פעם שלישית בלי גלידה אך עם כוס יין אדום. הפעם המפגש עם אמנים ויוצרים בתחום המוזיקה מיישובי עוטף עזה בסטודיו סומה ביפו חשף בפני יוצרים חדשים שאת רובם טרם הכירותי, לבטח לא באופן אישי.
הליריקה של ליר
אמנם המופע נפתח עם המוזיקאית היוצרת ליר חוטובלי, במקור מאשקלון, עיר ספר מול רצועת עזה ללא כל ספק עושה בימים אלו במרכז הארץ בעקבות המערכה הצבאית. פגשתי ביצירתה לפני יותר משנה כאשר השיקה את השיר "לא לבד" שנכתב והולחן על ידה בהפקתו של אריאל טוכמן.
ליר המלווה עצמה בגיטרה אקוסטית בצעה במהלך המופע מספר שירים פרי יצירתה שרובם כבר נחשפו. שירתה של ליר מאופיינת בצבע אוריינטלי, מעין סלסול קליל על גבי מצע של מוזיקת פולק ארצישראלית. בין השירים שליר בצעה היה השיר "תחזור" שיצא לאור לפני כשבוע. על השיר סיפרה ליר – "השיר הזה נכתב בימים אחרים לגמרי, כשישבתי בחדר בבית שבו גדלתי עם השטיח מקיר לקיר והשידה הירוקה, לא דמיינתי בחיים שהוא יצא בתקופה כזו. בתור אמא לשתי בנות, רחוקה מהבית שלי בשיא של מלחמה שגבתה מאיתנו מחיר כל כך כבד, אני רק יכולה לחשוב על לחזור הביתה. לא תכננתי להוציא לעולם את "תחזור" אבל כרגע הוא כאן בעיקר כדי לתת תקווה מתוך אמונה אמיתית שכולם ישובו. אנחנו נשוב לביתנו החיילים ישובו מהקרב והשבויים ישובו לחיק המשפחות ונשאר רק לומר (הכי חזק) אמן!"
אורי רונן, יוצא לשדות ולשדרות
האמן הבא שהופיע בסטודיו היה אורי רונן, מוזיקאי יוצר, זמר, מלחין, מגיש הפודקאסט "הופעה מהגהינום" במסגרתו הוא מארח מוזיקאים רבים וסולן להקת אורי רונן והפולק סטונרס. אורי שלמד במכללת ספיר העתיק את מגוריו מבת חן שבעמק בית חפר לשדרות שם החל לנהל ולהתנהל במסלולי המוזיקה והיצירה לא רק כאמן אלא כמנהל אמנים ועסק בתקשורת.
את המופע שלו אמש הוא פתח יחד עם הגיטריסט מתי אוליאל שכבר נכחנו לדעת שהוא יודע לחבור לשלל אמנים ללא שום הכנה.. אורי ביצע כמה משיריו שנעים על הטווח של הפולק באנגלית ובעברית עם קורטוב הומור בטקסטים.
אבי מהאזור האדום
האמן הבא שהופיע היה אבי וקנין, מוזיקאי יוצר משדרות אשר בשבע השנים האחרונות חי בארצות הברית כחלק ממסע עם הסרט Rock in the Red Zone – דוקו העוסק במוזיקאים משדרות, כאלו שכולנו מכירים, כנסיית השכל, טיפקס, שפתיים, מיכה ביטון, חגית יאסו ואבי עצמו שפעלו בין היתר על רקע מטחי הרקטות והפצמ"רים שהחמאס ירה במשך שנים רבות לעבר העיר וכל עוטף עזה, הסרט שהופק בידי לאורה ביאליס, שהפכה לזוגתו, השתתף בעשרות פסטיבלי סרטים ברחבי העולם ואבי נדד עימו במשך שבע שנים בארצות הברית כשבסיום ההקרנה הוא מביא את סיפורו האישי ומבצע כמה משיריו.
אבי שניהל את מועדון הרוק המקומי בשדרות "שדרוק" שהיווה חממה למוזיקאים צעירים רבים בני העיר והסביבה, יצר מוזיקה למספר סרטים ואף הוציא שני אלבומי שירים, הראשון "כיכר האבודים" החופן את סיפור חייו של וקנין שיצא בשנת 2010, אלבום הכולל תריסר שירים שעל הפקתם סייעו מיכה ביטון ופטריק סבג. והאלבום השני "האור הראשון" שיצא בשנת 2017 וכלל 9 שירים שנכתבו והולחנו על ידו.
בעת האחרונה אבי וקנין חזר לעיר הולדתו ממש זמן קצר לפני פרוץ המערכה הצבאית הנוכחית. במהלך המופע אמש ביצע אבי כמה משיריו והביא את סיפורו האישי
אל אבי הצטרף במופע דן יפת אשר ניגן בעוד ובמקלדת ובהמשך לפי לחץ מתון מהקהל ביצע גם כמה חומרים שלו
מאסון לתקומה ותקווה
מי שקינח את הערב מחוץ לתוכנית המקורית היה המוזיקאי והיוצר דניאל וייס מקיבוץ בארי אשר כזכור היה אמור ליטול חלק בפרק הראשון של הליין אולם נבצר ממנו להגיע כי היה במשלחת לארצות הברית על מנת לקדם את נושא המודעות לחטופים ולקורבנות, כמה ימים לאחר מכן קיבל דניאל את בשורת האיוב על הרצחה של אמו יהודית וייס הי"ד שהייתה בין החטופים. אביו של דניאל, שמוליק וייס הי"ד נרצח בידי מחבלי החמאס במהלך המתקפה באותה שבת שחורה וגופתו זוהתה אחרי מספר ימים.
עם כל הכאב והטרגדיה הגיע אמש דניאל לאירוע והצטרף על פי הזמנתה של המפיקה פאני עייני מול הקהל וביצע כמה משיריו, דניאל הוא דוגמא לחוסן נפשי כאמן יוצר ומבצע שלמרות האסונות הנוראים שנתכו עליו לא ויתר על הזכות לבוא ולעמוד מול קהל ולבצע שירים. הוא זכה למחיאות כפיים ממושכות עם סטנדינג אוביישן מרגש מאוד של כל מי שנכח בסטודיו.
