25 שנה חלפו מאז שכל מדינת ישראל ומקלטי הרדיו השמיעו ללא הפסקה את "יהודה יהודה", הם נתנו לו בעניבה. בחליפה וההרכב הייחודי שפרץ לחיינו בסערה הניב אלבום בכורה (1998) אייקוני עם להיטים רבים ("היו לי פעם חברים", "בדרך הביתה"). הלהקה הכי ישראלית, מין קיבוץ גלויות שתרם להרמת המורל.
האלבום זכה להצלחה רבה. בשנת 1999 זכה ישראל ברייט (הסולן, כתיבה ולחנים) בפרס אקו"ם על האלבום. האלבום השני של הלהקה "אנשים מספרים" כלל חומרים שנוצרו במהלך ההופעות הרבות של הלהקה והשהיה הממושכת בדרכים. הוא יצא בשנת 2001, אך לא הצליח כקודמו.
מידטאון תל אביב
ערב חמישי נוסטלגי עם להקת "השמחות" בהופעה בזאפה החדש במתחם מידטאון בתל אביב. חברי ההרכב עולים לבמה: ישראל ברייט – שירה, פסנתר, סינתיסייזר. אלעד כהן בונן (פלורה, נינט, אהוד בנאי)– תופים. ויטלי פודולסקי (לב כלב, הדמעות, פולסא) – אקורדיון. גרשון וייסרפירר (שם טוב לוי, באלקן, ימן בלוז, לאה אברהם) – כלי נשיפה. טל לוי (סקוויד, אבטיפוס, טלוי) – בס, חליל צד. בן דגוביץ' (Anna RF) – כלי הקשה.
"אם תרצי אני עוד אספר לך פה ורה ורה על הלילות עם פיית החרדה נרה נרה" (ורה) היפהפה בפתיחה ולפני "לילה לבן" מאלבום הסולו של ברייט. "מן המקום" ואיך אפשר בלי "אדם צריך בית" ("הלבד והזמן מחביאים ת'רגש מה זה רגש? המגע, הליטוף, הבנה, אהבה העולם שמסביבה"). קסם של שיר. פתיחה רגועה יחסית. ישראל מייחל לימים טובים יותר וחזרתם של השבויים במהרה. מדבר על איך מרימים עכשיו, איך מרימים בכלל ?
"טניס" לאתנחתא מרגיעה ("אוו בואי נאהב לפני שיהיה מאוחר מידי"). מעלים הילוך עם "ירח" ("בואי ניקח את הירח חצי לי וחצי לך נרשום את השמות ולא אשכח אותך"). אמנם מופע ישיבה אבל כשהשמחות מבצעים את "היו לי פעם חברים" ("היום נשארתי עם עצמי עובד לילה במונית") אי אפשר שלא לעמוד ולרקוד קצת..
מרימים עם "השמן נהיה כריש" וכמובן הלהיט שעשה קאמבק היסטרי "איזה יום היה לי סמואל", הוא אחד שירים האהובים על עומר ונקרט, שנחטף לעזה – והוא אפילו שר אותו לחבריו בשבי כדי לשמור על אופטימיות. יצא ב2001 אבל פתאום הוא הפך ללהיט ויראלי בטיקטוק עם אלפי סרטונים ומאות אלפי צפיות. מטורף. ישראל מספר על "המנקה", ("קודם כל את עצמי אנקה כי גם אני זונה זקנה"). כמה ציפינו והתגעגענו והנה "יהודה יהודה" הופה בלאגן " תן לו במנעמים תן לו בליטופים תן לו באהבים ויהודה יהודה בא שלום".
ויטלי מככב על האקורדיון ואת כל כולו נותן ב"ונשחק". סך הכל "לא תמיד לא מתלונן לא תמיד הכל גרוע לא תמיד הכל קשה", סיכם יפה ישראל. שיא הרגש נצבע באולם עם "בדרך הביתה" כי בסוף עוד יהיה לנו טוב ועד הבוקר הכאב הזה יחלוף. איזה שיר ענק.מתקרבים לסיום וישראל אומר כהקדמה לאירוח –"במסיבת הנובה הגיע מצב שבשש בבוקר הדלוקים אוהבים לשמוע את השיר הזה, עושה להם טוב בבוקר. נהיה עשרות רמיקסים לסמואל, כל מסיבה כל צבע משלה נהיה רמיקס ובאמת השיר הזה תפס תאוצה בטיקטוק בזכות עומר ונקרט החטוף שאמן ויחזור במהרה, אני מדבר עליו מלא. מסתבר אנשים שחזרו סיפרו שהוא שר להם ת'שיר הזה בבוקר (בעזה). זאת אומרת בן אדם בתעלות שם, קם ואיזה יום היה לי סמואל".
זה שובר קארמה, אני מבין אותו לגמריי. זה כמו הגנה כזאת, זה מגן עליו. והזמנו הערב את החברים האלה עם הרמיקס המוצלח מהיוטיוב, די ג'יי מרקוס. קיבלנו מסיבת סיום אלקטרונית ואנו נשלחים לביתנו כאשר השמחות בהחלט הצליחו להרים את המצב רוח. אדירים.
