סיקור הופעות
כולל וידאו

בניה ברבי בקיסריה – אור גדול של קרן שמש

המופע של בניה ברבי באמפי תיאטרון בקיסריה, היינו שם

איזה אור גדול נכנס הערב לפנתיאון של קיסריה שהפעם היה תורו של המוזיקאי בניה ברבי, שבשנים האחרונות פרט לנו על מיתרי הלב בזכות שירים מרגשים ולהיטים עם שמחה גדולה המקפיצים כל רחבה, כל זה תוך פחות מעשור.

הפעם הראשונה שרובנו נחשפנו אליו, הייתה בתוכנית דה ווייס בשנת 2016, כאשר הוא ביצע באופן בלתי נשכח את "מודה אני" של מאיר אריאל ז"ל, שגרם לכל המנטורים להתסובב בשלב האודישנים. בכל שלב בתוכנית, נחשפנו עד כמה בניה ברבי הוא אומן מיוחד, כשגם זמן קצר לפני, הוא הספיק להוציא את אלבום הבכורה שלו "חלקים מהניגון", שזכה לשבחים.

עם הלהיטים שכתב, בתוספת הקסם האישי, נכנס ברבי ישר ללב של הישראלים וברגע שהוכרז המופע הראשון שלו בקיסריה, זה היה סולד אאוט מהדהד שהוביל ל-2 מופעים רצופים וקיבץ אליו את המעריצים מכל קצוות הארץ, לקחת חלק באירוע המכונן.

האהבה הגדולה של ברבי למוזיקה, החלה כבר בילדותו בטבריה, כאשר למד לנגן בכמה כלים בקונסרבטוריון העירוני, ואת כל מה שהוא ספג, הוא אח"כ הביא לשירים שלו ויצר משהו Fresh-י במוזיקה הישראלית, כששילב ז'אנרים שונים כמו פופ, ים-תיכוני, רגאיי וערבית כל זה בתוך מוזיקת נשמה יהודית גדולה, שהתבטאה בהפקה מושקעת הכוללת קאדר נגנים שלא מבייש אף אומן ותיק.

המופע התחיל עם הודעת וואטסאפ קולית בו שומעים את אביו של בניה אומר: "בניה בני היקר, אמא ואני מאחלים לך הצלחה בקיסריה השבוע, ובכל מקום בארץ. המשך להיות חדור אמונה בדרך שלך, סומכים עליך, עלה והצלח בהגשמת חלומות. אוהבים, אמא, אבא וכל המשפחה."

בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ

וההמשך היה מברכת הכהנים: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם." ובסוף הברכה אמר: "אוהב אותך, אבא!".

ולאחר מכן, פתיח נעים של 2 גיטרות קלאסיות ובניה ברבי,ישב על קצה הבמה עם הגיטריסטים, לבצע את "גומות" כמו במופע אנפלאגד אינטימי. אם תקשיבו למילים תבינו כמה השראה יש בלהיט הזה, שמדבר על ההזדמנויות שלא רוצים לפספס בחיים ובמציאת אהבת האמת שתיקח חלק במסע האישי להגשמת חלומות.

"לפעמים אני הולך להופעה לשכוח מה עצוב לי בחיים

ויודע שהיית שמחה בי אם היית שומעת שאני

כבר הגשמתי כמה חלומות והייתי בשבילי

החבר הכי קרוב שהיה לי, עכשיו חסר רק שתהיי"

לאחר מכן, עם פתיח אנימציה מוניטור לפעימות לב, מתחילה חגיגה של מוזיקה ים תיכונית ל"עכשיו הלב פתוח" כשבניה ברבי אומר את "ערב טוב קיסריה" המסורתי ומקפיץ את הקהל מהכיסאות לפי הקצב.

