יום שלישי, אוקטובר 27, 2026

אריאל הורוביץ – מין אליפלט

המוזיקאי והיוצר אריאל הורוביץ פותח את הפרויקט המוזיקלי החדש שלו בסנונית ראשונה שמביאה את סיפור המערכה מול רצועת עזה לאלבום שירים. השיר "מין אליפלט" מבוסס על סיפורו האלגורי של סמ"ר מוטי רווה ז"ל, שנפל בקרב שבו נפצע גם יודי קלנר, חברו למערכה ומפקד צוות מילואימניקים בגבעתי.

כך מספר אריאל – "לפני כשנה הוזמנתי לבקר לוחם פצוע בבית החולים סורוקה. בסוף הפגישה פנה אליי הבחור, יודי קלנר ואמר: "אתה יודע, הייתי רוצה שלחוויות שעברתי יהיה ביטוי אמנותי". התחלנו להיפגש. יודי סיפר לי את חוויותיו כמפקד צוות מילואימניקים בגבעתי והפגישות האלה הולידו סדרת שירים שאני מקליט בימים אלה לאלבום "יומני קלנר – (הגיבורים שלי 2)". השיר "מין אליפלט" מבוסס על סיפורו ומוקדש לזכרו של מפעיל ה D9 סמ"ר מוטי רווה ז"ל, שנפל בתקרית שבה יודי נפצע. בעיניי, בימים שבהם נושא גיוס החרדים כל כך בוער – בסיפורו הלא ייאמן של מוטי-"אליפלט", יש לצד הכאב, גם תקווה גדולה ששותפות הגורל בינינו תנצח בסופו של דבר את המחלוקות."

השיר "מין אליפלט" מחולק לפרקים, כל אחד מהם מתאר שלב אחר בחייו של "אליפלט" – דמות שמבוססת על סמ"ר מוטי רווה ז"ל – ומספק תמונה מורכבת של מסע חיים, הקרבה אישית והבדלי תרבות. הפזמון החוזר, שמציין את בני ברק כעיר שבה "לא שומעים אריק איינשטיין, לא מכירים אלתרמן וארגוב", נותן הקשר חברתי ותרבותי ברור ומדגיש את השוני בין הסביבה בה גדל "אליפלט" לבין העולם שבו בחר לשרת ולפעול. מסע החיים עצמו מתפרש בשלושה פרקים: הראשון מציג את הילדות ברחוב בבני ברק, סביבה שמכתיבה ציפיות חברתיות ומגבלות, ומציג את הרצון לפרוץ את הגבולות שהוצבו לפניו; השני עוסק בבגרות, עצמאות ועבודה – רישיון טרקטור ראשון, בניית עסק עצמאי ומשפחה – ומראה כיצד "אליפלט" הופך ממי שחש שאינו יכול לפרוץ דרך, למי שמצליח לבנות חיים מלאים ומוצלחים; והשלישי, הטראגי, מספר על מותו בקרב ומדגיש את הקרבה האישית והמשותפת לצד התקווה ששותפות הגורל תנצח את המחלוקות הגדולות.

השיר זוכה לעיבוד והפקה מוזיקלית של נילי פינק, שמביאה לידי ביטוי את הדרמה והרגש של הסיפור, ומחברת בין הטון האינטימי של השיר לבין שפה מוזיקלית מודרנית ומלאת דינמיקה. הקליפ, שביים  נסים פרין מספק חיזוק ויזואלי דרמטי, מוסיף ממד נוסף לחוויית ההאזנה וממחיש את חוויות הקרב והחיבור האישי של הדמויות.

בימים שבהם נושא גיוס החרדים ומעורבותם בשירות הצבאי נמצא במרכז הדיון הציבורי, השיר "מין אליפלט" מעלה מסר של שותפות גורל, הקרבה ואנושיות משותפת, לצד כאב על אובדן.

הכי חדשים

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא