אמש, בבית המכולות שבנמל יפו, נערך ערב מיוחד שהביא איתו אנרגיה גדולה של ג'אז קלאסי ונשיפה וירטואוזית. תזמורת הג'אז הישראלית, שמקיימת בנמל סדרת הופעות פעילה לאורך השנה האחרונה, עברה הפעם מהופעות הפתוחות על המזח הצפוני אל החלל האדריכלי המרשים של בית המכולות – מבנה שהיה בעבר מחסן תפוזים היסטורי והוסב למתחם תרבות העשוי ממכולות ממוחזרות. התפאורה הזאת התאימה במיוחד למופע שהוקדש לגדולי החצוצרנים: דיזי גליספי, מיילס דיוויס, לי מורגן ועוד.
על הבמה הופיעה שישיית נגנים מתוך התזמורת הגדולה, בהובלתו של יאיר סלוצקי – שהנחה את הערב, קשר בין הקטעים והוביל גם בנגינת טרומבון חמה ומלאת עומק. לצידו פעלו אסא קוק בחצוצרה בצליל חד ומלא הבעה, טל ורון בסקסופון עם סולואים מלאי תחכום, גיא כיירא בגיטרה שהוסיף נגיעות מלודיות מרחפות, רון אלמוג בתופים שהעניק מסגרת קצבית מושלמת ואסי חכימי בקונטרבס שהחזיק את הקרקע המוזיקלית ביציבות ובאלגנטיות.
במשך למעלה משעה הגישו השישה רצף של מחוות מוזיקליות לנשפני הג'אז הגדולים – יצירות מופת מהביבופ ומההארד בופ, פרשנויות רעננות לקלאסיקות שכולן קיבלו טוויסט אישי של ההרכב. הכימיה בין הנגנים הורגשה בכל רגע, כשהם גולשים מסולו אחד למשנהו ומשמרים את הרוח המסורתית לצד פרשנות בהירה ומודרנית.
כ־150 צופים מילאו את בית המכולות והגיבו בהתלהבות לכל שינוי דינמי ולכל התפרצות של אנרגיה מוזיקלית. למרות העוצמה שהרכב שישה בלבד הצליח להפיק, היה ברור שהתזמורת לא אמרה את המילה האחרונה. ההנחיה של סלוצקי רמזה לכך שמפגשים נוספים צפויים בקרוב במסגרת סדרת הקונצרטים המתמשכת בנמל יפו.
הערב הזה הוכיח שוב שתזמורת הג'אז הישראלית יודעת לרגש, להפתיע ולשמר את המורשת של הג'אז בדרך חיה, בועטת ומלאת השראה.
צלילות אל הרגעים המוזיקליים