בניה ברבי מבקש להדליק רגע את האורות כדי לראות את הקהל שהגיע בהמוניו לאמפי והמילים שיצאו לו באו ישר מבפנים כשהוא מתרגש מהמעמד ומודה לכל אחד ואחת, כולל לחברי הלהקה שמלווה אותו: "איזה ערב…כמה חיכיתי. זה קורה, אתם פה אנחנו פה. תדעו לכם , שאני יושב בבית לכתוב שירים אני חולם על זה וכשאני מקליט שירים בשבילכם אז אני חולם על זה וכשפתחנו את ההופעה הראשונה בקיסריה שזו בעצם הראשונה, אז חלמנו על זה. תודה לכם שבאתם. תודה רבה רבה רבה. זה לא מובן מאליו בכלל. אתם נותנים לנו השראה לעמוד על הבמה ולעשות את מה שאנחנו אוהבים. וכל הג'מאעה המדהימה והיפה שפה (הכוונה ללהקה) נותנת לי לצמוח ולעוף. הכנו לכם מסע קטן. אני מקווה שאתם מוכנים לצאת לדרך…קיסריה…שנתחיל?".

בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ

כשכולם עונים "כן!", ברבי והלהקה ממשיכים ברצף הלהיטים והפעם לנגן לכבוד הקהל את "מנגינה קטנה". אולי המנגינה קטנה אבל הנשמה היהודית גדולה עם השירה, המוזיקה השורשית וההצטרפות של הקהל לכל תו בפזמון.

אך נשמה יהודית מתבטאת בעוד סגנון שמדבר הרבה על ציון וזה רגאיי וביחד עם ים תיכוני ברבי והג'מאעה מקפיצים את קיסריה עם הלהיט "אל תשאלי" (הדואט של גיל ויין עם ברבי מ-2017) בשירה אדירה ובאלתורים וירטואוזיים בקלידים ובכלי ההקשה.

המקצב הסוחף של הלהיט הבא, גורם באמת לקחת את הפחדים, לזרוק אותם לים ולשכוח מהצרות והכוונה היא ל"קחי את הפחדים". לא רק החיבור למקצב עושה את הלהיט, אלא גם המילים החזקות שלו, כמו בפזמון:

"אז קחי את הפחדים, זרקי אותם לים

תראי בסוף כל לילה החושך נעלם

מול כל השדים נגד הרוחות

(נצא מזה ביחד) נמצא את הכוחות."

לפני שממשיכים, בניה ברבי מרים כוסית מחיה בברכת "שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה". היה אפשר לראות כמה הוא מוקיר את הרגע בו הוא עומד על בימת האמפי בקיסריה ובעקבות זאת הוא שיתף אותנו בנאום מהלב על הדרך שהוא עבר ולתת לנו תקווה בדרך שאנחנו הולכים:

"כשאני עצוב אני יורד לסיני לוקח גיטרה, תיק קטן, ככה כל העצבות משתחררת ממני, בעיקר הגיטרה היא זו שעושה לי טוב. מיליוני פעמים אני זוכר שהגיטרה הצילה אותי, כל פעם שהיה טיפה עצוב אז זה ריפא לי את הלב ואני יודע שגם להרבה אנשים פה לא קל וכל אחד עובר את הדרך שלו אני יודע שגם לכם המוזיקה עשתה את אותו הדבר, אני שמח שאנחנו פה ביחד בזכות דבר אחד שמאחד את כולנו…המוזיקה. הרבה פעמים ניסיתי לעזוב אותה והיא כל פעם קראה לי לחזור ואני שמח שהיא קראה לי לחזור ואני לא מתבייש, היו הרבה רגעים של ייאוש בדרך ובסוף כל הפחדים האלה נעלמו, בסוף אנחנו פה ובא לי להגיד לכם תהיו אמיצים מול הפחד תזכרו תמיד שהפחד הוא דבר דמיוני. אני יודע שזה לא קל ובא לי לשיר לכם שיר כזה בדיוק."

הנאום המרגש הזה הביא למחיאות כפיים וקריאות "היידה" וברוח הזו, ביצע ברבי את "כמה רקדנו" כשהקהל מצטרף לכל מילה ולכל פסיק. ברבי מוסיף "כשאתם שרים, זה ממלא לי את הלב" ואז כל קיסריה הצטרפה אליו לבלדה "ממה את מפחדת" כשהוא מסיים את השיר בקול גדול שהאיר הכל. ומיד, הוא והג'מעאה מבצעים את "תפסת לי מקום" שכמו הלהיט הקודם, גם השיר הזה הוא מתוך האלבום ה-2 "מישהו איתי כאן", שעליו קיבל ברבי את פרס אקו"ם ל"תגלית השנה".

