המופע של להקת Disturbed בתל אביב – אימפריית המטאל מכה שנית

הזכות הגדולה בלהיות חלק מהעם היהודי היא להיות מתוך אלו שהשאירו חותם גדול באנושות ובין השאר גם עיצבו את ההיסטוריה של הרוק והמוזיקה בכלל.

אגדות רוק שגדלנו עליהם כמו מארק בולאן מ-T-REX, דייויד לי רות' מ-VAN HALEN וג'ין סימונס מ-KISS הספיקו לעשות רעש בעולם אבל מי שלקח את הרעש הזה לאקסטרים ובמובן הטוב של המילה הוא דייויד דריימן, מנהיג להקת Disturbed, שהפכה לאחת מלהקות הפוסט-גראנג' וה-Nu Metal המובילות ומהטובות בז'אנר המטאל ב-23 השנים האחרונות.

במיוחד לשניים האחרונים, יש זיקה חזקה לישראל. ג'ין סימונס, נולד בישראל ואצל דייויד דריימן, הסבא והסבתא שלו שירתו ב"הגנה" והסבא-רבא היה חזן ידוע. כל אלו יצרו אצל דריימן ליצור מוזיקה שמאוד מחוברת לשורשים שלו כיהודי, באלמנט הרוחני או אם זה בלהתגבר על המשברים הפנימיים השדים הפנימיים.

מלבד המוזיקה, דייויד דריימן הפך כאן לגיבור לאומי, כשבראיונות ובהופעות הוא נלחם בחוסר הצדק וההגיון של ה-BDS, ובמיוחד בצביעות של רוג'ר ווטרס, כשהאחרון בעזות מצח מעלה לאוויר חזיר מלחמה עם סמל של מגן דוד וכמובן הקמפיין שלו נגד אומנים שמעוניינים להופיע מול הקהל הישראלי.

אחרי 4 שנים מאז ההופעה הקודמת באמפי פארק בראשל"צ, שהייתה אחת מהופעות המטאל הטובות ביותר שהיו בישראל, דריימן וחבריו, החליטו במסגרת הסיבוב העולמי לחזור לארץ בפעם השנייה, לרגל יציאת האלבום האחרון Divisive (ששוחרר בנובמבר האחרון וקיבל ביקורות נלהבות) וזו הייתה הזדמנות נוספת לחובבי המטאל לראות שוב את הלהקה האגדית ולאלו שפספסו בפעם הקודמת לסגור מעגל.

אך לפני שנגיע אליהם, צריך לחמם את הקהל, ולמשימה הזו נבחרו שתי להקות תוצרת כחול-לבן שהפכו לכוח עולה במטאל, ואני מדבר על להקת Saffek ולהקת Subterranean Masquerade.

מערכה ראשונה: יש Safek ? אין ספק!

ויש Safek על שום מה? על שום כמות ה-Loud שהם הולכים לעשות לשכנים. אחרי קריאות הקהל "Saffek Saffek", אלו היו הראשונים לציון לעלות לבמה בסירנות ובמחולות וכמו בפלאפל זה היה מנה גדושה בתערובת של כל טוב: קצת בלוז-רוק בנוסח AC/DC, קצת אלטרנטיב בנוסח Rage Against The Machine, קצת Nu-Metal בנוסח Limp Bizkit והחריף כבר היה כלול כשהאקספו רעד מהדיסטורשנים והצרחות.

היה אפשר לראות עד כמה מנהיג הלהקה, אורן אמיתי, התרגש מהמעמד כשצעק: "אנחנו פ**ג אוהבים אתכם". אחרי שניגנו את Shutdown, הם עברו לבצע את הסינגל החדש שהוציאו רק לפני 3 ימים וינוגן בפעם הראשונה בלייב. כמו המוזיקה שלהם, כך הוא נקרא…Loud! וכדי להיכנס לוייב המתאים אורן ביקש: "אנחנו צריכים פ**ג אקספו מלא כדי לעשות אותו.

Getting Loud With Us

Are You Ready? To Get Loud?"

