שבת, אוקטובר 31, 2026

המסך הלבן – שם אפשר לראות

הבוקר משחררים חברי המסך הלבן ובמיוחד גיל וגבריאל ברויד שיר חדש, הסנונית הראשונה מתוך אלבום שצפוי לצאת בקרוב. השיר "שם אפשר לראות" נכתב בידי עמית זרקא והולחן על ידי גיל וגבריאל ברויד אשר אף הפיקוהו מוזיקלית יחד עם נמרוד גולדפרב. בשיר החדש לוקחים חברי המסך הבלן את המאזינים לעולמות הדרים פופ, היכן שישובות הבלדות שלהם ומניעים את התובנות לתוך שאלות קיומיות מה כמנטרה רפטטיבית, הכל באיזי, אווירת שאנטי באנטי מעודנת ומערסלת. תענוג.

כך גיל וגבריאל ברויד עם יציאת השיר לרשתות ושירותי הסטרימינג השונים – "גבירותי ורבותי, חזרנו עם שיר חדש מתוך אלבום שיצא בקרוב ! לינק להאזנה בתגובה הראשונה 🍓 שנתיים עברו מאז ההופעה האחרונה של המסך הלבן. עברנו תקופה קשה בעקבותיה נכנסנו לאולפן לכתוב ולהקליט אלבום חדש. בזמן הזה אפשר לומר שהעולם השתגע, המדינה יצאה משליטה ופרצה מלחמה איומה. אנחנו מקווים שהמוזיקה שיצרנו תוכל לעזור לנטוע תקווה בלבבות הכואבים ולתת אור בשעה האפלה הזו. לשיר הראשון מהאלבום קוראים ״שם אפשר לראות״ ומילותיו נכתבו על ידי חברתנו הטובה המשוררת הנפלאה עמית זרקא והוא נוגע בפלא האנושי, בחיבור בין חומר לרוח באפשרות לראות אור ויופי במסע החיים. את השיר הקלטנו והפקנו ג.ג יחד עם נימשי המלך שנתן גם בסינטים ופרקשנס. בנוסף הצטרפו בקולות רקע אפיק דוארי וזיו בראשי המדהימות, ויובל מעיין נתן טאץ׳ אחרון עם גיטרה חשמלית. אסף שי על המיקס ואיציק פיליפה על המאסטר. את הקליפ (ואת כל התמונות והקליפים הקרובים בריליס) יצר חבר חדש ואמיץ שהצטרף למשפחת המסך הלבן – מיכאל ליאני, איש שהוא אגדה. בקרוב תזכו לראות עוד צילומים מהממים שלו. את הפונט נתן אורן פישר אחינו הגדול…"

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...