יום שישי, אוקטובר 30, 2026

רותם בר אור – מי

המוזיקאי והיוצר רותם בר אור, סולן ומנהיג ההרכב TheAngelcy  עושה בימים אלו את דרכו להוצאת אלבום סולו ראשון ובשפה העברית – "מה יש לפחד מהאביב" – אשר יראה אור בשבוע הבא. הבוקר הוא משיק את הסנונית הראשונה מתוכו עם השיר "מי" אשר נכתב והולחן על ידו הפקה מוזיקלית משותפת עם אורן פולק. השיר מלווה בווידאו קליפ שצילן ליאם עזרן בו מצטרפת אל רותם הזמרת שלומי "סָלוֹמֶה" שפירא בקולות ושירת ליווי. השיר שנולד כהמהום אישי הפך עם הזמן לשיר ממשי.

כך רותם בר אור על השיר החדש – "זה היה מין שיר קטן שאני שר לעצמי, לא משהו לפרסם. שרתי ׳אני רוצה לנטוע עץ בתוך הלב שלך׳ לחברה שלי, ובו זמנית לארץ. מסביב זה המשיך להתגלגל – עילת הסבירות. תשעה באב. יום כיפור עם הריב בכיכר ואז השביעי באוקטובר. מצאנו את עצמנו, החבורה שלנו, מופיעים מול ניצולי המסיבות ואנשים שאיבדו משפחות בקיבוצים, מול מפונים ומול צעירים הלומים, והשיר הזה הפך להיות קצת המנון שלנו בסיבוב הזה בכל הארץ. פתאום ״מהאדמה החרבה הזאת נצמח״ קיבל משמעויות נוספות, דבר שקורה לשירים בתקופות כאלה. אחרי כמה ניסיונות כושלים הצלחתי להקליט אותו. היה לו רצון משלו לשיר הזה והוא הוליך אותנו בדרך ארוכה ומפותלת עד שמצא את הסאונד שלו. רק במאסטרינג פעם ראשונה הרגשתי שהוא נשמע כמו עצמו. עכשיו אנחנו מוציאים אותו, שבוע לפני שאר האלבום. בתקווה ואמונה שזה חלק מגל, חלק מתנועה גדולה של כולנו לכיוון טוב יותר. אם לא אנחנו מי".

הכי חדשים

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...