לפני שהוא מבצע עוד שיר מרגש, בניה ברבי משתף אותנו מהלב על הדרך שעבר ועל הפעם הראשונה שקיבל "לא" ולמרות זאת הוא המשיך לחלום וללכת בדרך ארוכה להגשמתו כשיש אנשים שנמצאים בהופעות שלו מהאלבום הראשון. ועל זה הוא נתן דברי השראה שלא מעט מהקהל בקיסריה, כולל אני, מאוד התחברנו אליהם והיה אפשר לראות כמה ברבי התרגש כשאמר את הדברים הבאים:

"אתם יודעים כמה לא היו בדרך, ואתם יודעים מה? שיגידו לנו לא. זה רק מזכיר את הילד שהיה בורח למזח ומקפיץ את האבנים על המים ועל כל אבן הייתי חולם חלום ואני רואה שיש כאן ילדים. אז יגידו לכם "לא" בדרך. תחלמו!…"

וגם לבוגרים שבינינו יש את הילד הפנימי הזה ויש משפט שאומרים לנו בתור ילדים כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו. אז אני ילד אחר והייתי צריך מבוגר אחד שלא יאמין בו כדי להיות איפה שאנחנו." ההשראה מהפאנץ' זה שאם יש לך חלום ודרך, שיגידו לא, פשוט להמשיך ותגיע בסוף לאן שרצית.

בניה ברבי ממשיך לפרוט על מיתרי הלב עם השיר "כשבא הגעגוע", שמדבר על הגעגוע לקשר למרות שנשבר הלב ומצאתי את עצמי שכל מילה שנכתבה כאן, מסכמת בול את השברונות לב שאני עברתי על בשרי:

"אז מה אם לא ילך העיקר ניסיתי לדבר פחות

מה כבר לא עשיתי לילות שלמים שורף שירים בחדר

אני לא הילד שהכרת אז תקשיבי טוב לא חוזר פעמיים

ובקטע טוב לא רואה בעיניים נראה שלם אבל כזה קרוע

שונא את זה כשבא הגעגוע".

בהתאם למילים אלו,  היה וידאו ארט כמו בקליפ, ששיקף מילים אלו עם גיטרה שנשרפת ברקע של מדורה. בניה ברבי הוא אמן של רגש. הוא יודע לגעת בדברים שמחברים אותנו בכאב, אבל הוא כמו שהוא יודע לרגש עם מילים חזקות על החיים עצמם, הוא גם יודע לרומם את הלב ולעשות שמח. בסוף השיר, היה סולו של גיטרה ספרדית שמשם הובילה לפייסטה על הבמה עם עיבוד נהדר ללהיט "שינויי מזג האוויר" של שלמה ארצי ברוח הנשמה היהודית הגדולה של ברבי.

בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ

השלב הבא היה סולו קאנו נהדר של סמי הכהן שהוביל לשיר "במקום הכי רחוק", הפותח את האלבום האחרון "קרן שמש" וגורם לאנשים לקום מהכיסאות ולהגיע לכיוון הבמה לחגוג עם ברבי את ציון הדרך האישי שלו. כשסיים בקול שירה אדירה, הוא שיתף את הקהל שכל הרגע הזה הוא הכל בזכותכם והכל בשבילכם עם אמירת תודה מכל הלב. כמו כן, הוא שמע שהזמרת הלאומית ריטה, נמצאת באמפי והודה לה באופן אישי על כך שהגיעה. אחרי שגם הודה באופן אישי לנגנים הוירטואוזיים שלו, הוא אמר "אתם מוכנים לזה? ידיים למעלה באוויר!" ומשם התחילה חאפלה גדולה שהמלודיה השתלבה עוד שיר שבא לעשות שמח "מה שבא בא".