ובכל ריף רואים כמה הם נותנים בראש ואורן אמיתי צורח מהקישקע עם כל הנשמה. השיר החדש הזה כ"כ מתאים ללייב שאני כבר צופה מראש איך זה יכניס לאווירה המתאימה בפסטיבלי המטאל הנחשבים בעולם (כן…ללהקה יש ביקוש אדיר!). אם לחפש מכל ה-Loud הזה חלק רגוע, אז היה את הבלדה "Touch Me Hold Me" שהתחיל עם נגינת קלידים נוגה ומשם לפזמון מטאליסטי בו אורן משלהב את הקהל להזיז את הידיים מצד לצד. אחרי שהם סיימו את כל הסט שלהם ברעש בגדול, בטוח אף שכן לא ישן.

מערכה שנייה: נשף הרוק של Subterranean Masquerade

רגע לפני שהם מתחילים בפארטיה, הסולן וידי דולב אמר "אנחנו Subterranean Masquerade ובאנו לתת לכם את הלב  שלנו. תודה שאתם איתנו!". ואז מהריף הראשון: "תנו לי את הידיים" כדי לחמם את האווירה עוד יותר ממקודם ומאותו רגע הם פשוט שלטו בקהל והגאונות שלהם שמצד אחד הם מקפיצים את כולם בדיסטורשנים ומצד שני הם מדהימים עם מלודיות שהן באותו קנה כמו דרים ת'יאטר.

בכל רגע ורגע הם דאגו לתקשר עם הקהל ולתפעל אותו, כמו תוך כדי ביצוע השיר Mountain Fever, בו וידי דולב ביקש: "החלק הזה הוא שלכם, עשינו את זה בכל מיני מקומות בעולם, אבל לא בישראל עם כזו כמות של אנשים. אנחנו צריכים את הקולות שלכם זה מאוד חשוב לקטע הבא. אני אספור עד שלוש אתם תצעקו "HEY"".

כך גם הם עשו עם השיר "Ascend", בו מצד אחד יש הארד רוק עם מלודיות שלא מביישות את הבלדות הגדולות של הסקורפיונס ומצד שני גראולינג וזעקות של תפילה מכל הלב והנשמה.

לסיום הם ניגנו את הבלדה "Sanctify" ואחד הבומבסטיים שלהם "Somewhere I Sadly Belong" בו וידי דולב צרח את הנשמה שלו החוצה ואח"כ תפעל את הקהל בחלק האחרון והמלודי של השיר.

אין ספק שהבחירה בשתי הלהקות האלה זה הדלק שבדיוק היה צריך למערכה השלישית.

מערכה שלישית: המופע החשמלי של Disturbed

והנה הגענו לחלק האומנותי אמנם לא היה בו שורה ראשונה כיסא 23 אבל אנשים עמדו וחיכו בכיליון העיניים ואוזניים שהלהקה האהובה תעלה כבר לבמה. אחרי חצי שעה של הכנת הבמה ואנשים כבר לא יכלו לחכות עם קריאות: "Disturbed! Disturbed!", האורות הצבעוניים עם הבומים העוצמתיים העלו את סף ההתרגשות עד שהלוגו של Disturbed הוקרן בוידאו ארט וחברי להקת המטאל האגדית עלו לבמה אחרי ציפייה ארוכת שנים (4 שנים זה המון זמן מאז הקורונה ששיבשה תוכניות וגם עבור אלו שפספסו את המופע שלהם ב-2019).

בדיסטורשנים ובמחולות, דייויד דריימן והחבר'ה הפציצו ישר עם השיר "Hey You" שפותח את האלבום החדש שלהם "Divisive" (שיצא בנובמבר האחרון) ואנשים מסביבי הכינו פשוט את הגרונות למילות הפזמון.

הבומבה הבאה הגיעה עם הלהיט "Stupify" מאלבום הבכורה "The Sickness", שמוציאה את כל האגרסיות המתאימות. מילות השיר מדברות על השילוב של שנאה ובורות ושאותם אנשים אין להם מושג על מה כל השנאה הזו. השיא של השיר כשדייויד מפעיל את המבערים בקול החזני שלו עם קריאת תפילה של "ת פ ח ד" ביחד עם הקהל, שמרעידה את אמות הסיפים של גני התערוכה.

ממשיכים לשחרר את האגרסיות עם עשרת רבבות אגרופים מונפים באוויר או בתרגום סימלוטני משפת הקודש "Ten Thousand Fists" ואחרי זה, דייויד מלך ישראל אומר את מה שאנשים חיכו הרבה זמן לשמוע "אחים ואחיות דם שלי! תצעקו בשבילייי!!!". אם יש משהו מרגש במעמד הזה, הוא  לא רק לראות בלייב את אחד מזמרי המטאל הטובים כיום בעולם, אלא אשכרה לשמוע אותו מדבר בשפת הקודש. ואכן כמו בזעקה של תפילה, חברי דיסטרבד ביצעו את "Prayer" מאלבומם השני "Believe" ואיזה כיף לשמוע את דייויד משלהב את הקהל אחרי הפזמון בעברית "אני לא יכול לשמוע אתכם!".

ואם כבר לשלהב ולהטריף, אז השיר הבא בתור הוא אחד האהובים עליי של דיסטרבד ואיתו הם פתחו את המופע באמפי פארק בקיץ 2019 וזה "Are You Ready" מאלבומם הקודם "Evolution",

שמתחיל עם קטע אלקטרוני אינדסטריאל וממשיך עם סיפתח בקריאות "Get Up! Get Up!" שמקפיצות את הקהל. למרות שהשיר הזה יחסית חדש, הוא פשוט נ ו ע ד להיות מנוגן בלייב!

הבא בתור הוא חדש לגמרי, גם מהאלבום החדש ודייויד נותן טיזר קטן – "ארץ ישראל! הכל בסדר? הנה שיר מה-Divisive Record. Bad Man!" השיר הוא הסינגל השני מתוך האלבום, קצבי וכיפי במיוחד עם הסולו גיטרה הפסיכי של הגיטריסט דן דוניגן.

הקהל המשולהב קורא "Disturbed! Disturbed!" אבל בדיוק פה, החבר'ה על הבמה עברו לחלק אקוסטי מרגש לבצע את הבלדה "A Reason To Fight", שנועדה לעודד אנשים לצאת ממעגל האובדנות. כשהשיר הסתיים, דייויד דריימן פשוט פרץ בבכי וראיתי מסביבי שברגע הזה אצל כמה העיניים לא היו יבשות והקהל עודד אותו בקריאות "דייויד! דייויד! דייויד!" ומלך ישראל ביקש בקשה צנועה – "אפשר להחליף לאנגלית לרגע?" ואז הוא אמר פה מסר סופר חשוב שמבחינתי, באמת הבן אדם הזה הוא מלך ישראל! הוא שיתף אותנו על התופעה העולמית של התמכרויות ודכאונות שהן מחלות שלא שונות מסרטן. כמו שאף אחד לא בוחר לחלות בסרטן, אף אחד גם לא בוחר לחלות בהתמכרויות או דכאונות. המחלות הללו לא מבחינות בין אף אחד, לבין אלו שיש להם את ההנאות בחיים ואלו שלא ושאישית, נמאס לו לראות מהצד איך החברים שלו הולכים לעולמם. כל אחד מהלהקה נלחם בעבר בשדים הללו ושהוא מתגעגע לחברים שאיבדנו בתדהמה כמו צ'סטר בנינגטון (לינקין פארק) וכריס קורנל ואם להיות כנה אתכם, בפברואר של שנה שעברה, כמעט הצטרפתי אליהם. הקהל היה המום ודייויד הוסיף שאם זה קרה לו זה יכול לקרות לכל אחד. הוא ביקש שירימו ידיים אלו שנלחמו בשדים האלה של התמכרויות ודכאונות ונתן לבסוף מסר אופטימי – "Look around you. You are not alone".

משם כדי להיכנס חזרה לאווירה, הגיטריסט דן דוניגן נתן סולו גיטרות מחשמל, שהוביל אח"כ לאחד הקאברים המטורפים שעשו אי פעם לשיר פופ, וזה "Land Of Confusion" של פיל קולינס וג'נסיס. הם עשו לזה גרסה אדירה אבל יש לי חיבה גם לג'נסיס וקולינס בפרט, כשגדלתי על הקליפים שלו בתור ילד ולראות אותו בלייב בישראל ב-7.11.2005 הייתה בשבילי סגירת מעגל נהדרת, כשהמופע הזה בעיניי ובעיניי רבים, נחשב לאחד המופעים הטובים והמושקעים שהיו אי פעם בישראל (ממליץ לכם לחפש את In The Air Tonight – First Farewell Tour ותבינו על מה אני מדבר). יפה לראות שלמרות המטאל הפרוגרסיבי של דיסטרבד, כמה לחברים יש כבוד ענק לאגדות הללו.

והם ממשיכים לתת ברוק או יותר נכון במטאל עם "Never Again" מאלבומם ה-5 "Asylum" ובהתאם לספר החוקים של מופעי הרוק משלהבים את הקהל עם סולו תופים מטורף כמו זה של חבר הלהקה מייק וונגרן שנתן את האנרגיות הנכונות ל-"The Game" מאלבום הבכורה "The Sickness", עוד להיט שהרעיד את גני התערוכה.

ואחרי כל הרעש הזה, עוברים לעוד חלק מרגש במופע. דיסטרבד שיחזרו את הרגע מהמופע הראשון שלהם בישראל, בו העלו לבמה פסנתר קלאסי, תוף גדול ועוצמתי של אורקסטרות, גיטרה אקוסטית ו-2 כנריות, שהפך את הקאבר ל-"The Sound Of Silence" להרבה יותר עוצמתי מהסינגל ואפילו מהמקור עצמו.

עכשיו הגיע תורו של הבסיסט ג'ון מוייר, לתת סולו של גיטרה בס, שירעיד את הקישקע מבפנים ואחרי הניגון הוירטואוזי, עולה דייויד מלך ישראל עם גופיה שחורה עם הלוגו של צה"ל ועל הוידאו-ארט מתנוסס דגל ישראל בגאון! כדי לבצע את "Indestructible" עם מסר לעם היקר שלנו, שאותנו אי אפשר לשבור.

איך שזה מסתיים, הגיע לא רק רגע מרגש אלא רגע של שלמות. דייויד דריימן ניצל את המומנט כדי לבצע את ההמנון הלאומי שלנו, "התקווה" כשכולם מצטרפים אליו כשאת המילה האחרונה "ירושלים" הוא סיים בגבהים כמו בקטעי חזנות.

.

.

חשבתם שנגמרו פה רגעים מרגשים? מה עם איזו הצעת נישואין כמו שיש במופעי פופ בינלאומיים? ביקשתם? קיבלתם! דייויד דריימן העלה לבמה זוג ואחרי שהיא כמובן אמרה "כן!", הוא צעק "מזל טוב!" ואמר לזוג המבוגר שהם מוזמנים לשבת ביחד הזוג המאורס הטרי (כנראה אולי ההורים של אחד מבני הזוג או הורה של כל אחד).

דייויד החליף לאנגלית ואמר:

I love that shit! I love it!

And they're saying that hard rock and heavy metal

are things that are evil and dark

You know what?

Ladies and Gentlemen,

.you're attending the largest group therapy session you'll ever attend in your lifes

ואחרי זה הוסיף "I couldn't be more proud to be Jewish, Israeli!" ואמר מה הוא בדיוק חושב על רוג'ר ווטרס וחברי ה-BDS האנטישמיים שלו במחווה המתאימה והמשיך בהרמת המורל – "We don't need that shit! We've survived worst than them  "They can make any lie they want, they can make any bullshit story they want. We know the truth, history knows "the truth, we are not going any-f***n'-where!!! and we'll continue surviving worse then them!"

הקהל צעק בקריאות אהבה חזרה ואפילו בשאגות: "דייויד!, דייויד!, דייויד!…" .

