כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות
כולל וידאו

הזאבות עושות את הכולי עלמא

חברות להקת הרוק הנשית "הזאבות" בהופעה לילית במועדון כולי עלמא, היינו שם

ושוב אתכם, יותר מדוייק אתכן, באשר מאז שמועדון הכולי עלמא התל אביבי פתח את שעריו במהלך המערכה הצבאית, נרשם שוויון מוחלט לשני המגדרים, רק נניח את זה כאן – המועדון פתח את הדלתות בעיצומה של המלחמה עם מופע של אקו מורגנשטרן, הוא המשיך ושיבץ בחוכמה את הזמרות אפרת גוש ואיה זהבי פייגלין בין הרכבים גבריים או מעורבים וזה עושה לנו רק טוב באשר בינינו עולם הרוק הוא די גברי…

אז מה היה לנו אמש?

להקת הזאבות, להקת הבנות מחולון שהחלו את דרכן המוזיקלית עוד בימי התיכון וכיום הן מעין קולקטיב נשי אשר אפילו חי במעין קומונה בשכונת שפירא בדרומה של תל אביב, מאז הקמת ההרכב בשנת 2011 הן הספיקו להשיק שני אלבומי אי.פי ואלבום מלא לצד כמה סינגלים שהם סטנד אלון…

הלהקה מונה כיום את יפעת בליסיאנו, המנגנת בגיטרה שרה ורוקדת ובכלל היא סוג של פיית אנרגיה קופצנית, את טליה ישי בגיטרת בס ושירה, את אור זיגלבוים בגיטרה חשמלית ושירה, את נופר תום בסינטי, גיטרה ושירה, ואת חן יאיר על התופים ושירה.

אמש הן היו כדור האש הכי חם ולוהט בתל אביב ובמובן החיובי ביותר, במשך שעה וחצי ואולי אפילו קצת יותר שזה כמעט פי שתיים מופע רגיל בימים אלו הן נגנו, רקדו, שרו הסתחבקו עם הבנות שמלאו את קדמת הבמה בחלל ההופעות של המועדון ואפילו יצאו לסשן ריקודים פרוע במרכז הרחבה בעקבות השיר "המורה ליוגה".

הזאבות בכולי עלמא. צילום יובל אראל
הזאבות בכולי עלמא. צילום יובל אראל
הזאבות בכולי עלמא. צילום יובל אראל
הזאבות בכולי עלמא. צילום יובל אראל
הזאבות בכולי עלמא. צילום יובל אראל
הזאבות בכולי עלמא. צילום יובל אראל

אין ספק שזה היה אחד הלילות הכי מדליקים פרועים וסוערים ואפילו לא נרשם ריקוד פוגו אחד לרפואה ואני אוהב זאת (כי אני לא אוהב פוגו..)

בכולי עלמא לא עוצרים וכבר משחררים את הליין אפ לכל השבוע, ביום שלישי יעלו על הבמה הבחורים הללו – גיאגיא (גיא בן עמי) ואיילו (אברם איילו) ואורי, ביום רביעי תוכלו לרקוד עם טרנטה גרוב מאשין המאוד גרובית ובמוצאי שבת יעלו ויבואו הצמד ליילי – גל תורן וגיא לוי.

כמה צלילים שלכדנו במצלמה, תגבירו!!

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d