ציינתי מקודם על בא לעשות שמח? הלהיט הבא כבר העיף את עמודי האמפי של קיסריה עם "מי לא יבוא" שבמקור ביצע ברבי עם אברהם טל, אבל אותו החליפו האנשים בקהל כשעוד הגיעו לכיוון הבמה ואף אחד לא נשאר לשבת על הכיסאות או המדרגות בטרסות ולהיט ענק השתלב אח"כ עם חאפלה של מוזיקה ערבית לשירת "הלילה (שמחה גדולה הלילה)" ו"יא ג'מעאה". החגיגה המשיכה עם להיט חדש שיצא לפני חודש בסגנון אתני ורגאי בשם "אדם הוא אדם", שהקהל מיד התחבר אליו בהתאם לקצב של הפזמון:

"אדם הוא אדם הוא אדם

ויש בו רוח וגם נשמה

מצד אחד כלום מצד שני עולם

אותו הכדור אותה האדמה"

ואומן כמו בניה ברבי, מאוד מחובר לאדם או יותר נכון לבני האדם, כשירד אל הקהל תוך כדי שהוא מבצע את "מישהו איתי כאן" שהוא עובר בין האנשים, מחלק לחיצות ידיים, חיבוקים, סלפים ועולה עד לטרסה העליונה כדי לא להשאיר אף אחד מקופח, כשאחרי הפזמון הוא אומר "איזה יפים אתם!" ונהנה מכל רגע להיות עם כולם, כשבסיום אמר "וואוו…תודה רבה לכם! איזה כיף!" ותוך כדי שהוא יורד חזרה, הוא קולט את אשתו ובנו הקטן שנרדם לה על הידיים. ואז באופן ספונטני הוא משתף אותנו שהוא נוהג להרדים אותו עם השיר "וואלדי" וביצע זאת לבנו הקטן מול הרבבות בקיסריה שלא יכלו להסתיר את התרגשותם והעיניים הנוצצות.

וכמו שהוא מחובר לקהל, כך הוא מחובר לעם ישראל עם האירועים הבטחוניים שלצערינו אנחנו עוברים במדינתנו הקטנטונת. למופע הגיע גם מיכאל אוסדון, שנפצע בפיגוע בדיזנגוף שהיה לפני כ-3 חודשים, בו נהרג חברו אור אשכר ז"ל ובניה ברבי הקדיש לזכרו את השיר "אור החיים" (מהאלבום "מישהו איתי כאן"), אותו כתב אחיו של בניה, עומר ברבי. לא היה אחד שלא התרגש מהמעמד ובניה ברבי קיבל סטנדינג אוביישן במלוא ההדר והכבוד למחווה המאוד מרגשת שהוא עשה וקיבל חיבוקים תוך כדי שהוא מנסה לחזור לבמה.

בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שייר עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שייר עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ

כמו שהחיים הם עצב מהול בשמחה ובמדינה שלנו זה בלתי נמנע, ואז כדי רוח אופטימית (כי יש לנו על מה לשמוח כאן) ורגע לפני הפינאלה, בניה ברבי מבצע עוד להיט ענק שכדי שבאמת יהיה לנו "שבוע טוב" כשמאות הצטופפו ליד הבמה לרקוד בתופים, בקלידים ובמחולות כשכמה מחברי הלהקה מצטרפים לברבי בצעדים ובמחולות.

חברי הלהקה המלווים את בניה ברבי הם: אור בשרי- גיטרות, מפוחית, יוקולילי. אור קודאי- קלידים. טל אברהם- חצוצרה. טל כהן- תופים. מאיר מישל אסייג- כלי נשיפה. מתן ממן- טרומבון. ניצן אייסנברג- גיטרה בס. נעמה בן חמו- צ'לו. נעמי קרן- ויולה. רועי פרידמן- פרקשיין. רן דוד- סקסופון. שאולי יצחק- כלים אתניים. שראל הכהן- קאנון.

בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ
בניה ברבי באמפי קיסריה. צילום שירי עציץ

ואת הדובדבן של הקצפת שומרים לסוף. "את השיר הזה אתה יכול לשיר אותו לירח וקוראים לו קרן שמש וכל אחד שפה הוא קרן שמש שלי. תודה רבה על זה!" ולצלילי היוקלילי והגיטרות כולם אבל כ ו ל ם הצטרפו ללהיט הענק שהפך לנכס במוזיקה הישראלית, שישמיעו אותו עוד עשרות שנים רבות ובאופן אישי גם הוא סוג של קרן שמש אישית שלנו, שיצא בשלהי תקופת הקורונה וכל השלכותיה (טיימינג זה הכל בחיים). תוך כדי השיר, הוא לחץ ידיים לאנשים בקהל וברקע רואים בוידאו ארט זוגות שמצטרפים למילות השיר. את הסוף של השיר השאיר לקהל לסיים לצלילי היוקלילי כששאר חברי הלהקה עוזבים את הכלים שלהם ומצטרפים לקהל באקפלה. ורגע אחרי הקידה והתודה לקהל, מצטייר בוידאו ארט לוגו החמסה והסילואט של בניה ברבי לרקע צלילי השיר "Anna" בו שיתף פעולה עם אומן הטראנס "Pettra" (יונתן שרייבר). כולם מסביב רקדו כמו במועדון ובניה ברבי נפרד במילות "תודה רבה לכם, תודה לנגנים המדהימים, אתם הקהל הכי טוב שיש. ניפגש בשמחות!".

המוזיקה והקסם האישי של בניה ברבי מזכירים לי את השיר הענק של אמיר דדון "אור גדול מאיר הכל" וזה מה שהיה אמש באמפי בקיסריה. במופע הראשון שלו, בניה ברבי עשה ציון דרך ענקי, בו בתקופה יחסית קצרה של פחות מעשור, הוא יצר הרבה להיטים שנגעו ללב ופרטו על מיתרי הרגש שכל אחד ואחת מכם יכולים להתחבר אליהם במלודיה ובמילים עם המציאות הלא פשוטה שאנחנו עוברים בחיים האישיים. אך המסר העיקרי בשירים שלו, היא הרוח האופטימית עם הנשמה היהודית הגדולה, שמראה שלא משנה כמה יגידו "לא!" וכמה נראה שהחלום האישי מתרחק, אין ייאוש בעולם! לך עם האמונה בדרך שלך, אל תוותר על החלום ודברים טובים יגיעו. וכמו האופטימיות כך גם הוא עושה מצווה גדולה בהפצת השמחה שירים שמרוממים את הרוח והלב ובקיסריה הראשונה שלו, בניה ברבי הוכיח שהוא אור גדול של קרן שמש.

כמה רגעים שנלכדו במצלמה

 

אלי ואן רוק

אלי ואן רוק, נולד בשנת 1981, בתקופה שבה ז'אנר הרוק הפך להיות כחלק מהמיינסטרים. כפעוט הוא לא היה הולך לישון, אלא אם ההורים היו שמים ברדיו קונצרטים ברקע. בהמשך, נחשף יותר למוזיקה דרך התוכניות של הערוץ הראשון והקליפים המיתולוגיים של פיל קולינס ולהקת יס. ההתגלות לז'אנר הרוק הייתה בגיל 17 ומאז הוא חוקר אומנים ולהקות דרך אלבומים, כתבות, סרטים דוקומנטריים והיה כותב למגירה. באמצע שנות האלפיים נדבק בו חיידק ההופעות החיות, כשהסקורפיונס ופיל קולינס הופיעו לראשונה בישראל ומאז הוא הקפיד להיות נוכח בהופעות רוק של האומנים והלהקות שגדל עליהם, בארץ ובחו"ל ולכתוב על כך. ביום יום הוא הייטקיסט אך משנת 2015 הוא הפך גם לעורך ושדר רדיו. מ-2017 הוא מגיש בתחנת הרדיו "זה רוק" את התוכנית "המופע של ואן רוק", לצד פעילותו ככתב מוזיקה בבלוג.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: