יום שישי, אוקטובר 30, 2026

שירה גבריאלוב – אין לי שקט

שירה גבריאלוב, זמרת, יוצרת, לא חושב שצריך להציג אותה בפני קהל הקוראים והמאזינים. משיקה היום שיר חדש – "אין לי שקט" אשר מילותיו ולחנו נכתבו על ידה. על ההפקה המוזיקלית של דניאל סעדו ותום אלבז. בשיר החדש מבקשת שירה לשחרר את המועקות, הפחדים והמחשבות שטרדו ועדיין טורדות את מהלך רוחה בעקבות המלחמה. החל מחזרה בהולה לארץ מעבר לים, גיוסו של בן זוגה למילואים, ההריון המתקדם והלידה, החדשות והסיפורים על רקע המערכה הצבאית.

ועכשיו, אתה רחוק ממני
יושבת מחכה
כשיורד
החושך שוב יוצאת
לשיר לך תפילה

כך שירה עם השקת השיר – "שבעה באוקטובר ריסק לי את הלב וכתבתי על זה שיר 💔 שבועיים אחרי 7.10 נחתתי בארץ סופסוף. בעלי יצא מהמילואים במיוחד ולקח אותי מהשדה מצויד בנשק, שאני חלילה לא אעלה על מונית בעודי בחודש שביעי. התיישבתי בדירה של הורי וצפיתי בחדשות, אישה יפה סיפרה על בנזוגה שהוריד אותה ועוד חברים במקום מבטחים וחזר להציל עוד אנשים מהתופת. הוא יצא וחזר 4 פעמים ובסוף, לא חזר יותר. היא סיפרה שבלילה היא יוצאת למרפסת לדבר איתו, קוראת לו שיחזור, את הדלת היא משאירה פתוחה… כי הרי זה לא הגיוני שכך זה נגמר. המקרה הזה לא ייצא לי מהראש ומצאתי את עצמי דומעת בלי שליטה לעיתים דחופות. ״אין לי שקט״ נכתב כדי שלא נשכח וכדי שניתן לכאב את המקום שמגיע לו, בלי להתחבא מאחורי חיוכים. ‏#bringthemhomenow"

ביום שישי הקרוב 12 ביולי, תתארח שירה בריאלוב במופע של אביה, מיקי גבריאלוב והתזמורת הפילהרמונית בהיכל התרבות בתל אביב, מופע צהריים, כרטיסים אחרונים זמינים כאן.

הכי חדשים

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...