ארץעיר הוא פרויקט מוזיקלי משותף של המוזיקאים והמפיקים יואב רוזנטל, גילי מאיר ומיה יוהנה העוסק בגילויים מחדש של שירים משנותיה הראשונות של המדינה – ברובם נסתרים ופחות מוכרים. הפרויקט יחתם באלבום שיכלול שמונה שירים והמוזיקאים יצאו לסבב הופעות בעקבותיו.
בשנותיה הראשונות של המדינה עסקו רוב השירים בחלוציות ובהקמת המדינה ונכתבו מתוך תחושת שליחות ובגוף שלישי. בפרויקט ארץעיר ניסו המוזיקאים לגלות ולחשוף את השירים האישיים – הבודדים לאותה התקופה – תוך התייחסות לסיפור הפרטי של המספר והכותב – סיפור מהסוג שרלוונטי לכולנו בכל זמן, ובכך הופכים השירים מפעם לעל זמניים. בתקופה בה האקלים החברתי בישראל מקוטב מתמיד – המוזיקה היא עוגן מחבר, ובפרט זו מהימים המאוחדים של ראשית המדינה שבדרך.
בהקלטות הפרויקט נטלו חלק יואב רוזנטל – שירה, גיטרה, בס, הפקה מוזיקלית. גילי מאיר – גיטרה, בס, שירה, קלידים, הפקה נוספת. מיה יוהנה – שירה. גיורי פוליטי – תופים וכלי הקשה.
עד עתה יצאו לאור שניים מתוך שירי הפרויקט הנתמך באמצעות הקרן לעידוד היצירה של אקו"ם ולמועצת הפיס לתרבות ואמנות.
השיר "שובה אלי" הוא הסנונית הראשונה מתוך הפרויקט הרואה אור. הגרסה המוקלטת הראשונה לשיר בוצעה על ידי ׳צמד הגיטרות׳ – יוסף פלטה ושלום עמרני ב-1960. יוסף פלטה היה מוסיקאי פעיל בשנות ה-50 וה-60 ורבים מהגיטריסטים הגדולים של התקופה למדו אצלו גיטרה. שלום עמרני הבן הבכור במשפחת עמרני מכרם התימנים בעלת דוכן התבלינים (שקיים עד היום) בשוק הכרמל למד לפרוט בגיטרה אצל פלטה והשניים הקימו את "צמד הגיטרות" והשיקו אלבום יחיד שכלל בין היתר את השיר "שובה אלי". שנתיים מאוחר יותר שלום עמרני חבר לאחיו הקטן ברק עמרני, השניים כללו את השיר "שובה אלי" באלבום הבכורה שלהם אשר היה חלוצי מסוגו וכלל גם שירי עם תימניים והופק על ידי מלחין השיר יוסף הדר. שני העמרנים נפטרו ממש בשנה האחרונה. המילים לשיר נכתבו ע״י עמוס אטינגר ("חיים שכאלה"), החתום על מילים לשירים כמו ״כבר אחרי חצות״, ״כשאור דולק בחלונך״, ״טיול לילי״ ורבים נוספים ומוכרים. המלחין יוסף הדר חתום גם הוא על לחנים לקלאסיקות כמו ״ערב של שושנים״, ״שיר הנוקדים״ ועוד, שהפכו לנכס צאן ברזל של המוסיקה הישראלית.
הגרסה המקורית של צמד הגיטרות
גרסת העמרנים
הביצוע המחודש
השיר "קול אורלוגין" נכתב במקור עבור ההצגה "סנונית בחוף מיומבה" שעלתה בתיאטרון הבימה בשנת 1957 – שם הוא בוצע לראשונה ע״י אלברט כהן. הביצוע המוקלט הראשון היה של ריקה זראי שהייתה אשתו של יוחנן זראי, מלחין השיר. ביצוע מזוהה נוסף לשיר שייך לאילנית. מילות השיר הקודרות נכתבו בידי דידי מנוסי, המזוהה דווקא יותר עם הומור, ניגוד מעניין לשיר מלנכולי שמשתלב בהצגה קומית.
על הגרסה הנוכחית ועיבודה מספר יואב רוזנטל – "כשניגשנו אל השיר רצינו להעצים את תחושת הים הסוער, את אפלת הלילה עם צלצול שעון אורלוגין עתיק ברקע. החלטתי להוסיף פזמון שידגיש את השורה ״רק אנכי עודני ער״ במטרה להפוך את הסיפור לאישי ולתת מקום לתחושת הבדידות. מדהים לגלות שוב כמה טקסט שנכתב פעם רלוונטי גם היום, כשהאנלוגיה של הסערה מול ההתמודדות של היחיד מתחברת לשיח הציבורי הנוכחי".
הגרסה של ריקה זראי
הביצוע המחודש
ביצוע לייב העדכני
