שבת, אוקטובר 31, 2026

למי יש יותר כבוד?!!! קזבלן חוזר עם איתי לוי ועופר חיון

קרוב לשבעים שנה חלפו מאז עלייתו לראשונה של המחזה "קזבלן" מאת יגאל מוסינזון (האבא של חסמבה…) מעל בימות התיאטרון, שישים שנה מאז יצא כמחזמר (עם שיריו של דובי זלצר) ובהמשך בגרסה הקולנועית.

קזבלן X 2 - איתי לוי ועופר חיון יככבו בתפקיד קזבלן. צילום יובל אראל
קזבלן X 2 – איתי לוי ועופר חיון יככבו בתפקיד קזבלן. צילום יובל אראל
הבמאי אלדר גוהר גרויסמן. צילום יובל אראל
הבמאי אלדר גוהר גרויסמן. צילום יובל אראל

כעת לכבוד ציון יובל 75 שנה למדינת ישראל ויובל שנים לסרט הישראלי המצליח בכל הזמנים, המחזמר ״קזבלן״ מאת יגאל מוסינזון ודובי זלצר, יעלה בגרסה מודרנית כשאת התפקידים הראשיים מובילים איתי לוי ולחילופין עופר חיון בתפקיד קזבלן – לצד עמית פרקש, טל מוסרי, שירן הוברמן, עודד מנסטר, פיני קדרון, עדי זורע ולהקה של שחקנים ורקדנים. את הגרסה העכשווית ביים אלדר גוהר גרויסמן.

שירן הוברמן ועופר חיון כרוזה וקזבלן. צילום יובל אראל
שירן הוברמן ועופר חיון כרוזה וקזבלן. צילום יובל אראל
עופר חיון וטל מוסרי כקזבלן וקצין המשטרה בקזבלן. צילום יובל אראל
עופר חיון וטל מוסרי כקזבלן וקצין המשטרה בקזבלן. צילום יובל אראל
עמית פרקש ואיתי לוי כרחל וקזבלן. צילום יובל אראל
עמית פרקש ואיתי לוי כרחל וקזבלן. צילום יובל אראל

סיפור המחזה עוסק בתושבי יפו בימי קום המדינה וביניהם צעיר שעלה ממרוקו המוביל חבורת גברים יפואית העונה לשם קזבלן (ובקיצור, מכונה קזה). הוא מתאהב בבתו של ראש השיכון, עולה מפולין, המתנגד בתוקף למערכת היחסים בין בתו לבין קזבלן בשל תדמיתו של קזבלן כחסר תרבות.

איתי לוי בתפקיד קזבלן. צילום יובל אראל
איתי לוי בתפקיד קזבלן. צילום יובל אראל

המחזמר והנושאים בהם הוא עוסק רלוונטי כיום כמו אז, עם סוגיות הנוגעות בנפשה של החברה הישראלית, בהן השסע העדתי בישראל, יחסי אשכנזים–מזרחים, נישואים בין-עדתיים, קבלת האחר והשונה, פערים תרבותיים- חברתיים, מחאה חברתית ועוד.

בסיומה של הפרזנטציה נשאלו איתי לוי ועופר חיון האם הם חושבים כי אותן בעיות המוצגות במחזמר עדיין רלוונטיות בימינו ושניהם ענו כאחד – אם זה לא היה נכון לא היינו כאן, אנחנו הצטרפנו למחזמר כי הוא מספר את הסיפור האמיתי של ישראל. אולי המחזמר יסייע בגישור בין הקהלים במדינה.

כרטיסים זמינים באתר התיאטרון הלאומי הבימה

 

 

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...