יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

פעמיים דניס

אחלה דניס, כמה שהיא קטנטונת וקוקטית ככה היא בעלת קול גדול, חם ומיתרי קול שיודעים את המלאכה עם המון נשמה והבנה. היא שרה "סטנדרטים" הנעים בין עולמות הפופ, הג’אז, הבלוז, הנשמה וגם הגוספל בקול הספוג בחוכמה וברגש עם ניחוחות של משי רך, ממש כמו הגלימה שעטתה עליה, אשר הזכירה לי קימונו יפני.

ניס קינג במועדון גריי ת"א. צילום יובל אראל
ניס קינג במועדון גריי ת"א. צילום יובל אראל

אמש הופיעה הזמרת האמריקאית דניס קינג, שזהו לה ביקורה השני בישראל, מופע כפול במועדון גריי בתל אביב. דניס קיימה שתי הופעות כאשר הראשונה הוקדשה לשירים של זמרת הג'אז שרה ווהאן שנחשבה בזמנה כאחת משלושת זמרות המופת של עולם הג'אז לצידן של אלה פיצג'רלד ובילי הולידיי. את המופע השני, מאוחר יותר בערב, הקדישה דניס קינג ליצירות המוזיקליות של המלחין והפסנתרן אדוארד  קנדי "דיוק" אלינגטון. את דניס ליווה הרכב נגנים שחלקו היא הכירה בביקורה הקודם – הפסנתרן יונתן ריקליס, נגן הקונטרבס אורן הרדי והמתופף שי זלמן. אל הטריו הזה הצטרף במהלך שתי ההופעות כמוזיקאי אורח נגן הסקסופון ג'ס קורן.

ניס קינג וג'ס קורן במועדון גריי ת"א. צילום יובל אראל
ניס קינג וג'ס קורן במועדון גריי ת"א. צילום יובל אראל

צמד ההופעות שהתקיימו במועדון גריי בתל אביב בפני קהל חברי קהילת הג'אז החברתי היה מבחינתי מעין פסק זמן מכל הטרלול התקשורתי שאופף אותנו בימים האחרונים. היה זה מסע אסקפיסטי לזמנים ועולמות נושנים וטובים כאשר יכולותיה הווקאליים ותבונתה המוזיקלית עשו את הערב לחוויה איכותית ומעודנת. נשבע לכם שהיו מספר רגעים בהם ראיתי כמה דמויות בקהל עוצמות את עיניהם ומנידים את ראשם על פי המנגינות והשירה, מבקשים להתנתק ולצלול אל תוך הטוב הזה.

יונתן ריקליס. מועדון גריי תל אביב. צילום יובל אראל
יונתן ריקליס. מועדון גריי תל אביב. צילום יובל אראל
שי זלמן. מועדון גריי תל אביב. צילום יובל אראל
שי זלמן. מועדון גריי תל אביב. צילום יובל אראל
אורן הרגי. מועדון גריי תל אביב. צילום יובל אראל
אורן הרגי. מועדון גריי תל אביב. צילום יובל אראל

תודה לך דניס על מופע כפול ומשובח, תודה לכם הנגנים שגיליתם מה שקרוי איפוק ג'אזי ועיטרת את שירתה של דניס באופן נכון ומכבד, תודה לך דניס על שנתת לנגנים את רגעי הקסם לצאת למסעות האישיים באלתורי סולו קצרצרים אך משובחים. בסך הכל הייתה זו חבילת תרבות מעולה. היית עושה אותי יותר שמח לו היית גם מבצעת עבור הקהל הישראלי כהדרן אחרון את הלהיט האחרון שהשקת לפני חודשיים, שירו של בארי וויט – You Are the First, My Last, My Everything.

סט ליסט ההופעות

מופע ראשון מוקדש לשרה ווהאן

1. Speak Low (trio)
2. I feel pretty
3. Misty (with Jess)
4. Black Coffee (with Jess)
5. Polkadots and Moonbeams
6. Key Largo
7. Send in the Clowns
8. The nearness of You
9. I Cried for You
10. Back to the Chicken Shack

מופע שני מוקדש לדיוק אלינגטון

1. Take the A Train
2. Satin Doll
3. In a Sentimental Mood
4. Caravan
5. Solitude
6. It Don't Mean A Thing (If It Ain't Got That Swing)
7. Don't Get Around Much Anymore
8. Duke's Place

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מההופעות

כמה רגעים מתוך תיעוד ההופעות

הכי חדשים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...