יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

דני רובס ודני בסן – מה שנשאר לי אחרי המלחמה

מה קורה כאשר שני מוזיקאים מוערכים נפגשים בצילה של המלחמה המתרחשת ומתרגשת עלינו מזה חצי שנה תמימה? הם יושבים להוציא לאור שיר חדש המקבל את השראתו מהמאורעות העכשווים, את השיר "מה שנשאר לי אחרי המלחמה" כתב דני רובס ביחד עם איליאיל תמיר שגם הלחינה

כך דני בסן על השיר והחיבור עם רובס –  "בשבעה באוקטובר התנפץ הכל. גם הלב שלי נשבר לרסיסים. הרגשתי שאם אני לא אעשה משהו אני עומד לצלול לתהום בלי אפשרות לצאת.  יצאתי להופיע בהתנדבות מול כל מי שרצה או היה צריך. המוסיקה עשתה טוב ללבבות השבורים.  את דני פגשתי לראשונה לקראת סיבוב התנדבות בארה״ב. לא הכרנו לפני כן. גילינו שלא רק שקוראים לשנינו דני אלא שגם הלבבות שלנו פועמים באותו קצב.

וכך דני רובס על היצירה היחדשה עם דני בסן – "כשהייתי ילד היו חורכים קלף ובו כתוב דבר מה בקצוות כדי להדגיש את תוכנו. יש לי תחושה שישראל נראית עכשיו קצת ככה, חרוכה בקצוות בצפון ובדרום. אבל אנחנו מה שכתוב באמצע, ואנחנו יכולים לעשות מהשבר הזה אור גדול ומטהר, ומוסיקה היא המרחב המוגן הרגשי שלנו לצורך זה. לשיר עם דני בסן זו חוויה מעבירה צמרמורת. כבוד ועונג אינסופיים".

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...