחושה הזו של שונות הפכה עם השנים לבסיס הקול האמנותי שלה. היא פועלת כיוצרת מלאה, כותבת ומלחינה את שיריה, ומובילה קו ברור כבר באלבום הבכורה. במעריב סימן אותה המבקר דודי פטימר כהבטחה גדולה למוזיקה הישראלית, עם קול גדול אך מאופק, עמוק אך רגיש, כזה שמרים שיר מבלי להכביד עליו.

מסע רגשי בעשרה שירים

אלף עיניים כולל עשרה שירים בעברית, שנעים בין פופ לאינדי, סול, היפ הופ, אלמנטים מהמזרח התיכון ונגיעות קלאסיות. כל שיר מביא חוויה אחרת, אך כולם מחוברים דרך ציר רגשי ברור של פגיעות, חיפוש עצמי ועוצמה פנימית. השירים שכבר יצאו, מזל אריה ואלף עיניים, הציגו קול חד וברור. כזה שלא חושש להיחשף, אך גם לא מתמסר לדרמה מיותרת. הסינגל הבולט ציפיות ממשיך את הקו הזה, עם עיסוק בערך עצמי, השוואות, אהבות ונוכחות אישית, עטוף בהפקה בועטת ומדויקת. זה אלבום שמדבר אמת, בלי להרים את הקול, ודווקא כך מצליח להישאר.

ענבל בן דוד כתבה, הלחינה ומבצעת את כל שירי האלבום, על ההפקה המוזיקלית אחראים לסירוגין אורי גל וזיו שחר. העבודה המשותפת מצליחה לשמור על איזון נכון בין עושר מוזיקלי לבין מרחב נשימה לשירים ולקול.

מילה

“המוזיקה היא המקום שבו אני חופשייה להיות במלוא המורכבות שלי ולגעת בלב המאזינים באופן אישי וישיר”, אומרת בן דוד, "חבלי לידה, צלילה פנימה, להסכים להיות אני. לגעת בעומק המהות, להרגיש את החיים האלו ולחיות אותם עד הסוף. איזו זכות לעשות מוזיקה שמאפשרת לי להיות מה שאני. אני מתרגשת ואוהבת את היצירה הזאת וגאה בה מאוד. מזמינה אתכם לצלול יחד איתי ולהרגיש הכל". האמירה הזו מהדהדת היטב לאורך האלבום כולו, ומסבירה את תחושת הקרבה שהוא יוצר כבר מהאזנה ראשונה.

אלבום בכורה עם נוכחות

אלף עיניים מציב את ענבל בן דוד כקול נשי חדש ומסקרן במוזיקה הישראלית. כזה שלא ממהר להתאים את עצמו, אלא מבקש להישמע בדיוק כפי שהוא. אלבום בכורה שמרגיש כמו התחלה, אבל גם כמו הצהרה.

ולקינוח, את הדרך לאלבום ליווה מסע סינגלים שנעטפו בקליפים, הנה הם

הכי חדשים

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....