יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

ענת מושקובסקי – פצצה

הזמרת יוצרת, פסנתרנית וקלרניטנית ענת מושקובסקי משיקה את הסנונית הראשונה מתוך אלבומה הבא – "89 שניות" שיצא בהמשך. השיר "פצצה", נכתב והולחן על ידה בהפקתו המוזיקלית של ומר שונברגר שנטל חלק גם בכתיבה, במיוחד המשפט – ״טייסים חתיכים עם בלורית של טייסים באו במיוחד לוודא שלא אמות הלילה״.

השיר והעבודה על האלבום החדש שכל כולו יהיה בשפה העברית מגיעה אחרי שנים של יצירה בשלוש שפות ושיתופי פעולה עם טובי וגדולי האמנים בישראל.

מדובר באלבום שהחל את צמיחתו בתוך מציאות של כאב ולצידו חיבור מחודש לשורשים העבריים, בעקבות השבעה באוקטובר וההתכנסות בארץ התעורר בענת דחף עמוק לכתוב בעברית, השפה הכי אינטימית שלה, ולדבר דרכה עם הקהל שלה כאן.

את הלחן המלווה ענת כתבה כבר בשנת 2021 והוא נועד במקור לתחום עסקי עבור חברת הייטק גדולה, שמתעסקת בפתרונות מוזיקה ליוצרי וידאו. ברגע האחרון ענת החליטה לא לתת את הלחן, כי הרגישה שיש לו פוטנציאל להיות שיר שלה. לאחר 4 שנים, הלחן מצא בדיוק את המילים שהתאימו לו כמו כפפה – הטקסט של "פצצה".

השיר החדש מבקש להעביר באופן הומוריסטי ובקלילות את המציאות ההזויה שלנו. כך ענת על כתיבת מילות השיר  – "באפריל 2024, בזמן שמאות טילים בליסטיים עשו את דרכם מאיראן לישראל, לזמרת-יוצרת אחת בגבעתיים היה חשק עז ללכת להתקלח, לחפוף שיער (פעמיים), ולכתוב במקלחת שיר על החרדה הקיומית התמידית שלה בנוגע לסוף העולם- כי לרגע אחד מפחיד, הזוי ומגוחך לתפארת: היה אפשר לדמיין את הסוף. העולם החיצוני הסתנכרן עם החרדה הקיומית הפנימית התמידית, שאומרת שהכל יכול להסתיים ברגע. כולי תקווה שהעיסוק שלי בנושא הבוער הנ״ל באופן קומי יתרום להקלה, הזדהות, ויעלה חיוך של נחמה בקרב הלבבות הישראליים."

 

הכי חדשים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...