יום שלישי, אוקטובר 27, 2026

מופע החדש של להקת המחול יעל שילר – SOFI

SOFI — יצירת מחול עכשווית לשבעה רקדנים, הנעה באזור הדמדומים שבין יש ואין מילים. ובכל זאת יש צמא ורגעים מהפנטים של חיבור שאינו תלוי בזמן או בנסיבות. כמו הירח, גם המעגל מתמלא ומתרוקן בכל פעם מחדש. היצירה מהדהדת מיתוסים של גבורה וזיכרון, טקסי קינה ופולחן, אקסטזה ועונג, אש ותמרות עשן — וקול אחד שראוי להישמע לעד.

המופע משלב וירטואוזיות פיזית יוצאת דופן עם אמירה אמיצה על המצב האנושי והישראלי, ונותן ביטוי עמוק לנפש הישראלית על שסעיה ומאבקיה. היוצרת יעל שילר, חובקת את האישי והלאומי, ומפליאה ברגישות אנושית ועומק אמנותי. SOFI מחבקת את יצירותיה הקודמות LILY ו-GLORIA, שבתוכן מצאה היוצרת כנפיים עוטפות, מחסה ובית.

היצירה נולדה מתוך חייה של הכוריאוגרפית והרקדנית יעל שילר — אחות שכולה לאחיה איתן שנהרג כלוחם צה"ל. " באחד הרגעים המצמררים במופע נשמע "קולו של החייל המת":
"למרות הזמן שעובר ואתם שעסוקים במלאכת החיים,
עלומיי נותרו בעינם.
חוקי החיים אינם חלים עלי.
ונראה שחייכם שם למטה מחוררים."

"במהלך השנים האחרונות מצאתי את עצמי, כמו הירח, מתרוקנת ומתמלאת, שוב ושוב," אומרת שילר. "SOFI היא המקום שבו הכאב והיופי נפגשים, והגוף מספר את מה שהמילים לא מצליחות להכיל."

יעל שילר, שביססה את עצמה כאחת היוצרות הייחודיות במחול הישראלי, מביאה ב-SOFI בשלות אמנותית מרשימה ומפגש עוצמתי בין גוף, טקסט, זיכרון וחיים. המופע, שנוצר בתקופת המלחמה, מבקש להזכיר את האנושיות בתוך הריק, את רגעי החיבור שאינם תלויים בזמן, ואת האפשרות לשוב ולנשום גם אחרי התרוקנות מוחלטת.

שילר — רקדנית וכוריאוגרפית, נולדה וגדלה בגבעתיים. בצבא שירתה כפקידת מבצעים ביחידת שלדג. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה עם התמחות בפסיכולוגיית ספורט ואתגרי ביצוע, ותואר שני נוסף מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. במקביל לעשייתה האמנותית, היא עובדת כפסיכולוגית עם ספורטאים תחרותיים ואנשים המתמודדים עם אתגרי חיים.

קרדיטים: כוריאוגרפיה וניהול אמנותי: יעל שילר
רקדנים יוצרים: נאור וולקר, איילה מגריל, אנטולי שיינפלד, זיו בשור, אורי מבזבז, חביבייה הרקולס, יעל שילר, מוסיקה: סטפן לוין, אבי בללי, אנימציה: סטודיו פוטמקין, תאורה: עומר שיזף, תפאורה: חן אוחיון, תלבושות: יעל שילר, גלינה אילן, צילום: אסקף

להקת המחול יעל שילר
SOFI
שישי, 5 בספטמבר, בשעה: 14:30 במרכז סוזן דלל
משך המופע: 70 דקות
מחיר כרטיסים: 77-145 ₪
פרטים נוספים ורכישה באתר סוזן דלל: https://did.li/cA2aa 

טעימה

 

 

הכי חדשים

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא