המופע של קובי אפללו בזאפה אמפי שוני

המטרה של כל שיר שנכתב, היא לקחת אתכם למסע שירומם אתכם ויבטא מוזיקלית את מה שאתם מרגישים או לאן שאתם רוצים להיות.

המילים הללו נכתבו בהשראת קובי אפללו, מהזמרים האהובים בישראל, ששיריו הפכו להיות פס-קול נצחי בחגי האהבה, בחתונות (לפני או אחרי שבירת הכוס), ובשביל רגעים שיעשו לנו טוב על הלב.  ואין משהו יותר מיוחד באווירה של תחת כיפת השמיים, בלקחת חלק בסיפור כזה, שיקח אותנו למקומות בהן נתרגש, נאהב, נצחק ונחגוג כשהלילה עוד צעיר.

לאלו שעדיין לא היו בהופעות שלו, קובי אפללו הוא לא רק זמר שריגש מדינה שלמה, אלא גם אדם של סיפורים, שדרכיהם, הוא מוביל אותנו למסע בו כיצד נרקמה הדרך המוזיקלית שלו ומהם האירועים שעיצבו אותו לכתיבת שיריו ולפריצת הדרך שלו.

בסיפורים שלו יש גם לא מעט רגעים מצחיקים, שמראים צד נוסף של קובי אפללו, שבנוסף לכתיבת שירים מרגשים, הוא ניחן גם בחוש הומור ייחודי.

ואם כבר מוזיקה והומור תחת כיפת השמיים באמפי שוני, אז קובי אפללו חשב על איך הוא יכול להוסיף עוד גוון למופע שלו והמשך הכתבה יראה בדיוק כיצד הוא שילב בין שני העולמות.

המסע המוזיקלי נפתח עם הוידאו ארט לקליפ "אמת קטנה", הלהיט שהוציא קובי אפללו בשנה, שמספר על הבדידות והלב השבור, עד שמוצאים את אהבת האמת כמו במילות הפזמון:

"כי כל מה שכתבתי לך יפה שבנשים

על כל מה שהארת בי

בימים הכי קשים

את אמת בעולם מזויף

את השקט מכל המרדף"

כשכל זה ברקע, מתבצע קטע כוריאוגרפי של הרקדנית אמילי אפללו (אשתו של), כאילו אנחנו בפסטיבל שירים ספרדי במדריד.

וכשחברי הלהקה לוקחים אותנו במסע אל מחוזות ספרד, עולה חתן הערב, לבצע את "אין לי דבר אחר", בביצוע עוצמתי עם פיוט ספרדי שפורט על מיתרי הרגש, כאילו זה בא מן התפילה.

ועם כמות הרגש שיש לו, הוא הקדיש לאשתו את "אהבה שלי", אותה כתב קובי בהשראתה ומאז שהוא יצא לפני 4 שנים, הלהיט הזה הפך לחלק בלתי נפרד מהפלייליסט של זוגות בישראל, כשהם הצטרפו אליו בפזמון:

"אישה שלי קורא לך

את הלב שלי שומר לך

כי עד שהגעת אליי לא ידעתי מה זה חי"

הבטחתי לכם מקודם, שקובי אפללו הוא אדם של סיפורים. אז ב"ערב טוב אמפי שוני" המסורתי, הוא מספר על  איך התחילה דרכו בעולם המוזיקה – "לא חלמתי להיות זמר. בשנות נעוריי שיחקתי כדורגל, כדורעף, מי ידע שאהיה זמר? החיידק הזה התחיל כשהייתי בצבא. התגייסתי לנח"ל ובמהלך השירות שלחו אותנו לאבט"שים, לשמור על מקומות ויישובים שאף פעם לא שמענו עליהם ואני זוכר שהגנבתי טרנזיסטור קטן, כי היה אסור לשמוע בשמירה מוזיקה. 8 שעות משמרת בלי מוזיקה? איך אפשר? ובין התצפיות ובין הפחד, ניסיתי למצוא תדר שירכך את האירוע וישמיע לי קצת מוזיקה. המשמרת התחילה ב-11 בלילה וב-2 בלילה קרה לי נס. אחרי החדשות, אני קולט איזשהו תדר והשיר הבא מתחיל, שיר יפהפה שכתב משה בן שאול והלחין כבוד הנשיא, שלמה ארצי. ואני זוכר שאמרתי כמה השיר הזה יפה. ומה זה שיר? כל הדבר הזה שנקרא שיר שפרץ לעולם כל מהותו הוא לקחת אותך לאיזשהו מסע בן 3-4 דקות שבו אתה יכול למקד, לדייק את רגשותיך, כדי שמישהו ידבר במקומך את רגשותיך. זה היה כ"כ מדוייק ואמרתי יום אחד יגיע, אולי אהיה זמר מתישהו. זה היה לפני 5 שנים, כי אני בן 25 (הקהל צחק). ואני זוכר שאמרתי שאם יקרה איתי משהו יום אחד, אני אחדש את השיר הזה. השיר הזה חודש ושנייה אחרי שהוא יצא, כבוד הנשיא עצמו, שלמה ארצי כתב לי סמס: קובי, יותר טוב מהמקור. כתבתי לו: הגזמת, אבל הייתה לי את הזכות."

והשיר המדובר היה "מהן המילים". המקור מהאלבום "חצות" (יצא ב-1981) הוא אגדי אבל קובי אפללו לקח את זה לכיוון שלו ולא סתם שלמה ארצי, סליחה, כבוד הנשיא, כתב לו את מה שכתב.

כאן קובי שיתף את הקהל, כשהוא והלהקה התכוננו לשוני כבר לפני חודשיים, הם חשבו לעשות משהו שהוא קצת שונה ומיוחד. ואז הוא שואל: "למי יש את האלבומים הראשונים?" והיו שענו "בטח" והרימו ידיים.

קובי המשיך: "אז המחרוזת הבאה מוקדשת לכם. ומי שלא הרים את הידיים…תשיגו את האלבומים". ופירגן לרעיון ששייך לגיטריסט הלהקה והמפיק המוזיקלי, איתמר מאירי וביחד הם יצרו מחרוזת משני האלבומים הראשונים: "בא מן השתיקה" ו"ביום הכי בהיר". זה התחיל עם הבלדה "יש בי אור", אח"כ עם פלאמנקו ספרדי ב"טורונה", אותה הקדיש לאימו ששרה לו את השיר הזה כשהיה קטן, המשיך במקצב לטיני עם "אהבה משוגעת" והסתיים עם "ביום הכי בהיר".

הסיפור הבא שסיפר קובי, היה דווקא אחד המרתקים שלו: "בכיתה ח', אמא שלי הביאה לי מחברת. אני זוכר גוון צהוב משבצות ואמרה לי תכתוב את רגשותיך. ואני גדלתי במעלות-תרשיחא, זה מקום שאין בי יותר מדי אנשים רגישים, בעיקר דרום-צרפתים, אפריקה פיתוח. למרות שאתם יודעים שמי שהיה בהופעות יודע שאפללו זה מעוות מאפלבאום. הוא אמר "אמא הרביצו לי" אז היא אמרה לו "תכתוב למגירה". איכשהו התגלגל העניין וכתבתי למגירה והשיר הבא שמי היה יודע. יש פסוק יפהפה בתהילים, שתמיד התחברתי אליו יותר מהכל. דוד המלך אומר "אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה". האבן שמאסו הבונים, בסופו של דבר, עליה עמד הבניין. כך היה השיר הזה, שיר מזולזל, לא קשור לכלום, אף אחד לא האמין בו. יצא לרדיו, לא קרה איתו כלום במשך שנה ואיכשהו עלה למלכות. ואני זוכר שאחרי שהוא יצא אמרו לי: "אפללו, איזה בא מן השתיקה, אתה אמור לבוא מן הדרבוקה" בכל זאת זה שיר ששנה לפני כן לא השמיעו פתאום היה מועמד לשיר השנה. וזה הפסוק שעבר לי בראש ואומרים שאומנים בסופו של דבר זוכרים יותר מהכל, את השיר שפתח להם את הדלת, אז תודה לשיר הזה"

וביצע את "בא מן השתיקה", הלהיט שהביא את הפריצה המיוחלת, ופתח לו את שערי השמיים. שערי השמיים הובילו אותו בכמעט 20 שנים האחרונות לקריירה מוזיקלית מפוארת של שנסונים פרי עיטו שנכנסו לפנתיאון הישראלי וביצע אותם בזאפה אמפי שוני כמו "יחידה שלי" ו"ים הרחמים" אותו שילב בקולו הפיוטי המסורתי עם "שיר למעלות".

היה לו עוד סיפור משעשע שבו קובי אפללו יכול להיות גם אומן סטנד-אפ: "במופע הזה אני הולך לשיר לא מעט באנגלית. מי שלא היה בהופעה, לא יודע שיש לי אנגלית ברמת שפת אם, אנגלית ברמת שפת אם בלי אב. יש הרבה ישראלים עם אנגלית חד-הורית. לא טבעי לנו. אני בתור ילד ששיבצו אותו מאיזשהי סיבה ל-5 יחידות, למד בעיקר מסרטים וממוזיקה, ואיכשהו לבגרות באנגלית 5 יחידות וקיבלתי 87. אין ספק פידבק מרגש (מהמחיאות כפיים), אבל אני בן של מורה אני יודע להעתיק. ואז הגיע האלבום ה-2. מהתקופה של השחרור בצבא עד גיל 30 שבה פרצתי, יצאתי להיות רק פעמיים בטורקיה. התקשרו אליי אחרי האלבום השני שנסגרה הופעה בלונדון. ואני מבסוט, עוד חותמת. אומרים לי: רגע יש קאץ'. אתה נחשב אומן צעיר ואתה צריך להופיע לקהילות היהודיות. לכן אתה צריך להתראיין ל-Jewish Community Paper. ראיתי כמה גבות עולות…עפתם מהאקסנט. אמרתי בכיף, יש לי אנגלית מדהימה ולא דיברתי במשך 10 שנים. נפתח פער עם השנים והלשון לא מעודכנת. מתקשר אליי עיתונאי בריטי ושואל "English?" ואומר: "Yes of course".  אחרי ה-of course העיתונאי התחיל לפרק עליי Wh Questions עם ה-When וה-Where וה-Why וה-Present Simple. למה צריך שניים? אם ההווה פשוט למה הוא צריך להיות גם מתקדם ואם הוא מתקדם הוא כבר בעתיד. יש פה מישהו בשוני עם Past Perfect? אמרתי לעצמי "תקשיב לטון אתה מוזיקאי". אם הוא יורד לנמוכים, לא בא לו על עצמו. אתה מרגיש שליליות, תגיד לו No I don't think so. אם הוא הולך לגבוהים, אתה מרגיש שמחת חיים ואהבה עצמית, הוא חיובי תגיד לו Yes of course. עבד לי רבע שעה. Yes of course, No I don't think so. מדי פעם זרקתי לו איזה Maybe, ההוא עף באוויר. איכשהו נגמר הראיון יצאתי בנס, הגעתי להילטון בלונדון, הופעתי מול 300 ישראלים, אחרי ההופעה היה מינגלינג, היה קוקטייל בלובי. בא אליי אותו עיתונאי ואומר לי "Hey Kobi. הייתה הופעה נהדרת איזה שירים יפים" (במבטא בריטי כבד). אמרתי לו "אתה מדבר עברית Ya Zevel? שתי סתימות אתה חייב לי, תישלח לך חשבונית". אני בתור ילד בכיתה ב', הייתי בעניין של אלביס ממש. ואז אמרתי אולי אני אכניס איזשהו שיר באנגלית כדי שיבינו שבאמת עשיתי 5 יחידות ולמרות שהעתקתי. אני יודע לשיר באנגלית שימו לב, שפת אם בלי אב. בואו תזרמו איתי".

למרות מה שהוא אמר על האנגלית שלו, הוא ביצע בצורה מרגשת את Always On My Mind אחד מלהיטיו הגדולים של אלביס פרסלי וזו לא הייתה הפעם היחידה שבה קובי אפללו שר באנגלית במופע אבל נגיע לזה בהמשך.

בלהקה של קובי מופיעים מוזיקאים תותחים אחד אחד. ואחד מהם הוא הגיטריסט יוני אמבר וקובי עשה לנו הפתעה קטנה, כשנתן לו את הבמה לבצע את אחד מהשירים הגדולים שהושמעו ב-14 שנים האחרונות. אחרי קטע קצר שהוא מנגן, פתאום שומעים "וקנית לי עץ ירוק מפלסטיק". השיר במקור הפך ללהיט הקאמבק של מרגלית צנעני ואותו אמבר הלחין ביחד עם ישראל קמחי. הביצוע של אמבר, בקול השקט והצרוד, היה מיוחד וסחף אחריו את שוני בשירה אדירה.

זוכרים שכתבתי בהתחלה על כך שקובי אפללו חשב לשלב בין הומור למוזיקה תחת כיפת השמיים של אמפי שוני? אז הוא הזמין לבמה את אחת הנשים המצחיקות שיש במדינת ישראל וביקש שנעשה קבלת פנים יפה לקומיקאית ליטל שוורץ. איך שהיא עלתה לבמה היא כבר התחילה להפגיז עם "איזה שירים ארוכים יש לך אתה! מה זה? כל בית אני שעה מתייבשת. משעה 17:30 פה. שילמו לי חצי!".

ואז כמו בסטנד-אפ, היא תפסה מישהו בשורה הראשונה. "מה שלומך אדוני? אתה יודע שיש משחק עכשיו (החצי גמר מונדיאליטו בין ישראל לאורגוואי). ופה ככה אתה בא כאילו היא (אשתך) דפקה עליך את זה" והיא תפסה עוד מישהו, שישב שורה מאחוריי וצפה כל הזמן במשחק בטלפון שלו.

