עשן על גבעתיים, אש בשמיים

זה החל כסאגה שנמשכה עוד מימי מגפת הקורונה, להקת הבנות מאיטליה Strange Kind Of Women המתמחות בביצוע שירי להקת Deep Purple במיוחד מההרכבים מארק 2 ומארק 3 הייתה אמורה להגיע לישראל ולקיים הופעה, הגורל האכזר הוביל לכך ששתיים מבנות ההרכב נחשפו לנגיף ונמצאו חיוביות שעות ספורות לפני ההמראה לארץ. מה שהוביל את ההפקה המקומית לדחות את המופע עד שוך המגיפה. מפה לשם ואמש עלו הבנות האיטלקיות על הבמה בתיאטרון גבעתיים והגישו לקהל שהגיע מעל שעה וחצי של תופת רוקנרול כבד עם מיטב הלהיטים של הסגולים.

הערב החל במופע פותח של להקת Dream On המקומית המתמחה בביצועי מחווה לכמה מלהיטי רוק האצטדיונים של שנות השמונים והתשעים שהפכו כבר מזמן להמנונים, החל משירי להקת קווין ועד לרד הוט צ'ילי פפרז, זה היה האות לקהל להבין שהולכת להיות כאן חגיגה אמיתית.

בשעה תשע וחצי עלו הבנות – הסולנית אדומת השיער בעלת רעמת התלתלים המפוארת אלטרה, הגיטריסטית אליאנה גרגנולטי ששמה בכיס הקטן (נו זה שבצד ימין של הג'ינס מעל הכיס הרגיל..) כמה מגיבורי הגיטרה שאתם.ן מכירים.ות, פאולה זדרה שחורת השיער בגיטרת בס, מרגריטה גרודן הקטנטנה על הקלידים, וקיהארה גרטוגנו על התופים, החמישייה הזו שקיבלה כבר מזמן את ברכת הדרך מאיאן פייס המתופף האגדי של הסגולים הראתה לקהל מאיזה עץ עושים חליל ומהיכן הדג…

להיט אחר להיט, מדויק יותר מהמקור וכריזמטי ברמות על שאפשר רק להתמוגג מנחת, מאז שהתחלתי להעריץ (!!!) את להקת Deep Purple כנער בתיכון, דרך הרגעים הבלתי נשכחים שלי על הבמה בפארק הירקון מטרים ספורים מג'ון לורד המנוח במופע הראשון שלהם בשנות התשעים ודרך שלל הביקורים והמופעים של ההרכב הוותיק והאהוב בארץ, ועד היום, לא נהניתי כמו שנהניתי אמש, בשחרור מוחלט (למרות שאני מדלג מפינה לפינה עם מצלמת הסטילס ורץ כל רגע לבדוק את הויז'ואל במסרטת הוידאו) בשירה (טוב שהיה שאון רוק אכזרי שלא שמעו אותי הזייפן…) בהנפת ידיים ובריקוד כמו רוקר בואכה הד – בנגר מצוי.

הבלדות המיתולוגיות לצד הפצצות הרוק האכזריות, השירה שנוסקת אלעל והאלתורים האהובים והמדוייקים של הגיטרה, הקלידים וכמובן סולו תופים ארוך ומטורף ששובץ בשיר הנושא את שם הלהקה – אישה מוזרה. שלא לדבר על הרגע שלפני עשן על המים המיתולוגי (עשן על גבעתיים…) שהחל עם כמה קריצות ללהיטי רוק ענקיים של הרכבים אחרים, קריצה גדולה ומחווה אדירה למה שריצ'י בלקמור עשה בשנת 1972 בהופעה המפורסמת ביפן כאשר מתח את הקהל עם האקורד הכי מפורסם בעולם…

בסופו של הערב, כשגם הבנות מתחו את כשרונן וכושרן עד קצה היכולת, כשהקהל כבר נטש את המושבים המרופדים של התיאטרון הפריפריאלי והתגודד מתחת לבמה, כל דבר טוב מגיע לקיצו, רגעים אחרי כן רובו של הקהל עוד התגודד בפואיה של המקום מסביב לבנות שביקשו "להיפטר" מחבילה של דיסקים וכרטיסי ביקור דיגיטליים ונטלו חלק בצילומי סלפי של מי שרק ביקש, מה שקרוי מיט אנד גריט אפטר פארטי.

תודה לגרגורי פילר מפריים איבנט ישראל אשר עשה את כל המאמצים, לא ויתר עד שהערב הזה הפך לממשי, תודה, לא מובן מאליו.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

פלייליסט של המופע