יום שישי, אוקטובר 30, 2026

שלי מאיר – מילים שלא אמרתי

שלי מאיר חיה עם משפחתה בקיבוץ נירים שבעוטף עזה כאשר התעוררה באותה שבת שחורה 7.10 למתקפה של מחבלי החמאס שהצליחו לחדור לבית המשפחה ולרצוח את אביה ואת אחותה. שלי התפנתה יחד עם כל חברי הקיבוץ לאחד מבתי המלון באילת שהפכו לעיר מקלט זמנית, אולם כשרונה המוזיקלי ותשוקתה לשיר לקחו אותה לפנות לזמר אסף אמדורסקי שהגיע למלון כדי להרים את המורל והיא הצטרפה אליו לביצוע השיר "אינך יכולה", למחרת הצטרפה שלי לזמרת מירי מסיקה שאף היא באה לעודד את המפונים והעקורים והשתיים שרו בדואט את שיר תקווה. צוות של גל"צ שהגיע למלון פגש אף הוא בשלי שהוזמנה לשיר ביחד עם הזמרת ריטה באולפן הנייד במקום את השיר – "בגלל הרוח".

בימים אלו יוצא לאור השיר – "מילים שלא אמרתי" שמילותיו ולחנו נכתבו בידי שלי מאיר יחד עם בן צור. שיר שמילותיו הן זיקוק מוזיקלי טהור לחוויות שעברה באותה שבת שחורה והרצון שלה להמשיך לחיות ולראות רק את הטוב.

כך שלי על השיר – "אחרי ששמרתי על השיר הזה אצלי כל כך הרבה זמן הוא אצלכם, אבא מור ושליו שלי אני כל כך מתגעגעת אליכם ויודעת שאתם הכי מאושרים וגאים בי עכשיו אני אוהבת אותכם כל כך ואעשה הכל בשבילכם❤️ לזכר האבא האהוב שלי, ומור אחותי היקרה לי מכל, שנרצחו ב7.10 על ידי בני עוולה. שליו האח המתוק שלי שנפטר מסרטן בגיל 11 חודשים. לא מעכלים ולעולם לא נעכל, אתם חסרים לי כל כך מתגעגעת אליכם בכל דקה ביום. אני ואמא אוהבות אותכם משפחה שלנו.❤️‍🩹"

הכי חדשים

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...