כשהיא שאלה מי בא לראות במיוחד אותי והוא הצביע היא אמרה "תראה זה עם הכדורגל הצביע איזה חמוד". שליטל וקובי החליטו לעלות סרטון לטיקטוק, היא אמרה "בוא תצלם אותנו אתה עם הכדורגל" וכשהוא ניסה להגיע לבמה היא אמרה לו "מה אתה בא עכשיו?". והיא מספרת על עוד קטע שהצחיק את כל האמפי לגבי היותה סלב מן השורה: " פעם אחת נכנסתי לחנות, ישבתי שם, באה אליי מישהי, מסתכלת עליי ואומרת לי "יואו, איך את דומה לליטל שוורץ!", אני אומרת לה "אני יותר יפה!" והיא אומרת לי "פחחח, בהרבה!" ".

זה היה רק חלק קטן מהדינמיקה הסופר-מצחיקה שהייתה בין קובי אפללו לליטל שוורץ, אבל הסורפרייז הגדול, זה שהיא ביקשה אם החבר'ה יכולים לנגן שירים משנות ה-80, וקובי סיפר שמדובר בחבר'ה אלופים, מקצוענים עד המקסימום ואז התחיל רצף להיטים מהאייטיז, כשקובי התחיל לשיר את "You Can't Hurry Love" (במקור של דיאנה רוס והסופרימס והקאבר של פיל קולינס הפך לבלתי נשכח), וליטל דאגה להביא לחבר'ה ציוד אופנתי של שנות ה-80 כמו סרט פפיון על הראש ולשים על קובי ז'קט מג'ינס כיאה לאותה התקופה ואח"כ התחילה חגיגה שלמה ליד הבמה, כשקובי, ליטל והחבר'ה ביצעו להיטים נוספים כמו: I Still Standing (אלטון ג'ון),  Nine To Five (דולי פארטון), What a feeling (איירין קארה) ו-The Time Of My Life (שיר הנושא של הסרט "ריקוד מושחת").

אחרי עוד קטע סטנד-אפ קצר, חגיגת האייטיז של הקהל ליד הבמה המשיכה, כשקובי וליטל ביצעו ביחד את "שמור נא עלינו" של הזמרת האגדית עפרה חזה ז"ל,והראה שלמרות כל הדחקות, ליטל שוורץ דווקא יודעת לשיר בסדר. החגיגה ליד הבמה המשיכה בסינגל "מה הייתי עושה בלעדייך" שהוציא קובי בקיץ שעבר וכתב אותו ביחד עם לי בירן ושמעון יחיא.

ממשיכים ברוח הטברנה עם "שיר געגועים" (מאלבום הבכורה "בא מן השתיקה") ו"סוד המזלות" של זוהר ארגוב האגדי, אך אי אפשר לסיים את המופע בלי הלהיט הענק שהפך לסמל המסחרי של אפללו ולשיר חובה בכל חופה, "מה שהלב בחר" בעיבוד קצבי שהקפיץ את כל אמפי שוני.

אבל רגע? לא חסר הדרן? מה עם קצת "עוד הפעעם". אז כן, קובי אפללו חזר לבמה לסיים את הערב המרגש, המצחיק והמופלא הזה עם "מכתב לאחי", עוד להיט ענק של קובי ביחד עם עילי בוטנר שכתב את השיר, שגרם  לאנשים הקהל בסוף הדרך (הכוונה לסוף ההופעה) להיות מאושרים, רגע לפני שסוגרים את השאלטר ונכנסים לפקקים ביציאה.

כמו כן, כל החגיגה המוזיקלית הזו לא יכלה להתקיים בלי האלופים והמקצוענים שהיו על הבמה: איתמר מאירי – גיטרה + שירה. יוני אמבר – גיטרות (חשמלית ואקוסטית) + שירה. יניב פופיק – בס. רועי שמע – קלידים + שירה. טל רונן – תופים. קובי אפללו – שירה.

אז מה לא היה בערב הזה? הרבה מוזיקה וצחוק, שריגשו, הצחיקו ובעיקר עשו טוב על הלב והשילוב של קובי אפללו עם ליטל שוורץ, הראה שאפשר לשלב בין כל העולמות (המוזיקה וההומור), לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, להתעניין לגבי המשחק את ההוא עם הכדורגל ולפתוח את הסופ"ש בכיף. ככה זה כשקובי אפללו מבדר ושר.

כמה רגעים של שירים מתוך המופע