יום שישי, אוקטובר 30, 2026

עוזי רמירז – Start/Stop

עוזי "רמירז" פיינרמן, אחד המוזיקאים הייחודיים והצבעוניים בסצנת האינדי המקומית, שחרר הבוקר אלבום אינסטרומנטלי חדש בשם Start/Stop – פרויקט קונספטואלי שמחזיר אותנו לשורשי הפופ והדיסקו, עם טוויסט נוסטלגי-עתידני.

אורגן קסיו ישן, רעיון חדש

האלבום בנוי כולו על מקצבים מובנים מתוך Casio MT-45, אורגן וינטג’ משנות ה־80, ששכב לו בפינת החדר עד שעוזי שלף אותו מחדש. כל אחד משמונת הקטעים באלבום נשען על מקצב אחר מהקלידים – Pops, Disco, 16 Beat, Swing, Samba, Beguine, Tango, Waltz – ודרכם יוצר רמירז פסיפס מוזיקלי מלא צבעים, תלבושות ודמויות. תוך כך שהוא מאמץ אל חיקו את גיטרת הג'אז רוק שלו, כי גיבור גיטרה זה לתמיד.

קסיו המלך

עוזי "רמירז" פיינרמן אינו הראשון שמגייס את הקסיו הישן והטוב לטובת יצירה חדשה. קדמו לו ניסיונות דומים בסצנה המקומית, כשהבולט בהם היה של המוזיקאי והיוצר אלון עדר, שבתחילת העשור הקודם שיחרר שני פרויקטים קונספטואליים – EP CASIO מטונף (2012) ו-זעם CASIO (2015) – בהם ביסס את כל היצירה על מקלדות קסיו וינטג’יות. כך הפכה המקלדת הפשוטה, שנולדה בכלל כמוצר צריכה זול לילדים, לכלי אמנותי שממשיך להוכיח את עצמו כמעיין בלתי נדלה של השראה.

מהבית אל הבמה – DIY במיטבו

כל האלבום הוקלט בביתו של עוזי, כשהוא מנגן בעצמו על כל הכלים, מפיק ומרכיב שכבה על שכבה של גרוב וצלילים. עוזי כתב, ניגן, הפיק מוזיקלית ואף מיקסס כאשר אורי "מיקסמונסטר" ורטהיים טיפל במאסטרינג. לצד המוזיקה, כל קטע מלווה בקליפ שבו עוזי נכנס לדמויות שונות, מחליף תלבושות ומשתעשע בין כלי הנגינה – חוויה ויזואלית לא פחות מהמוזיקה עצמה.

עוזי מספר על התהליך

"הכול התחיל כשעשיתי וידאו קטן לאינסטגרם לקראת הופעה," מספר עוזי. "ראיתי את הקאסיו הישן מעלה אבק בפינה, והחלטתי לכתוב נעימה על בסיס אחד המקצבים. משם הדרך לאלבום שלם הייתה קצרה ומהנה, מלאת נוסטלגיה. אחרי זה צללתי לעבודה על הקליפים – תהליך ארוך ומיוזע עם אינסוף שעות צילום ועריכה (ולא מעט טוטוריאלז…). מקווה שתאהבו."

 

שורה אחרונה

האלבום החדש Start/Stop הוא לא עוד פרויקט – אלא אמירה אמנותית שמשלבת טכנולוגיה ישנה עם יצירה עדכנית, שמציבה את עוזי "רמירז" פיינרמן במקום שבו הוא הכי טוב: בין נוסטלגיה לחדשנות, בין אינדי ללב הפופ.

הכי חדשים

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...