יום רביעי, אוקטובר 28, 2026

רונה קינן – המסיבה לא נגמרה

כשהיא עושה את דרכה היצירתית לאלבומה הבא – "עיר בלי געגוע" משיקה הזמרת והיוצרת רונה קינן את השיר השלישי מתוכו – המסיבה לא נגמרה" אשר נכתב והולחן על ידה בהפקה משותפת עם אורי קוטנר ותמיר מוסקט. בשיר החדש מנסה רונה להעביר למאזינים את התחושה והתובנה מנקודת המוצא של הרגעים האחרונים במסיבה הלילית כי מרכז הכובד כבר עובר לחיים האמיתיים, מעין תרגיל בהתבגרות, או בשלות, איך שתבקשו להגדיר זאת.

כך רונה עם השקת השיר החדש – "בשירו היפה A Street, לאונרד כהן אומר – “The party’s over but I’ve landed on my feet”. חשבתי על השורה הזו לא מעט בשנים האחרונות. לפני שנתיים, אם או בלי להתכוון, יצא לי השיר הזה. קראתי לו ״המסיבה לא נגמרה״, כשלמעשה ידעתי היטב שהמסיבה (בגרסה מסויימת שלה לפחות), נגמרה גם נגמרה. כשהשיר היה כתוב ומעובד ידעתי דבר אחד בוודאות: אני רוצה שלאורה ריבלין תשחק בקליפ. אין לי בדרך כלל רעיונות לקליפים אבל כאן ראיתי משהו ברור, כמו זיכרון מהעתיד. דמיינתי אותה מסתובבת בתל אביב בין ברים ומועדונים חצי ריקים, עם מנשא של תינוק, אבודה, לא מוצאת את מקומה. בצהרי שישי לפני כמה חודשים פגשתי במקרה את אדם גבאי. לא הכרנו ממש אבל התחברנו מהר והשיחה זרמה בנעימים. דיברנו על דורות במוזיקה ובקולנוע ותוך כדי שיחה נדלקה לי נורה בראש וחשבתי שהוא צריך לביים את הקליפ. לשמחתי, אדם היה בעניין, לקח את הרעיון הגולמי הזה ופיתח אותו לקליפ שאתם רואים כאן. היה לנו הכבוד לארח כאן קאסט מהחלומות הפרועים ביותר, שהתכנס יחד בצהרי שבת שלא אשכח אף פעם – לאורה ריבלין, ששון גבאי, דבל׳ה גליקמן, רבקה מיכאלי, מוני מושונוב, שרי אנסקי, שמשון ויגודר (הלא הוא שמשון מ״שקד ואגוז״) אורית רביבו, (אחת משתי הנשים שאחראיות למוסד המתולוגי ג׳וז ולוז, לצד עלמה פוגל) ועוד כמה אנשים מקסימים שפגשתי לראשונה על הסט. הקליפ צולם במשכנו הנוכחי של הג׳וז ולוז, באדיבותם ונדיבותם של שי ושל נאור האהובים ❤️ עוד ארחיב על השיר עצמו ועל הקליפ אבל בינתיים, תודה עמוקה ללאורה, לקאסט, לאדם, למהליה, לאיתי ולכל מי שלקח חלק במסע הזה והזכיר לי שהמסיבה לא באמת נגמרת עד שהיא לא באמת נגמרת. נתראה בשישי עם ביצוע לייב חדיש לשיר. תהנו ❤️"

רונה קינן  תחגוג את יציאת השיר החדש במסגרת פסטיבל החורף של היכל התרבות בתל אביב הנפתח הערב ובמהלכו של המופע שיתקיים ביום שישי היא תבצע שירים נוספים מהאלבום הצפוי.

הכי חדשים

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

הערה 1

  1. קליפ מושקע יפה. רונה היא יוצרת מוכשרת ואינטליגנטית. אני אוהבת את העשייה שלה ומאחלת לה הצלחה רבה❤

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....