שבת, אוקטובר 31, 2026

המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" חוזר בעונה החדשה של התיאטרון הלאומי הבימה

הכרזה: במסגרת הצגת הרפרטואר הצפוי לעלות במהלך עונת התיאטרון  2024-2025  דווח כי לצד המחזות המתוכננים בכוונת התיאטרון להוציא לפועל שתי הפקות של מחזות זמר בעונה החדשה, הראשון הוא "הקוסם" וההפקה השניה היא העלאה מחדש של המחזמר הוותיק "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"

את שלמה המלך כתב בשנת 1942 המחזאי והפעיל הציוני סמי גרונמן בשפה הגרמנית, את התרגום נטל על עצמו הסופר והמשורר נתן אלתרמן. במקור הוא עלה כמחזה ללא כל שירים ופזמונים והתבסס על האגדה לפי התלמוד הבבלי של הרפתקאותיו של שלמה המלך עם אשמדאי שהחליף תפקידים עם המלך שהפך לזמן מסוים לקבצן משוטט. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון האוהל בטייטל "שלמה המלך והסנדלר"

בשנת 1964 עובד מחדש על ידי אלתרמן ונוספו לו הפזמונים שהולחנו בידי סשה ארגוב. גרסת המחזמר עלתה בבכורה באותה שנה בתיאטרון הקאמרי ותוייגה כחלק ממאגר מחזות הזמר שיועדו לילדים ובני נוער. את תפקידו של שלמה המלך גילם השחקן אילי גורליצקי ששיחק גם בתפקידו של שלמי, הוא האשמדאי על פי האגדה. עליית המחזמר בתיאטרון הקאמרי לוותה בחששות רבים ואף בהתנגדות של כמה מבכירי התיאטרון באותה עת אולם הוא נחל הצלחה מטורפת בכל קנה מידה.

המחזמר רץ באותה עת במקביל להצגת מחזמר נוסף במסגרת התיאטרון הקאמרי – "עוץ לי גוץ לי" שאף הוא הפך ללהיט ענק של התיאטרון.

עם השנים ירדה המסך על ההפקה של הקאמרי והמחזה בשינויים שונים בעיבוד וכמצובן בקאסט נדד בין תיאטראות שונים. בשנת 2005 התיאטרון הלאומי הבימה נטל על עצמו את ההפקה החדשה של המחזמר בכיכובו של אבי קושניר בכפל הדמויות ובניהולו המוזיקלי של יוני רכטר. למרות שמדור במחזה שהוגר כ"ארכאי" בעלילתו ושפתו הוא הפך ללהיט ענקי וחצה את רף 700 ההצגות עד הורדתו מהרפרטואר.

פליי ליסט המחזה אז בהבימה

ה"ארכאיות" של המחזה מתבטאת בעיקר בשפה טהורה ונקיה, עם הרבה משחקים וחידודי לשון שאינם שגורים כיום בשפה המדוברת. לא רק זאת יש בנרטיב מן הביקורת על השלטון והפוליטיקה שבינינו מתאימה גם לרוח ימינו.

אז נכון לעתה עדיין לא נמסרו שמות השחקנים ואנשי הצוות שיטלו את המוסרות להרים את המחזמר מחדש, זו הצהרת כוונות לקראת שנת 2025, רק רשמו לכם.ן כהערה לא לשכוח…

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...