"Besides even though we've gone throug some dark periods of our history as is evidence by what just happened stage sometimes darkness can show you the light "

והמשיך באנגלית לבקש מהקהל שחברי דיסטרבד מבקשים בנעימות אם הקהל יכול להרים את הטלפונים עם הפלאשים או סטיקלייטים כשהוא ישיר את צמד המילים "The Light". איך שאמר את זה לפני הביצוע, הפלאשים עפו באוויר ודייויד אמר בעברית "עוד לא! לא עכשיו…תיכף, רק שאני אגיד את ה-2 מילים: The Light. כולם מבינים? אני לא מאמין לכם…כולם מבינים?" והקהל שאג עוד יותר.

ואז החברים היקרים של דיסטרבד, ביצעו את הבלדה "The Light" והקהל שיתף פעולה והרים את הפלאשים באוויר כששמעו את צמד המילים בסוף הפזמון.

דייויד נפרד מהזוג המאורס ב"מזל טוב לחתן והכלה" ומשם דיסטרבד ביצעו את "Stricken", רגע לפני כיבוי האורות. דייויד אמר "לילה טוב!" וירד עם הלהקה מהבמה. ידוע שיש הדרן אבל למרות זאת, הקהל צעק אפילו "We Want More", דבר שאני לא רגיל לראות במופעי רוק בישראל. אבל זה היה כ"כ שקוף ואפילו דייויד מלך ישראל אמר בעברית: "חשבתם שנגמר? אתם רוצים עוד?" ואחרי השאלה הרטורית הם ביצעו את "Unstoppable" בהתאם לאדרנלין המטורף שהיה באוויר גם אצל חברי הלהקה וגם אצל המעריצים ואחריו את "Down With The Sickness", שיר המטאל העצבני בטעם של פעם במיוחד עם הצרחות  של דייויד "WHAAAA AAA".

עכשיו פה באמת המופע היה אמור להסתיים כי זה מה שהיה ב-2019, אבל דיסטרבד יפנקו את הקהל הישראלי עם One More Song. לבקשת שני החברים שהיו מאחוריי עם צעקות "Devon" בין השירים, דיסטרבד סגרו את הבאסטה עם הלהיט "Inside The Fire" שהפך לחביב הקהל הישראלי כשזה מתחיל עם המילים:

"Oh Devon

Won't go to Heaven"

כשכולם מצטרפים לכל תו ומילה ובהנפות אגרוף בסוף השיר, כשלא רוצים שהמופע המטורף הזה ייגמר.

אבל כן, הדברים הטובים נשארים לסוף ועד לפעם הבאה, דייויד נפרד מאיתנו בתחילה באנגלית – "Say our name. Together my brothers my sisters my blood we are disturbed (X3) we are all DISTURBED"

ואח"כ בעברית: "תודה רבה לכולכם! אנחנו אוהבים אתכם ארץ ישראל!". במילים אחרונות, הוא הבטיח שהם יבואו בקרוב שוב, ביקש שנשמור על עצמנו וכמובן "F**k BDS! Peace". המופע של Disturbed הצליח אפילו להתעלות על מה שהיה ב-2019, כשגם ביצעו חלק מהשירים של האלבום החדש "Divisive", ניגנו את כל מה שהמעריצים הישראלים ביקשו וחלמו והחלקים המרגשים במופע כמו המסרים של דייויד דריימן על אובדנות, עלהעלאת המורל בלחימה בשונאי נפשנו וב-BDS ובמיוחד בשירת ההמנון הלאומי התקווה.

ומדהים לראות שבכל כל זה, אחד מזמרי המטאל הטובים בעולם מדבר בשפה שלנו ואלו רגעים שפשוט צריכים לנצור גם אם רוק כבד מלא מלא לא מדבר אליכם. אם לא הייתה הקורונה, דייויד מלך ישראל וחברי Disturbed היו מגיעים עוד הרבה קודם, אבל גם אחרי 4 שנים מהפעם הקודמת ובמיוחד עבור אלו שפספסו אותם אז, זה תמיד כיף לראות את אימפריית המטאל מכה שנית.