יום שישי, אוקטובר 30, 2026

נגה ארז – PC People

השיר PC People נכתב והולחן בידי נגה ארז, אורי רוסו וג'סטין רייזן כחלק משירי האלבום  The Vandalist אשר יצא לאור בספטמבר 2024. השיר החדש הוא בעצם שיר ביקורת על תרבות והתנהגות עכשווית בעולם התלוי במחשבי כף היד מהדור הנוכחי – טלפונים סלולאריים וטבלטים היוצרים עולם במימד אחר.

עד כה שיחררה נגה ארז שניים משירי האלבום הצפוי – שיר הנושא Vandalist ואת השיר Come Back Home שאמנם נולד לפני השבת השחורה אולם בעקבות המערכה הצבאית הוא הפך למעין קאנון תקופתי הפוגע היישר בליבותיהם של רבבות.

שני השירים הללו קיבלו חשיפה לצד אהדה גלובלית מעבר לציפיות וההאזנה להם בשירותי הסטרימינג הולכת ומעצימה. את השיר החדש מלווה כמובן ווידאו קליפ עליו אחראי הבמאי אינדי חאיט.

כך נגה ארז עם יציאת השיר החדש לרשתות ותחנות הרדיו – " PC People הוא שיר על תרבות הwoke שהלכה צעד אחד רחוק מידי ויצרה עולם של פחד, תרבות ביטול, צנזורה עצמית והמון צביעות. ביחד עם שותפי היקר אורי רוסו ומפיק נוסף שפגשנו בזמן העבודה על האלבום בלוס אנג׳לס, ניסינו לאפשר לעצמנו 3 דקות של להיות מעל לחוקים הנוקשים האלה. היה מדהים לגלות איך כל פעם מחדש השיר והקליפ נתקלו בדיוק במכשולים שהם באו לבקר. במשך תקופה ארוכה כל פעם ששמענו את השיר התגובה המיידית שלי הייתה לצחוק. זה צד חדש בי, כמו להסתכל במראה ולראות מישהי אחרת עומדת מולי, מישהי שלא הכרתי עד עכשיו. אני עדיין נדהמת לראות את השירים שלנו יוצאים ומגיעים לכל כך הרבה אנשים, זה מרגיש לא מציאותי. ב 20.9 סופסוף יצא האלבום The Vandalist, אלבום שעבדנו עליו כל כך קשה והרבה מאוד מכשולים חיכו בדרך להוצאה שלו. אני מקווה ש- PC People יצחיק אנשים, יעזור לתת פרספקטיבה על תקופה משונה בזמן,  או סתם יגרום לאנשים לרקוד.״

את נגה ארז תוכלו לפגוש, אם תזדרזו ברכישת כרטיסים, בתאריך 8 ליוני, מוצאי שבת, מחר בערב, במועדון בארבי נמל יפו.

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...